• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

גרביים צנועות לנשים

הא לך לשון מרן בקיצור:

ולענין שוק באשה ערוה, כתב הפמ"ג (מש"ז סי' עה סק"א) שהוא מן הארכובה ולמעלה. ונמצא שכל הרגל עד הארכובה (ברך), "במקום שהולכות" כשהוא מגולה, אין חשש. ע"ש. וכו'. ובמקומותינו אין רגילות ללכת בגילוי השוק שתחת הארכובה, אלא יש שלובשות גרבים דקות ושקופות, וידוע שבגד שקוף כמאן דליתיה דמי. וכו'. ואם נאמר שהשוק הוא למעלה מן הארכובה (כהפמ"ג הנ"ל), יש להם ע"מ שיסמוכו. אולם בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' א) הוכיח במישור שמה שאמרו שוק באשה ערוה, הוא גם לגבי מן הארכובה ולמטה. וכו'. [והביא עוד פוסקים שכך כתבו], ולכן אין בזה כדי סמיכה על הפמ"ג להתיר. ע"ש. ולכן יש להחמיר גם בחלק התחתון שמתחת לארכובה שיש עליו דין שוק באשה ערוה. עכ"ד מרן בטה"ב.

הרי שלך לפניך שלא בא "להתיר גרבים", אלא בא "לאסור מה שנהגו ללכת עם גרבים שקופים", שזה לפמ"ג מותר אע"פ שהוא שקוף, אלא שאין לסמוך על הפמ"ג. אלא שכבודו "מדייק" שאם גם גרביים שחורות ס"ל לאסור, א"כ מרן היה צריך לכתוב: אלא יש שלובשות גרבים, וכו', ולפמ"ג יהיה מותר, אלא שאין לסמוך על הפמ"ג וכו'. ע"כ. ומדלא כתב הכי משמע לכבודו שס"ל שגרביים אטומות (שחורות) שפיר דמי וכל הבעיה זה רק גרביים שקופות. אך זה אינו דיוק כ"כ, די"ל דה"ה דגרביים אטומות אסורות (כי צריך חצאית), אלא דקאמר שבמקומותינו שיש שלובשות גרבים שקופות, לפמ"ג זה מותר, ולדידן אסור, אך אה"נ גם אם במקומותינו היו לובשות גרביים אטומות היה הדין כן דלפמ"ג מותר ולדידן אסור, אלא שקאי על מה שנהגו במקומותינו [שאין להם ע"מ לסמוך, דלא קי"ל כהפמ"ג]. ועוד דמאי דנקט גרביים שקופות הוא לומר ד"אפילו" שהם שקופות יהיה מותר לפרי מגדים, ואה"נ דכ"ש דגם שחורות יהיה מותר, אבל לדידן דלא קי"ל כהפמ"ג, גם שחורות אסור.

וכן מוכח מהמכתב בשנת תש"נ שכותב שם דחזר בו ממה שכתב ביבי"א שמספיק גרביים לחלק התחתון של הרגל, אלא צריך חצאית או שמלה עד הקרסול. והרי מכתב זה כאמור נכתב בשנת תש"נ שהוא השנה שיצא הטה"ב, וא"כ על כרחך לבאר בטהרת הבית כמו שכתבתי. וגם אם בכ"ז תתעקש שאין כן כוונת מרן בטהרת הבית, מ"מ לו יהי כן, הרי במכתב הנז' כתב להדיא דלא סגי בגרביים, והרי ודאי שאת הטהרת הבית לא כתב כולו באותה שנה, אלא היה מוכן איתו בכתובים מלפני שנת תש"נ ורק סיום העריכה וההכנה להדפסה היה בשנת תש"נ, ואילו המכתב הנ"ל ודאי הוא היה בשנת תש"נ, וא"כ ודאי דדעתו האחרונה להצריך חצאית עד הקרסול.
אציע לכבודו את הדרך הפשוטה לענ״ד בדברי מרן:
ולענין שוק באשה ערוה, כתב הפמ"ג (מש"ז סי' עה סק"א) שהוא מן הארכובה ולמעלה. ונמצא שכל הרגל עד הארכובה (ברך), "במקום שהולכות" כשהוא מגולה פרוש שלא צריך גרביים, אין חשש. ע"ש. וכו'. ובמקומותינו אין רגילות ללכת בגילוי השוק שתחת הארכובה, אלא יש שלובשות גרבים דקות ושקופות, וידוע שבגד שקוף כמאן דליתיה דמי. וכו'. ואם נאמר שהשוק הוא למעלה מן הארכובה (כהפמ"ג הנ"ל) פרוש בשלמא לדעת הפמ״ג ניחא, יש להם ע"מ שיסמוכו. אולם בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' א) הוכיח במישור שמה שאמרו שוק באשה ערוה, הוא גם לגבי מן הארכובה ולמטה. וכו' פרוש וצריך בגד אטום. [והביא עוד פוסקים שכך כתבו], ולכן אין בזה כדי סמיכה על הפמ"ג להתיר. ע"ש. ולכן יש להחמיר גם בחלק התחתון שמתחת לארכובה שיש עליו דין שוק באשה ערוה ויש להחמיר בבגד אטום. עכ"ד מרן בטה"ב.
כתבתי כאן בקצרה, הדרך היותר מפורטת נמצאת בתגובה שלי בקישור הבא: (אם עדיין לא עברת על הנושא שכבר קישרתי פה)

במילים אחרות, לא נמצא בדברי מרן רמז לעניין חצאית ממש ולא גרב אטום, וכל מה שדחה את המהלך ברישא הוא לאסור גרביון שקוף. היה מקום לומר שגרב ה״ה בגד ממש אך הוא פשוט ולא כדבריו במכתב.
כבודו רוצה להעמיס בטה״ב דבר שלא כתוב מחמת סתירה בין הספרים למכתבים, במחכ״ת אך זה אינו, דכמבואר כל עיקר כוונת הרב היה לדון בגרביון. והואילו החכמים העורכים במהדו״ח ואף כתבו לצד הפסקא הזו בטה״ב ״גרביון אטום או שקוף״ (כותב זאת מזיכרון אך כך הוא פחות או יותר) ומשמע לי שהבינו דמרן מדבר על גרביון לבד ולא חצאית.
 
נערך לאחרונה:
במילים אחרות, לא נמצא בדברי מרן רמז לעניין חצאית ממש ולא גרב אטום, וכל מה שדחה את המהלך ברישא הוא לאסור גרביון שקוף. היה מקום לומר שגרב ה״ה בגד ממש אך הוא פשוט ולא כדבריו במכתב.
כבודו רוצה להעמיס בטה״ב דבר שלא כתוב מחמת סתירה בין הספרים למכתבים, במחכ״ת אך זה אינו, דכמבואר כל עיקר כוונת הרב היה לדון בגרביון. והואילו החכמים העורכים במהדו״ח ואף כתבו לצד הפסקא הזו בטה״ב ״גרביון אטום או שקוף״ (כותב זאת מזיכרון אך כך הוא פחות או יותר) ומשמע לי שהבינו דמרן מדבר על גרביון לבד ולא חצאית.
אם גם אתה מודה שכל עיקר כוונת הרב היה לדון בגרביון, לאסור גרביון שקוף, א"כ חוזר מה שכתבתי שמרן לא כתב "צריך לשים גרביים אטומות", שמזה מוכח שכוונתו דסגי בזה, אלא כתב שמה שנוהגות במקומותינו ללכת עם גרביים שקופות זה אסור. ולא נחת לומר "מה כן צריך" (האם גרביים אטומות או חצאית עד הקרסול). ותדע, שהרי בסיום דבריו כתב: ולכן יש להחמיר גם בחלק התחתון שמתחת לארכובה שיש עליו דין שוק באשה ערוה. עכ"ל. ולא כתב "ולכן יש להחמיר ולהצריך בגד אטום", כי באמת לא נחת "איזה כיסוי צריך", אלא שגרביים שקופות אסורות.
אכן מ"מ ק"ק היא גופא למה לא הוסיף לכתוב אז מה כן צריך, כלומר האם סגי בגרביים אטומות (שחורות), או שצריך חצאית מעל.
והנראה בזה, שכדי לכתוב דבר זה בספר רצה לעיין בסוגיא היטב ולכתוב תשובה מקיפה על זה כדרכו בקודש של מרן, וקיים בעצמו "עוד חזון למועד", אך לצערנו לא זכינו למועד זה, עקב טרדותיו בתשובות אחרות (שכנראה יותר ישמעו לו בהן), ולכן לא נחת לבאר איזה כיסוי כן צריך (אם צריך חצאית או סגי בגרביים אטומות שחורות). ורק כששואלים אותו למעשה במכתב וכד' (שאין מדרך המכתבים לכתוב תשובה מקיפה וכד' וכמובן), השיב בקצרה שצריך עד הקרסול.
ועכ"פ כל זה השערות, ולו יהי אלא ספק - אין ספק מוציא מידי ודאי, כשיש מול עינינו מכתבים מפורשים.
(אגב שבת הבאה הראשל"צ מגיע לעירנו, ואראה לו תשובתי בעניין [ואבקש שיכתוב לי תשובה מסודרת בעניין אם אפשר] וכמובן אעלה לפורום מה שישיב לי).
 
אם גם אתה מודה שכל עיקר כוונת הרב היה לדון בגרביון, לאסור גרביון שקוף, א"כ חוזר מה שכתבתי שמרן לא כתב "צריך לשים גרביים אטומות", שמזה מוכח שכוונתו דסגי בזה, אלא כתב שמה שנוהגות במקומותינו ללכת עם גרביים שקופות זה אסור. ולא נחת לומר "מה כן צריך" (האם גרביים אטומות או חצאית עד הקרסול). ותדע, שהרי בסיום דבריו כתב: ולכן יש להחמיר גם בחלק התחתון שמתחת לארכובה שיש עליו דין שוק באשה ערוה. עכ"ל. ולא כתב "ולכן יש להחמיר ולהצריך בגד אטום", כי באמת לא נחת "איזה כיסוי צריך", אלא שגרביים שקופות אסורות.
לא זכיתי להבין למה יש צורך בפלפול, מדברי מרן נשמע בבירור שבעינן כיסוי ממש כל שלא יהיה שקוף, וכך בבירור מבין זאת הראשל״צ.
(אגב שבת הבאה הראשל"צ מגיע לעירנו, ואראה לו תשובתי בעניין [ואבקש שיכתוב לי תשובה מסודרת בעניין אם אפשר] וכמובן אעלה לפורום מה שישיב לי).
נשמח לזה. ייש״כ.
 
לא זכיתי להבין למה יש צורך בפלפול, מדברי מרן נשמע בבירור שבעינן כיסוי ממש כל שלא יהיה שקוף, וכך בבירור מבין זאת הראשל״צ.
אין זה פלפול אלא דקדוק פשוט בכוונתו לכל בר דעת.
ומה שהבין לא כן הראשל"צ בשו"ת הראשון לציון, אז זה היה קודם שראה את המכתבים, ולכן כתב דסגי בגרביים, אך לאחר שנתגלו המכתבים יהיה מוכרח להסביר כפי שכתבתי. ופשוט.
 
אין זה פלפול אלא דקדוק פשוט בכוונתו לכל בר דעת.
ומה שהבין לא כן הראשל"צ בשו"ת הראשון לציון, אז זה היה קודם שראה את המכתבים, ולכן כתב דסגי בגרביים, אך לאחר שנתגלו המכתבים יהיה מוכרח להסביר כפי שכתבתי. ופשוט.
מחילה אבל גם הדיוק שכבודו לכאורה רוצה להוציא לא מוכרח בכלל ולמעשה גם כבודו מודה שמרן לא כתב בטה״ב שצריך לשים דווקא חצאית אלא מספיק בכיסוי בכל כיסוי כל שהוא לא אטום. ואני אומר זאת אחרי ש-שוב, עברתי על הדבר בארוכה שוב פעם.
הנקודה שאני רוצה לומר אמנם, הוא שמה שמרן כתב במכתב ומה שכתב בטה״ב שני דברים שונים הם, ואם דעתו הייתה בטה״ב לאסור כל גרביון אלא רק חצאית, היה לו להביא את הראיות של הצד הזה, מה שהוא לא עשה.
 
מחילה אבל גם הדיוק שכבודו לכאורה רוצה להוציא לא מוכרח בכלל ולמעשה גם כבודו מודה שמרן לא כתב בטה״ב שצריך לשים דווקא חצאית אלא מספיק בכיסוי בכל כיסוי כל שהוא לא אטום.
נכון שאני מודה שמרן לא כתב בפירוש (בטהרת הבית עכ"פ) שצריך חצאית, אבל איני מודה למה שהוספת שכתב מרן בטה"ב שמספיק בכיסוי "כל שהוא לא אטום", אלא כמו שכתכתי לעיל שלא מועיל בגד שלא אטום, מה כן מועיל זה עוד שאלה. ומרן לא נכנס לזה, וכמו שכתבתי לעיל כי כנראה רצה לכתוב תשובה מקיפה על זה וכד' או כל סיבה אחרת וקיים בעצמו "ועוד חזון למועד" (שלא זכינו למועד זה).
ובזה נדחה גם מה שכתבת:
הנקודה שאני רוצה לומר אמנם, הוא שמה שמרן כתב במכתב ומה שכתב בטה״ב שני דברים שונים הם, ואם דעתו הייתה בטה״ב לאסור כל גרביון אלא רק חצאית, היה לו להביא את הראיות של הצד הזה, מה שהוא לא עשה.
כי כאמור מה שלא כתב שם זה כי לא זה היה עיקר נידונו, אלא עיקר נידונו אם גרביים שקופות מועילות (כהפמ"ג) או לא. מה כן צריך זה עוד שאלה.
 
מה כן צריך זה עוד שאלה.
יכול שהבעיה היא בי, שאני לא מסביר כמו שצריך.
ממרן נשמע בהדיא שלא מועיל כיסוי אם הוא שקוף, דוק מינה מה כן מועיל. אה, מרן לא כתב ״צריך וכו׳״, זה לא ראיה כי מרן התחיל לעסוק באיזה איזור ברגל מקרי ערווה או לא, הוא לא עסק ב״מה מועיל״, על דרך אגב הוא התחיל לעסוק בגרביון שקוף וכיוון דליתיה דמי הוא לא מועיל, ומכל המשך הדיבור אתה מבין שכשברישא הוא דיבר על ״מקרי ערווה״ הוא דיבר על כל כיסוי שהוא לא שקוף. ומזה למד הראשל״צ כאמור.
וא״כ מה שמר כתב ״כי זה לא היה עיקר נידונו״ זה לא ראיה שהרי בזה גופא דיבר מרן - מה מקרי ערווה ברגל, והוא דיבר שם על כל זה משום מקומות המכוסים באשה שמותר להסתכל/לקרות כנגדם וכו׳ ע״ש מתחילת הסעיף, ואם דעת מרן בטה״ב היה להצריך חצאית בוודאי שהיה צריך לעסוק בזה דאי גרב רגילה לא מהני הרי שאסור לקרות שם הואיל ומקרי ערוה.
 
זכינו השבת והגיע הראשל"צ הגאון רבנו יצחק יוסף שליט"א לעירנו,
ומסרתי לידו את הקונטרס בעניין אורך החצאית שכתבתי (העלתי את המהדו"ק של תשובה זו לפורום לעיל, ואי"ה אעלהו שוב בהקדם את המהדו"ב עם עוד תוספת נופך בס"ד), וככל הנראה הרב קרא את זה בנסיעתו חזרה לירושלים [מסרתי לידו בסמוך ממש לכניסתו לרכב ליסוע חזרה לירושלים, וכשעוזריו שאלוהו אם להחזיק לרב את החוברת הזאת, השיב: לא, תשאירו בידי. כנראה רצה לעבור על זה בדרך...]. וכן מסרתי זאת לרב דוד יוסף שליט"א בכניסתו לרכב (כשהיה בעירנו ביום רביעי שעבר). אקוה שאקבל מהם תשובות בהקדם, וכמובן אעלה זאת כאן לפורום בעז"ה.
אגב, מצו"ב כעת ההבנה הנראית בדברי הטה"ב (והבנה זו כתבתי בקונטרס שמסרתי לראשל"צ, וזה שונה ממה שכתבתי לעיל בפורום).
 

קבצים מצורפים

  • הצעת ביאור בהבנת דברי מרן בטהרת הבית.pdf
    90.3 KB · צפיות: 7
מכתב חזק ומעניין, אגב מרן מכנה את בנו "מרן הראשון לציון" וזה כתוספת למה שהביאו בעבר מהרב סיני שסיפר שמרן הקפיד ע"ז שבמודעה יהיה כתוב מרן על בנו.

לרב אהרן האם יש חדש מהרב דוד או ממרן שליט"א?
 
בזמנו ביררתי ונאמר לי מכל באי ביתו שזה מזוייף.
יתכן, אך אין נפק"מ אחר שנתבררו הדברים במכתבים אחרים.
[לדוגמא המכתב לרב גולדברג אימתתי את זה עם בנו של הרב גולדברג זצ"ל, ואמר לי שהוא זוכר את המכתב הזה אצל אביו עוד בזמנו, ואז אחד מהנכדים של מרן זיע"א ביקש מאביו הרב גולדברג את המכתב הזה וביקש ממנו שיכתוב בצד מתי קיבל את זה ממרן, ואכן הרואה יכול לראות בצד את התאריך שכתב הרב גולדברג (לגופו של עניין לא ידעתי מה העניין בזה, אם התאריך כתוב למעלה בראש הדף. ושמא עלול להיות שינויים בין התאריך כתיבה לתאריך מסירה, וצ"ע). וכשביקשתי ממנו את המכתב שאביו נתן למרן שבגלל זה חזר בו, השיב שזה לא נמצא אצלו, ויתכן שזה נמצא אצל אותו הנכד שביקש אז מאביו את המכתב של מרן. (ובאמת לא ידוע כ"כ אצל מי נמצא המקור של תשובה זו, ואם נמצא אצלו גם המכתב שכתב הרב גולדברג למרן בזמנו. ואשמח לדעת עוד פרטים אם מישהו יודע). וכן שאר המכתבים נראים אמיתיים ללא חשש, ורק במכתב של "צוואתו האחרונה" ששם רק הכותרת והתאריך והחתימה הם בכתב ידו, והשאר כתב מחשב, יתכן וזה מזוייף. אך כאמור אין נפק"מ].​
 
שאלתי את מרן הראש"ל שליט"א לפני כמה חודשים על המכתבים של מרן לרב גולדברג ולרב ראשיד ולרב צוברי, ואמר לי שכתב תשובה בענין זה, אך עדיין אינו מפרסמה.

יתכן, אך אין נפק"מ אחר שנתבררו הדברים במכתבים אחרים.
[לדוגמא המכתב לרב גולדברג אימתתי את זה עם בנו של הרב גולדברג זצ"ל, ואמר לי שהוא זוכר את המכתב הזה אצל אביו עוד בזמנו, ואז אחד מהנכדים של מרן זיע"א ביקש מאביו הרב גולדברג את המכתב הזה וביקש ממנו שיכתוב בצד מתי קיבל את זה ממרן, ואכן הרואה יכול לראות בצד את התאריך שכתב הרב גולדברג (לגופו של עניין לא ידעתי מה העניין בזה, אם התאריך כתוב למעלה בראש הדף. ושמא עלול להיות שינויים בין התאריך כתיבה לתאריך מסירה, וצ"ע). וכשביקשתי ממנו את המכתב שאביו נתן למרן שבגלל זה חזר בו, השיב שזה לא נמצא אצלו, ויתכן שזה נמצא אצל אותו הנכד שביקש אז מאביו את המכתב של מרן. (ובאמת לא ידוע כ"כ אצל מי נמצא המקור של תשובה זו, ואם נמצא אצלו גם המכתב שכתב הרב גולדברג למרן בזמנו. ואשמח לדעת עוד פרטים אם מישהו יודע). וכן שאר המכתבים נראים אמיתיים ללא חשש, ורק במכתב של "צוואתו האחרונה" ששם רק הכותרת והתאריך והחתימה הם בכתב ידו, והשאר כתב מחשב, יתכן וזה מזוייף. אך כאמור אין נפק"מ].​
מסכים. ולא חלקתי על זה.
 
ראה כאן מו"מ בדעת מרן זיע"א ביבי"א וטה"ב.

לענ"ד מדברי מרן זיע"א במכתבים שהובאו כאן מוכח כהסוברים בדעתו ביבי"א וטה"ב שא"צ חצאית עד הקרסול. דאל"כ ממה חזר בו.
אולם כ"ז איינו נפק"מ למעשה, כיון שבין כך ובין כך דעתו למעשה (או ביבי"א וטה"ב, או במכתבים שחזר בו) שצריך חצאית עד הקרסול.
 

קבצים מצורפים

  • קובץ משנת יוסף-אורך השמלות.pdf
    473.4 KB · צפיות: 12
ראה כאן מו"מ בדעת מרן זיע"א ביבי"א וטה"ב.

לענ"ד מדברי מרן זיע"א במכתבים שהובאו כאן מוכח כהסוברים בדעתו ביבי"א וטה"ב שא"צ חצאית עד הקרסול. דאל"כ ממה חזר בו.
אולם כ"ז איינו נפק"מ למעשה, כיון שבין כך ובין כך דעתו למעשה (או ביבי"א וטה"ב, או במכתבים שחזר בו) שצריך חצאית עד הקרסול.
ביביע אומר ודאי שדעתו שאי"צ עד הקרסול, אלא סגי בגרביים מהברך עד הקרסול (כמובן באופן שגם בישיבה ושאר תנועות יתכסו הברכיים), כדכתב מרן להדיא במכתב לרב גולדברג שכן מבואר ביביע אומר שם [וראה ביביע אומר במסקנת התשובה שם שכתב כך ג"כ להדיא], אלא שאחרי העיון בדבריו הנני מסכים לכל דברי כת"ר והאמת אהובה על הכל וכו'. ע"ש. ולכן חזר בו שם, וכתב שצריך עד הקרסול. וזה דלא כהר"ר אברהם זיאת שהבאת שרצה להעמיס כן גם בכוונת מרן בדבריו ביבי"א.
וכל השאלה והמבוכה הגדולה שסובבה באשכול זה היא לגבי דבריו בטהרת הבית, שהרי טה"ב נדפס אחרי המכתב שחזר בו מבי"א, ובכ"ז לכאורה משמע ממנו כדעתו ביבי"א, וא"כ לא מובן ההכרע בזה בדעתו. ולכן באתי ליישב כוונת הרב בטה"ב כנ"ל ולהשוות דעתו כמכתבים שחזר בו. דאל"כ נמצא חוכא ואיטלולא שבתחילה ביבי"א היקל, אח"כ במכתבים חזר בו והצריך עד הקרסול, ואח"כ בטה"ב היקל ואח"כ במכתב משנת תש"נ חזר והחמיר. אלא מוכרחים לומר כמו שכתבתי במצורף לעיל. ע"ש.
 
ביביע אומר ודאי שדעתו שאי"צ עד הקרסול, אלא סגי בגרביים מהברך עד הקרסול (כמובן באופן שגם בישיבה ושאר תנועות יתכסו הברכיים), כדכתב מרן להדיא במכתב לרב גולדברג שכן מבואר ביביע אומר שם [וראה ביביע אומר במסקנת התשובה שם שכתב כך ג"כ להדיא], אלא שאחרי העיון בדבריו הנני מסכים לכל דברי כת"ר והאמת אהובה על הכל וכו'. ע"ש. ולכן חזר בו שם, וכתב שצריך עד הקרסול. וזה דלא כהר"ר אברהם זיאת שהבאת שרצה להעמיס כן גם בכוונת מרן בדבריו ביבי"א.
וכל השאלה והמבוכה הגדולה שסובבה באשכול זה היא לגבי דבריו בטהרת הבית, שהרי טה"ב נדפס אחרי המכתב שחזר בו מבי"א, ובכ"ז לכאורה משמע ממנו כדעתו ביבי"א, וא"כ לא מובן ההכרע בזה בדעתו. ולכן באתי ליישב כוונת הרב בטה"ב כנ"ל ולהשוות דעתו כמכתבים שחזר בו. דאל"כ נמצא חוכא ואיטלולא שבתחילה ביבי"א היקל, אח"כ במכתבים חזר בו והצריך עד הקרסול, ואח"כ בטה"ב היקל ואח"כ במכתב משנת תש"נ חזר והחמיר. אלא מוכרחים לומר כמו שכתבתי במצורף לעיל. ע"ש.
ייש"כ.
אם איני טועה אני זוכר את כת"ר מהלימוד בבית מרן הראש"ל שליט"א בלילות שב"ק לפני שנתמנה לראש"ל.
 
שמעתי על כך מידידים, שהיה אז בזמנו חברים מהישיבה שהיו הולכים ללמוד בליל שב"ק אצל מרן הראש"ל שליט"א, אך לא זכיתי להיות בתוכם (לא הייתי במחזור שלהם, אלא קטן מהם, כך שכשהגענו לישיבה בזמנו כבר לא היה הלימוד הזה בביתו). אך היינו בשיעורים שהוא מסר אח"כ [בהשתדלות בחורים מהישיבה בזמנו] בבית הכנסת שלו שם "אור חביב" בליל שבת [היה שבועיים ונפסק מסיבות שונות], וכן הייתי מתפלל איתו הרבה שם (ושואל אותו שאלות מידי פעם).
מי כבודו?
 
אז כנראה אני זוכר אותך מאיזה מפגש יותר מאוחר יחד עם רבי אורי סבג ידידך שהזכרת. שהיה משתתף בשיעור הנ"ל, ומרן הראש"ל שליט"א היה מחבבו.
אני אברך שזכה להיות בשיעורים אלו כבחור.
 
חזור
חלק עליון