כתוב כבר בחזון עובדיה שתולה שלט המודיע על הצום השומע ישמע והחודל יחדל כלשונוראיתי פסק של מרן זצ"ל שמותר לבעל מסעדה בשרית להגיש אוכל בשרי בתשעת הימים, עי' ביחוה דעת ח"ג.
והסתפקתי האם אותו דבר גם בצום, דהיינו, האם מותר לבעל מסעדה לפתוח ולהגיש אוכל לסועדים בצום, או שמא פה זה שונה.
אולי תוכל לתת לי מקור מדויק.כתוב כבר בחזון עובדיה שתולה שלט המודיע על הצום השומע ישמע והחודל יחדל כלשונו
יש שו"ת הלכה למשה להגאון ר' משה מימון זלה"ה (הספר הראשון שזכה לקבל הסכמת מרן הרב עובדיה), יש לו שם תשובה שהוא מלמד זכות על מסעדות אלו, וכמדומה שמרן בהסכמה חולק עליו. לצערי כבר זמן מה שאיני מוצא הספר, וחבל על דאבדין.ראיתי פסק של מרן זצ"ל שמותר לבעל מסעדה בשרית להגיש אוכל בשרי בתשעת הימים, עי' ביחוה דעת ח"ג.
והסתפקתי האם אותו דבר גם בצום, דהיינו, האם מותר לבעל מסעדה לפתוח ולהגיש אוכל לסועדים בצום, או שמא פה זה שונה.
יש שו"ת הלכה למשה להגאון ר' משה מימון זלה"ה (הספר הראשון שזכה לקבל הסכמת מרן הרב עובדיה), יש לו שם תשובה שהוא מלמד זכות על מסעדות אלו, וכמדומה שמרן בהסכמה חולק עליו. לצערי כבר זמן מה שאיני מוצא הספר, וחבל על דאבדין.
למי שיש אוצה"ח יכול לבדוק אם קיים.
ומרן הרב עובדיה לא נגע בזה?מתוך אחת ההסכמות
הצג קובץ מצורף 23720
מרן מלכא לא עסק בנידון זה (לפחות בהסכמה הנ"ל)יש שו"ת הלכה למשה להגאון ר' משה מימון זלה"ה (הספר הראשון שזכה לקבל הסכמת מרן הרב עובדיה), יש לו שם תשובה שהוא מלמד זכות על מסעדות אלו, וכמדומה שמרן בהסכמה חולק עליו. לצערי כבר זמן מה שאיני מוצא הספר, וחבל על דאבדין.
למי שיש אוצה"ח יכול לבדוק אם קיים.
אגב שהזכיר כת"ר דין לפני עור ששייך דווקא אם אינו יודע שצום היום, אולי יוכל כת"ר לבאר לי את שקשה לי בדברי אדוננו הרמב"ם בפירוש המשנה בשביעית פרק ה' משנה ו', וז"ל: "אמר הכתוב "ולפני עור לא תתן מכשול"(ויקרא יט, יד), רוצה לומר מי שסגרה עיניו התאוה ויצר הרע, אל תעזור אותו להוסיף בעוורונו, ותוסיף להרחיקו מן היושר. ומפני זה אסור לעזור עוברי עבירה, ולא יתקנו להם כלים, אבל ראוי לקלקל להם.", ולפ"ד לכאורה 'לפני עור' היינו דווקא במזיד, ולאפרושי מאיסורא בשוגג לא נפקא ליה מהא.מי שהקל בצומות כי סבר שבדבר של מנהג (רצו מתענין וכ') אף שהעובר פורץ גדר וכו' (כמ"ש מרן) מכל מקום אין שייך בזה לפני עור (אלא אם כן אינו יודע שצום היום). ולכן בט"ב למשל שהוא מן הדין אין קולא זו.
וכן כל כיוצא בו ויש דברים שאינם ברורים לגמרי אם נחשבים כמנהג או כתקנה דרבנן ונ"מ להנ"ל כגון שומנו של גיד הנשה וחומרא דרבי זירא ועוד.
בשוגג פשוט שיש איסור שהרי הוא עיור ממש.אגב שהזכיר כת"ר דין לפני עור ששייך דווקא אם אינו יודע שצום היום, אולי יוכל כת"ר לבאר לי את שקשה לי בדברי אדוננו הרמב"ם בפירוש המשנה בשביעית פרק ה' משנה ו', וז"ל: "אמר הכתוב "ולפני עור לא תתן מכשול"(ויקרא יט, יד), רוצה לומר מי שסגרה עיניו התאוה ויצר הרע, אל תעזור אותו להוסיף בעוורונו, ותוסיף להרחיקו מן היושר. ומפני זה אסור לעזור עוברי עבירה, ולא יתקנו להם כלים, אבל ראוי לקלקל להם.", ולפ"ד לכאורה 'לפני עור' היינו דווקא במזיד, ולאפרושי מאיסורא בשוגג לא נפקא ליה מהא.
דברי טעם, יברכך האל.בשוגג פשוט שיש איסור שהרי הוא עיור ממש.
החידוש שאפילו במזיד יש איסור כי הוא כעין עיור.
וכתבתי שמנהג זה לא שיך ולכן במנהג רק בשוגג אסור.
אכן, מרן מדגיש שכל זה הוא רק בתורת לימוד זכות אך לא לכתחילה. אולם לגבי בשר בט' הימים - אאל"ט הוא נקט שזה לכתחילה.