גרביים צנועות לנשים

[לביא]

המכתב היה לעיניו גם היה. הוא פורסם בקובץ בית יוסף גליון מז.

אני מודע לזה שזה פורסם (כמבואר בנושא הבא:

קובץ בית יוסף תשפ"ב - דעת מרן בטה"ב

בס״ד זכיתי שיבוא לידי הקובץ החדש. והנה בראותי המכתב הראשון שבקובץ אשר התפרסם ג״כ הכא בפורום שמרן חזר בו מעניין החצאית עד הקרסול, נתקלתי בההערה המעניינת של העורך אשר טוען כי מרן בטה״ב ח״ב שנראה כ״סותרים״ לכאורה (מאד) את המכתב, בחר לדחות את הראיה במילים מאד קצרות, כאילו אין כלל על מה להאריך...

forum.moreshet-maran.com

)
ובכ״ז: 1. זה שהראשל״צ נתן הסכמה לקובץ לא אומר שהוא עבר עליו אחד אחד, 2. ואם תימא שעבר עליו וראה את המכתב, תקשה ממה שאמר במוצ״ש האחרון כפי שהבאתי מקודם.

 

[מורשת מרן]

מרן שליט"א עובר על הקובץ לפני הדפסתו (כמה פעמים), אמנם א"א להגיד שכל מה שנכתב שם מרבנים אחרים, הוא פוסק כן...
ואגלה אזניכם קצת מהנעשה מאחורי הקלעים. הקובץ הנ"ל יצא ממש בערב יום הכיפורים, והיה על שלחנו של מרן הראש"ל שליט"א לאורך כל היום הקדוש, ועיין בו רבות ביני וביני. וקודם שהתחילה תפלת שחרית דיומא קדישא קרא לי והצביע על המכתב המדובר, ואמר, האם ראית מי שנוהגת כך? אולי רק מעטים עושות כך... וגם שאל את ידידו רבי יצחק דניאל שליט"א, האם נשותיהם של גדולי הדור הקודם נהגו כך? והשיב לו באופן החלטי שלא נהגו כך. ונומתי לו, שגם הפלא שמרן זיע"א לא כתב אח"כ זאת בספריו, או לכל הפחות בגליון יבי"א, ופלא הוא שכתב זאת רק במכתב, שאין ודאי שיחקק לדורות דאפשר שיעלם מן העולם.
ואמר לי מרן שליט"א, אמנם טוב עשית שפרסמת את זה, שלפחות אנשים ידעו שבצניעות צריך להחמיר.
[ובליל שבועות גם דיברנו בזה עם מרן שליט"א, והיה זה קודם שהוציא לאור את קונטרס פאה נכרית במהדורה השנייה, עם התוספת של קונטרס קדושים תהיו, ואמר לי, שאיך אפשר לפסוק הלכה כך כאשר רוב ככל הציבור לא נוהג כן, וכשם שמצווה לומר דבר הנשמע כן יש מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע וכו', אך בוודאי שמי שנוהגת כן תבוא עליה ברכה].

 

[אהרן כהן]

במחילה מכבוד תלמידי החכמים, קודם כל הרי בתשובה של רבינו הגדול מרן זיע"א מוכח שאינו סובר את כל הנ"ל, שהרי כתב שזה יהיה תקנון בית הספר שילכו הבנות עם חצאיות עד הקרסול. ולא אמר שמכיון שגדולי ישראל לא נהגו כן וכיו"ב א"א להורות כן לציבור.

ועוד דכבר כתב רבינו הגדול בספרו הגדול יביע אומר (ח"ה אהע"ז סי' ה) לגבי פאה נוכרית, בזה"ל: ואין להתפעל כל כך ממה שעינינו הרואות כמה נשי רבנים ואדמורי"ם שמקילות בזה, כי שלא ברצון חכמים עושים, וידעתי מכמה רבנים שאין תקיפה למחות בנשותיהם על פתגם דנא, אע"פ שאין דעתם נוחה ממנהג זה וכו', ואין לנו ללמוד ממנהג נשים שאין להם חכמה אלא בפלך, שאנו אין לנו אלא דברי רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים שמהם תצא התורה ודבריהם לנו לעינים. עכ"ל. וכעי"ז כתב ג"כ בספרו טהרת הבית (ח"א עמ' שעג, ובנד"מ בעמ' שצב). ע"ש. וכן ע"ע בדבריו בשיעוריו המצוטטים בספר מעדני המלך (ח"ב עמ' 173, 175, 180, 182, וצוטטו בקובץ משנת יוסף גליון ז סי' מז אות יד, עמ' שלא) שאמר דברים חוצבי להבות אש בעניין זה. ע"ש. וע"ע בפתחי תשובה (יו"ד סי' צט סק"ה. צויין בקובץ הנז'). ע"ש. וכ"כ הגרר"י דידובסקי זצ"ל בספרו מחניך קדוש (עמ' ט) וז"ל: "בעקבתא דמשיחא מצוי גם בת"ח ויראי שמים שיש להם נשים שאינן צנועות כבנות ישראל הכשרות ואין ללמוד ממנהגן כלל". עכ"ל. [ואם מנשות הרבנים אין ללמוד, כ"ש שאין ללמוד משאר נשים, שידוע שהיום החברה מאד משפיעה על זה בכל מיני טענות הבל שזה רחובי ובולט וכו' וכבר האריך לדחות כל מיני טענות שונות ומשונות שהמציאו כל מיני מנהלי סמינרים למיניהם בהקדים כאילו ברור שיש "איסור" ללכת בחצאית ארוכה רק צריך לברר מהו וכל אחד ממציא איסור אחר. עש"ב. (וע"ע בתשובתי שצירפתי כאן בפורום מה שהוספתי בזה)]. וע"ע כיו"ב בילקו"י (פורים, עמ' קלט). ע"ש. צא ולמד ממה שכתב בשו"ת מהרי"ף (סי' צו, ד"ה וגם אני), וז"ל: וגם אני היום כמו חמשים שנה ויותר שעמדתי מתהלך בו בתם לבבי בקרב ביתי, ואפילו נות ביתי אינה שומעת לי בדבר הזה, שאומרת לי בפירוש "אני הולכת בדרך שהולכים כל היהודים". עכ"ל. וע"ע בספר זהב לבושה (פי"ב אות ו) באורך בזה.

ומלבד זה, ראה בספר דרש בחכמה (עמ' תקמט) להג"ר ראובן שראבני זצ"ל שכב שם בזה"ל: אתם צריכים לדעת שבאותם הימים היה מאד קשה למצוא אשה שתסכים ללכת עם כיסוי ראש, תופעה מצויה היתה שגם נשים שהיו יראות שמים ודקדקו בכל המצוות נכשלו בזה מחמת הלחץ החברתי והלכו גלויות ראש. תופעה זו שהיתה נפוצה באירופה השתרשה באותו הדור גם בארץ ישראל. אני זוכר שמו"א סיפר לנו שכשהוא התחתן באותו הזמן אמי היתה אחת היחידות שהסכימו מלכתחילה ללכת עם כיסוי ראש. חכם יהודה צדקה סיפר לי שכשהוא היה בתקופת השידוכין הוא נאלץ ללכת לבבל בשביל לחפש אשה שמסכימה לכסות את הראש כי כאן בארץ ישראל כמעט לא היה בנמצא כזאת, ולכן גם כשבמשך הזמן כבר השתנתה התופעה, מכל מקום היו עוד נשים שכך התרגלו שהולכים וכשגדלו לא הסכימו לכסות ראשן על אף שבשאר הדברים היו מדקדקות על עצמן מתוך יראת שמים, זו תופעה שקשה היום להסביר אותה אבל כך היה. עכ"ל. וע"ע באורך בזה בספר בגדי תפארתך (עמ' נג בהערה) שהביא הרבה מקורות לכך שהיו בזמנם הרבה נשים שהיו הולכות בגילוי הראש וצווחו על זה גדולי ישראל ואין מענה. עש"ב. וא"כ ודאי שאין ללמוד מנשות הרבנים בזמן האחרון, ואדרבה יש ללכת אחור ולראות היאך נהגו אמותינו, וראה בזה באורך בספר לבוש מלכות (פ"ז ופ"ח עמ' 159 והלאה) שהאריך טובא בזה להביא שכן היה מנהג באורך הלבוש מאז ומעולם, דהיינו עד הקרסול. עש"ב. ואכמ"ל ולהביא כל הראיות והרוצה להחכים ידרים ויראה בספר הנז'.
וגם יש לדעת שיש הרבה פעמים שזה מחוסר ידיעה, משום שאין "שלחן ערוך" מסודר על הלכות צניעות, אלא אנו למדים משוק באשה ערוה או ממקומות אחרים (עי' בספר לבוש מלכות באורך וכן בספר בגדי תפארתך). וא"כ לא פלא שתלמידי חכמים גדולים שבקיאים באו"ח יו"ד אהע"ז וחו"מ וכו' נשותיהם היו הולכות כך, מאחר שהלכות צניעות לא מופיע שם, ויתכן והדבר בא מחוסר ידיעה בענין.

ולגבי הא דאמרינן (יבמות סה:) שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך יש מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע. הרי א"כ מדוע צווח מרן זיע"א ואחריו בנו הגדול הראשל"צ שליט"א בכתוב ובעל פה, לגבי פאות הנכריות, ולא נימא האי טענה. אלא ודאי כפי שהשיב על טענה זו מרן זיע"א בשו"ת יבי"א שם במילואים (בנד"מ הערה 9) ובמאור ישראל (ביצה ל., והובא בילקו"י שבת א כרך ג סוף עמ' קיז). עש"ב שכתב כמה טעמים לדחות טענה זו, ואי"צ לכפול הדברים.

ולגבי הטענה שמדוע לא כתב זאת בספריו וכד', הרי יש רבים וטובים מקומות דמרן זיע"א חזר בו ממה שכתב בספריו, ולא נתפרסמו בספריו לאחר מכן. אלא ודאי דאולי חשב לכתוב כן בהמשך אלא שמרוב טרדותיו הרבות לא הספיק לכתוב כן וכד'. וצ"ע. אך זה ודאי שמטענה זו לבד אין בכוחנו לדחות דברים שכתב להדיא במכתבים שכן צריך לעשות כל עוד שלא ראינו בכתביו (שלאחר המכתבים) היפך לזה.

[ומ"מ כבר מילתי אמורה שבעז"ה אראה את התשובה שכתבתי לרבינו הראשל"צ שליט"א, ואדרבה אשמח לתשובה מסודרת שיכתוב בעניין].​

 

[אהרן כהן]

ומ"מ יש לדעת שגם אם נצדיק המקלים בזה מכל טענה שלא תהיה, יש להקפיד שלא לילך בגרביים בצבע הרגל גם אם יהיו עבות ב-200 דנייר, מאחר שסו"ס הוא בצבע הרגל (וצריך שיהיה ניכר בידיעה 'חושית' שאינו רגל ולא בידיעה 'שכלית', וכמ"ש הפוסקים. והוא פשוט). ודמי ממש לפאה נכרית (ובזה לכו"ע אסור, דגם למקלים בפ"נ אינו אלא בפאה שניכר בקלות שאינו שיער כמ"ש הגרש"ז אויערבך, משא"כ רוב ככל הפאות של ימינו, וכן כל הגרבי רגל שלובשות הנשים היום לצערינו). ויש לתמוה על אותם אלו שלגבי פאה  מדברים תמיד כנגד, שזה נראה כמו שיער ממש והוא פריצות וכו', בו בזמן שאשתו לובשת גרביים בצבע הרגל. וכבר הארכתי בזה בתשובתי המצורפת בפורום החשוב הזה לעיל, והבאתי פוסקים רבים שכתבו כן, ושם (ד"ה ומעוד טעם) כתבתי היאך השתרבב הך טעות. ע"ש. ויש לעורר על כך, כי רבה המכשלה בזה מחוסר ידיעה.​

 

[לביא]

מרן שליט"א עובר על הקובץ לפני הדפסתו (כמה פעמים), אמנם א"א להגיד שכל מה שנכתב שם מרבנים אחרים, הוא פוסק כן...
ואגלה אזניכם קצת מהנעשה מאחורי הקלעים. הקובץ הנ"ל יצא ממש בערב יום הכיפורים, והיה על שלחנו של מרן הראש"ל שליט"א לאורך כל היום הקדוש, ועיין בו רבות ביני וביני. וקודם שהתחילה תפלת שחרית דיומא קדישא קרא לי והצביע על המכתב המדובר, ואמר, האם ראית מי שנוהגת כך? אולי רק מעטים עושות כך... וגם שאל את ידידו רבי יצחק דניאל שליט"א, האם נשותיהם של גדולי הדור הקודם נהגו כך? והשיב לו באופן החלטי שלא נהגו כך. ונומתי לו, שגם הפלא שמרן זיע"א לא כתב אח"כ זאת בספריו, או לכל הפחות בגליון יבי"א, ופלא הוא שכתב זאת רק במכתב, שאין ודאי שיחקק לדורות דאפשר שיעלם מן העולם.
ואמר לי מרן שליט"א, אמנם טוב עשית שפרסמת את זה, שלפחות אנשים ידעו שבצניעות צריך להחמיר.
[ובליל שבועות גם דיברנו בזה עם מרן שליט"א, והיה זה קודם שהוציא לאור את קונטרס פאה נכרית במהדורה השנייה, עם התוספת של קונטרס קדושים תהיו, ואמר לי, שאיך אפשר לפסוק הלכה כך כאשר רוב ככל הציבור לא נוהג כן, וכשם שמצווה לומר דבר הנשמע כן יש מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע וכו', אך בוודאי שמי שנוהגת כן תבוא עליה ברכה].

חזק וברוך.
מה שלא הבנתי מה שיצא מזה, הוא להלכה - מה אנן פסקינן?

ועכ״פ מדבריך נראה ברור שמה שהערתי בנושא אחר נכון הוא.
ועדיין לא קיבלתי תשובה מספקת לזה.

קובץ בית יוסף תשפ"ב - דעת מרן בטה"ב

בס״ד זכיתי שיבוא לידי הקובץ החדש. והנה בראותי המכתב הראשון שבקובץ אשר התפרסם ג״כ הכא בפורום שמרן חזר בו מעניין החצאית עד הקרסול, נתקלתי בההערה המעניינת של העורך אשר טוען כי מרן בטה״ב ח״ב שנראה כ״סותרים״ לכאורה (מאד) את המכתב, בחר לדחות את הראיה במילים מאד קצרות, כאילו אין כלל על מה להאריך...

forum.moreshet-maran.com

 

[לביא]

ומ"מ יש לדעת שגם אם נצדיק המקלים בזה מכל טענה שלא תהיה, יש להקפיד שלא לילך בגרביים בצבע הרגל גם אם יהיו עבות ב-200 דנייר, מאחר שסו"ס הוא בצבע הרגל (וצריך שיהיה ניכר בידיעה 'חושית' שאינו רגל ולא בידיעה 'שכלית', וכמ"ש הפוסקים. והוא פשוט). ודמי ממש לפאה נכרית (ובזה לכו"ע אסור, דגם למקלים בפ"נ אינו אלא בפאה שניכר בקלות שאינו שיער כמ"ש הגרש"ז אויערבך, משא"כ רוב ככל הפאות של ימינו, וכן כל הגרבי רגל שלובשות הנשים היום לצערינו). ויש לתמוה על אותם אלו שלגבי פאה  מדברים תמיד כנגד, שזה נראה כמו שיער ממש והוא פריצות וכו', בו בזמן שאשתו לובשת גרביים בצבע הרגל. וכבר הארכתי בזה בתשובתי המצורפת בפורום החשוב הזה לעיל, והבאתי פוסקים רבים שכתבו כן, ושם (ד"ה ומעוד טעם) כתבתי היאך השתרבב הך טעות. ע"ש. ויש לעורר על כך, כי רבה המכשלה בזה מחוסר ידיעה.​

זה פשיטא ועל זה מרן דיבר ביבי״א ובטה״ב שאסור וודאי.

 

[לביא]

ולגבי הטענה שמדוע לא כתב זאת בספריו וכד', הרי יש רבים וטובים מקומות דמרן זיע"א חזר בו ממה שכתב בספריו, ולא נתפרסמו בספריו לאחר מכן. אלא ודאי דאולי חשב לכתוב כן בהמשך אלא שמרוב טרדותיו הרבות לא הספיק לכתוב כן וכד'. וצ"ע. אך זה ודאי שמטענה זו לבד אין בכוחנו לדחות דברים שכתב להדיא במכתבים שכן צריך לעשות כל עוד שלא ראינו בכתביו (שלאחר המכתבים) היפך לזה.

כבר כתבתי בנושא אחר כאן שמרן זצוק״ל הוציא ספרים מאז תש״נ, ובוודאי שאם היה סובר דבר זה לאיסור וודאי היה כותב בספר אחר לפחות בהערה וכד׳. אין זה דרך מרן להשאיר דברים כאלו במכתבים.

 

[אהרן כהן]

כבר כתבתי בנושא אחר כאן שמרן זצוק״ל הוציא ספרים מאז תש״נ, ובוודאי שאם היה סובר דבר זה לאיסור וודאי היה כותב בספר אחר לפחות בהערה וכד׳. אין זה דרך מרן להשאיר דברים כאלו במכתבים.

אלא בהכרח שמה? שחזר בו שוב? זה חוכא ואיטלולא.
קודם כל מקושיא לא מתים. למה לא כתב כן בספרים הבאים או בגליונות יבי"א זה שאלה, אך אין ספק שזה דעתו, כפי שכתב במכתבים.
וכן שאלתי אתמול את רבי יעקב ששון מח"ס אביר הרועים ג"ח, מדוע מרן לא כתב את זה בגליונות יבי"א או בתשובה בשאר הספרים וכד'. והשיב לי, שגם הוא שאל את עצמו שאלה זו, ואין לו תשובה על זה. והוספתי לשאול אם כבודו מסכים שכך היא דעתו של מרן ורק יש שאלה למה לא כתב בגליונות וכד'. והשיב לי, מה צריך שאני "יסכים", זה כתוב שחור ע"ג לבן במכתבים, ונומתי לו שיש כאלו שטוענים שאם כך היה דעתו למעשה היה כותב כן בגליון יבי"א וכד'. והשיב לי: נו באמת, שטויות והבלים.
והוא פשוט וברור.

 

[אהרן כהן]

זה פשיטא ועל זה מרן דיבר ביבי״א ובטה״ב שאסור וודאי.

שם דיבר על גרביים "שקופות", ואני דיברתי גם על גרביים שהם אטומות אלא שהם עצמם בצבע הרגל, שגם זה אסור. ופשוט.

 

[לביא]

אלא בהכרח שמה? שחזר בו שוב? זה חוכא ואיטלולא.
קודם כל מקושיא לא מתים. למה לא כתב כן בספרים הבאים או בגליונות יבי"א זה שאלה, אך אין ספק שזה דעתו, כפי שכתב במכתבים.
וכן שאלתי אתמול את רבי יעקב ששון מח"ס אביר הרועים ג"ח, מדוע מרן לא כתב את זה בגליונות יבי"א או בתשובה בשאר הספרים וכד'. והשיב לי, שגם הוא שאל את עצמו שאלה זו, ואין לו תשובה על זה. והוספתי לשאול אם כבודו מסכים שכך היא דעתו של מרן ורק יש שאלה למה לא כתב בגליונות וכד'. והשיב לי, מה צריך שאני "יסכים", זה כתוב שחור ע"ג לבן במכתבים, ונומתי לו שיש כאלו שטוענים שאם כך היה דעתו למעשה היה כותב כן בגליון יבי"א וכד'. והשיב לי: נו באמת, שטויות והבלים.
והוא פשוט וברור.

זה לא כוונתי ש״הוא חזר בו״ בגלל שהוא ״לא כתב כן״, אלא שמהיכרותי מדרכו של מרן הדבר לא היה צריך להעלם ככה במכתבים ולהתפרסם בצורה הזו אלא בצורה רשמית. כשדברים נגעו לליבו של מרן, ובמיוחד שהדבר חמור כמעט כמו פאה נוכרית, קשה לי שמרן כך ״המעיט״ מילתו בזה. אני לא בא לומר שמרן ״חזר בו״ אלא שצריך להבין יותר טוב את מהלך העניינים.

 

[אהרן כהן]

זה לא כוונתי ש״הוא חזר בו״ בגלל שהוא ״לא כתב כן״, אלא שמהיכרותי מדרכו של מרן הדבר לא היה צריך להעלם ככה במכתבים ולהתפרסם בצורה הזו אלא בצורה רשמית. כשדברים נגעו לליבו של מרן, ובמיוחד שהדבר חמור כמעט כמו פאה נוכרית, קשה לי שמרן כך ״המעיט״ מילתו בזה. אני לא בא לומר שמרן ״חזר בו״ אלא שצריך להבין יותר טוב את מהלך העניינים.

נגעו לליבו או לא נגעו לליבו, אך ודאי שכן היא דעתו.
[אגב יתכן ורצה קודם כל שישתשרש מחאתו על הפאה נכרית, ואח"כ יוכיח על החצאיות הקצרות. כעין מה דאיתא בסוטה מח. ופירש"י שם ד"ה לבטולי, שאם יש שני איסורים שהעולם עובר, יש להקדים למחות בחמור יותר, ולא למחות בשניהם יחד, כי אם תמחה בשתיהם ביחד לא יקבלו, ולאחר שתמחה בחמור יותר וכאמור תעבור למחות בפחות חמור].

 

[לביא]

נגעו לליבו או לא נגעו לליבו, אך ודאי שכן היא דעתו.
[אגב יתכן ורצה קודם כל שישתשרש מחאתו על הפאה נכרית, ואח"כ יוכיח על החצאיות הקצרות. כעין מה דאיתא בסוטה מח. ופירש"י שם ד"ה לבטולי, שאם יש שני איסורים שהעולם עובר, יש להקדים למחות בחמור יותר, ולא למחות בשניהם יחד, כי אם תמחה בשתיהם ביחד לא יקבלו, ולאחר שתמחה בחמור יותר וכאמור תעבור למחות בפחות חמור].

אתה קורא את הדברים יותר מדי לעומק. איסור זה איסור. איך שהדברים עומדים יש סתירה בין הספרים לבין המכתבים.

 

[אהרן כהן]

אתה קורא את הדברים יותר מדי לעומק. איסור זה איסור. איך שהדברים עומדים יש סתירה בין הספרים לבין המכתבים.

לא ידעתי מאי קאמר, הרי במכתבים כתב מפורש שחוזר בו ממה שכתב ביביע אומר.
ואם כוונתך לטהרת הבית, גם אם נניח שיש סתירה הרי המכתב שיצא בשנת תש"נ ודאי היה אח"כ. אבל כבר ביארתי בתשובה שלי שאין כוונת הרב כן בטהרת הבית. והמעיין היטב ישר יחזה שכוונת הטהרת הבית כמו שביארתי שם.

 

[לביא]

לא ידעתי מאי קאמר, הרי במכתבים כתב מפורש שחוזר בו ממה שכתב ביביע אומר.
ואם כוונתך לטהרת הבית, גם אם נניח שיש סתירה הרי המכתב שיצא בשנת תש"נ ודאי היה אח"כ. אבל כבר ביארתי בתשובה שלי שאין כוונת הרב כן בטהרת הבית. והמעיין היטב ישר יחזה שכוונת הטהרת הבית כמו שביארתי שם.

עיינתי היטב בטהרת הבית, ולמרות שראיתי ״פשטים״ יחסית מחודשים במה שרוצים להגיד בדעת הרב שם, וכן מה שכתבת, בפשטות הרב בא להתיר גרביון לא שקוף, יותר מזה זה להעמיס בדבר שלא כתוב. ועוד שאף הראשל״צ הבין לא כך

קובץ בית יוסף תשפ"ב - דעת מרן בטה"ב

בס״ד זכיתי שיבוא לידי הקובץ החדש. והנה בראותי המכתב הראשון שבקובץ אשר התפרסם ג״כ הכא בפורום שמרן חזר בו מעניין החצאית עד הקרסול, נתקלתי בההערה המעניינת של העורך אשר טוען כי מרן בטה״ב ח״ב שנראה כ״סותרים״ לכאורה (מאד) את המכתב, בחר לדחות את הראיה במילים מאד קצרות, כאילו אין כלל על מה להאריך...

forum.moreshet-maran.com

כך שלי אישית חבל לדוש בדבר שהוא פשוט למעיין ולהכניס ״עיונים״ במקום שהרב דיבר בפשיטות.
השאלה היחידה שעולה לי אישית בנידון הוא למה מרן לא חזר בו בפרהסיא אלא הסתפק רק במכתבים, הדבר לא מחוור לי דיו.

 

[אהרן כהן]

כבר כתבתי שמקושיא לא מתים, אך כך דעתו.

 

[אהרן כהן]

לביא כתב:

בפשטות הרב בא להתיר גרביון לא שקוף, יותר מזה זה להעמיס בדבר שלא כתוב. ועוד שאף הראשל״צ הבין לא כך.

גם להגיד שהוא בא להתיר גרביון לא שקוף זה להעמיס במה שלא כתב, אלא הוא רק מדיוק, שהרי מרן זיע"א שם לא "בא להתיר" אלא "בא לאסור" גרביון שקוף, ורק אתה רוצה לדייק שמשמע מזה שמספיק בזה ולא צריך חצאית על זה. וזה אינו דיוק, כי עיקר נידונו הוא על מה שנהוג ללכת עם גרביון שקוף האם יש להקל בזה ע"פ הפמ"ג, וע"ז כותב שאין להסתמך על הפמ"ג מזה, אבל מה כן צריך זה עוד שאלה. וילמד סתום מן המפורש במכתבים.

 

[מוישי ס"ט]

לא ראיתי את כל הנכתב לעיל כאן.
אך דבר אחד איני מבין.
הרי אפילו בי דינא דשרו פאה נכרית, הוציאו לאחרונה מכתב בעניין הגרביונים שאפילו שפעם אמרו שמספיק 40 דנייר בגרביונים, אך מכיון שכמה חברות שמייצרות גרביונים הקלו בדנייר ונראה ממש שקוף [מה שבאמת כן במציאות... למי שמודה על האמת], לכן ראוי לכל אשה יראת ה' שתלך אך ורק עם גרביונים שחורות שלא פחותות מ70 דנייר .
ואם הם שמיקילים בעניין פא"נ מחמירים בגרביונים, על אחת כמה וכמה שמי שאוסר פאה נכרית לא יתיר גרביונים שקופות, הגם שכמה מורו"ת של בית יעקב "פסקו" להלכה שמספיק 40 דנייר...
ועל כגון דא יש לומר "הרחק מן הכיעור והדומה לו".

 

[אהרן כהן]

לא ראיתי את כל הנכתב לעיל כאן.
אך דבר אחד איני מבין.
הרי אפילו בי דינא דשרו פאה נכרית, הוציאו לאחרונה מכתב בעניין הגרביונים שאפילו שפעם אמרו שמספיק 40 דנייר בגרביונים, אך מכיון שכמה חברות שמייצרות גרביונים הקלו בדנייר ונראה ממש שקוף [מה שבאמת כן במציאות... למי שמודה על האמת], לכן ראוי לכל אשה יראת ה' שתלך אך ורק עם גרביונים שחורות שלא פחותות מ70 דנייר .
ואם הם שמיקילים בעניין פא"נ מחמירים בגרביונים, על אחת כמה וכמה שמי שאוסר פאה נכרית לא יתיר גרביונים שקופות, הגם שכמה מורו"ת של בית יעקב "פסקו" להלכה שמספיק 40 דנייר...
ועל כגון דא יש לומר "הרחק מן הכיעור והדומה לו".

אכן, זה דבר נכון אמת ויציב [וגם צריך להדגיש שלא מועיל העובי אלא בנוסף צריך שהצבע לא יהיה צבע רגל, דאילו על גרביים בצבע רגל יאמר "מה הועילו חכמים בתקנתם", והוי ממש כפאה. ובתשובה הארכתי]. אך הנידון כאן היה שגם זה לא מספיק, מאחר שהרי גם בכל הגוף צריך בגד רחב ולא מספיק בגד צמוד, וה"ה לשוק שלא יועיל גרביים (שהם צמודות) אלא צריך בגד רחב (כחצאית או שמלה).

 

[לביא]

גם להגיד שהוא בא להתיר גרביון לא שקוף זה להעמיס במה שלא כתב, אלא הוא רק מדיוק, שהרי מרן זיע"א שם לא "בא להתיר" אלא "בא לאסור" גרביון שקוף, ורק אתה רוצה לדייק שמשמע מזה שמספיק בזה ולא צריך חצאית על זה. וזה אינו דיוק, כי עיקר נידונו הוא על מה שנהוג ללכת עם גרביון שקוף האם יש להקל בזה ע"פ הפמ"ג, וע"ז כותב שאין להסתמך על הפמ"ג מזה, אבל מה כן צריך זה עוד שאלה. וילמד סתום מן המפורש במכתבים.

במחכ״ת כת״ר יעיין שוב ויראה שהוא מעמיס דבר שלא כתוב בדברי מרן ודברי מדוקדקים שמרן בא ״להתיר״ גרביון. ומה שכבודו הקשה שמקושיא לא מתים אכן כך, רק הצבעתי על זה שהדבר חשוד.

 

[אהרן כהן]

במחכ״ת כת״ר יעיין שוב ויראה שהוא מעמיס דבר שלא כתוב בדברי מרן ודברי מדוקדקים שמרן בא ״להתיר״ גרביון. ומה שכבודו הקשה שמקושיא לא מתים אכן כך, רק הצבעתי על זה שהדבר חשוד.

הא לך לשון מרן בקיצור:

ולענין שוק באשה ערוה, כתב הפמ"ג (מש"ז סי' עה סק"א) שהוא מן הארכובה ולמעלה. ונמצא שכל הרגל עד הארכובה (ברך), "במקום שהולכות" כשהוא מגולה, אין חשש. ע"ש. וכו'. ובמקומותינו אין רגילות ללכת בגילוי השוק שתחת הארכובה, אלא יש שלובשות גרבים דקות ושקופות, וידוע שבגד שקוף כמאן דליתיה דמי. וכו'. ואם נאמר שהשוק הוא למעלה מן הארכובה (כהפמ"ג הנ"ל), יש להם ע"מ שיסמוכו. אולם בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' א) הוכיח במישור שמה שאמרו שוק באשה ערוה, הוא גם לגבי מן הארכובה ולמטה. וכו'. [והביא עוד פוסקים שכך כתבו], ולכן אין בזה כדי סמיכה על הפמ"ג להתיר. ע"ש. ולכן יש להחמיר גם בחלק התחתון שמתחת לארכובה שיש עליו דין שוק באשה ערוה. עכ"ד מרן בטה"ב.

הרי שלך לפניך שלא בא "להתיר גרבים", אלא בא "לאסור מה שנהגו ללכת עם גרבים שקופים", שזה לפמ"ג מותר אע"פ שהוא שקוף, אלא שאין לסמוך על הפמ"ג. אלא שכבודו "מדייק" שאם גם גרביים שחורות ס"ל לאסור, א"כ מרן היה צריך לכתוב: אלא יש שלובשות גרבים, וכו', ולפמ"ג יהיה מותר, אלא שאין לסמוך על הפמ"ג וכו'. ע"כ. ומדלא כתב הכי משמע לכבודו שס"ל שגרביים אטומות (שחורות) שפיר דמי וכל הבעיה זה רק גרביים שקופות. אך זה אינו דיוק כ"כ, די"ל דה"ה דגרביים אטומות אסורות (כי צריך חצאית), אלא דקאמר שבמקומותינו שיש שלובשות גרבים שקופות, לפמ"ג זה מותר, ולדידן אסור, אך אה"נ גם אם במקומותינו היו לובשות גרביים אטומות היה הדין כן דלפמ"ג מותר ולדידן אסור, אלא שקאי על מה שנהגו במקומותינו [שאין להם ע"מ לסמוך, דלא קי"ל כהפמ"ג]. ועוד דמאי דנקט גרביים שקופות הוא לומר ד"אפילו" שהם שקופות יהיה מותר לפרי מגדים, ואה"נ דכ"ש דגם שחורות יהיה מותר, אבל לדידן דלא קי"ל כהפמ"ג, גם שחורות אסור.

וכן מוכח מהמכתב בשנת תש"נ שכותב שם דחזר בו ממה שכתב ביבי"א שמספיק גרביים לחלק התחתון של הרגל, אלא צריך חצאית או שמלה עד הקרסול. והרי מכתב זה כאמור נכתב בשנת תש"נ שהוא השנה שיצא הטה"ב, וא"כ על כרחך לבאר בטהרת הבית כמו שכתבתי. וגם אם בכ"ז תתעקש שאין כן כוונת מרן בטהרת הבית, מ"מ לו יהי כן, הרי במכתב הנז' כתב להדיא דלא סגי בגרביים, והרי ודאי שאת הטהרת הבית לא כתב כולו באותה שנה, אלא היה מוכן איתו בכתובים מלפני שנת תש"נ ורק סיום העריכה וההכנה להדפסה היה בשנת תש"נ, ואילו המכתב הנ"ל ודאי הוא היה בשנת תש"נ, וא"כ ודאי דדעתו האחרונה להצריך חצאית עד הקרסול.