אציע לכבודו את הדרך הפשוטה לענ״ד בדברי מרן:הא לך לשון מרן בקיצור:
ולענין שוק באשה ערוה, כתב הפמ"ג (מש"ז סי' עה סק"א) שהוא מן הארכובה ולמעלה. ונמצא שכל הרגל עד הארכובה (ברך), "במקום שהולכות" כשהוא מגולה, אין חשש. ע"ש. וכו'. ובמקומותינו אין רגילות ללכת בגילוי השוק שתחת הארכובה, אלא יש שלובשות גרבים דקות ושקופות, וידוע שבגד שקוף כמאן דליתיה דמי. וכו'. ואם נאמר שהשוק הוא למעלה מן הארכובה (כהפמ"ג הנ"ל), יש להם ע"מ שיסמוכו. אולם בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' א) הוכיח במישור שמה שאמרו שוק באשה ערוה, הוא גם לגבי מן הארכובה ולמטה. וכו'. [והביא עוד פוסקים שכך כתבו], ולכן אין בזה כדי סמיכה על הפמ"ג להתיר. ע"ש. ולכן יש להחמיר גם בחלק התחתון שמתחת לארכובה שיש עליו דין שוק באשה ערוה. עכ"ד מרן בטה"ב.
הרי שלך לפניך שלא בא "להתיר גרבים", אלא בא "לאסור מה שנהגו ללכת עם גרבים שקופים", שזה לפמ"ג מותר אע"פ שהוא שקוף, אלא שאין לסמוך על הפמ"ג. אלא שכבודו "מדייק" שאם גם גרביים שחורות ס"ל לאסור, א"כ מרן היה צריך לכתוב: אלא יש שלובשות גרבים, וכו', ולפמ"ג יהיה מותר, אלא שאין לסמוך על הפמ"ג וכו'. ע"כ. ומדלא כתב הכי משמע לכבודו שס"ל שגרביים אטומות (שחורות) שפיר דמי וכל הבעיה זה רק גרביים שקופות. אך זה אינו דיוק כ"כ, די"ל דה"ה דגרביים אטומות אסורות (כי צריך חצאית), אלא דקאמר שבמקומותינו שיש שלובשות גרבים שקופות, לפמ"ג זה מותר, ולדידן אסור, אך אה"נ גם אם במקומותינו היו לובשות גרביים אטומות היה הדין כן דלפמ"ג מותר ולדידן אסור, אלא שקאי על מה שנהגו במקומותינו [שאין להם ע"מ לסמוך, דלא קי"ל כהפמ"ג]. ועוד דמאי דנקט גרביים שקופות הוא לומר ד"אפילו" שהם שקופות יהיה מותר לפרי מגדים, ואה"נ דכ"ש דגם שחורות יהיה מותר, אבל לדידן דלא קי"ל כהפמ"ג, גם שחורות אסור.
וכן מוכח מהמכתב בשנת תש"נ שכותב שם דחזר בו ממה שכתב ביבי"א שמספיק גרביים לחלק התחתון של הרגל, אלא צריך חצאית או שמלה עד הקרסול. והרי מכתב זה כאמור נכתב בשנת תש"נ שהוא השנה שיצא הטה"ב, וא"כ על כרחך לבאר בטהרת הבית כמו שכתבתי. וגם אם בכ"ז תתעקש שאין כן כוונת מרן בטהרת הבית, מ"מ לו יהי כן, הרי במכתב הנז' כתב להדיא דלא סגי בגרביים, והרי ודאי שאת הטהרת הבית לא כתב כולו באותה שנה, אלא היה מוכן איתו בכתובים מלפני שנת תש"נ ורק סיום העריכה וההכנה להדפסה היה בשנת תש"נ, ואילו המכתב הנ"ל ודאי הוא היה בשנת תש"נ, וא"כ ודאי דדעתו האחרונה להצריך חצאית עד הקרסול.
כתבתי כאן בקצרה, הדרך היותר מפורטת נמצאת בתגובה שלי בקישור הבא: (אם עדיין לא עברת על הנושא שכבר קישרתי פה)ולענין שוק באשה ערוה, כתב הפמ"ג (מש"ז סי' עה סק"א) שהוא מן הארכובה ולמעלה. ונמצא שכל הרגל עד הארכובה (ברך), "במקום שהולכות" כשהוא מגולה פרוש שלא צריך גרביים, אין חשש. ע"ש. וכו'. ובמקומותינו אין רגילות ללכת בגילוי השוק שתחת הארכובה, אלא יש שלובשות גרבים דקות ושקופות, וידוע שבגד שקוף כמאן דליתיה דמי. וכו'. ואם נאמר שהשוק הוא למעלה מן הארכובה (כהפמ"ג הנ"ל) פרוש בשלמא לדעת הפמ״ג ניחא, יש להם ע"מ שיסמוכו. אולם בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' א) הוכיח במישור שמה שאמרו שוק באשה ערוה, הוא גם לגבי מן הארכובה ולמטה. וכו' פרוש וצריך בגד אטום. [והביא עוד פוסקים שכך כתבו], ולכן אין בזה כדי סמיכה על הפמ"ג להתיר. ע"ש. ולכן יש להחמיר גם בחלק התחתון שמתחת לארכובה שיש עליו דין שוק באשה ערוה ויש להחמיר בבגד אטום. עכ"ד מרן בטה"ב.
קובץ בית יוסף תשפ״ב - דעת מרן בטה״ב
בס״ד זכיתי שיבוא לידי הקובץ החדש. והנה בראותי המכתב הראשון שבקובץ אשר התפרסם ג״כ הכא בפורום שמרן חזר בו מעניין החצאית עד הקרסול, נתקלתי בההערה המעניינת של העורך אשר טוען כי מרן בטה״ב ח״ב שנראה כ״סותרים״ לכאורה (מאד) את המכתב, בחר לדחות את הראיה במילים מאד קצרות, כאילו אין כלל על מה להאריך...
forum.moreshet-maran.com
במילים אחרות, לא נמצא בדברי מרן רמז לעניין חצאית ממש ולא גרב אטום, וכל מה שדחה את המהלך ברישא הוא לאסור גרביון שקוף. היה מקום לומר שגרב ה״ה בגד ממש אך הוא פשוט ולא כדבריו במכתב.
כבודו רוצה להעמיס בטה״ב דבר שלא כתוב מחמת סתירה בין הספרים למכתבים, במחכ״ת אך זה אינו, דכמבואר כל עיקר כוונת הרב היה לדון בגרביון. והואילו החכמים העורכים במהדו״ח ואף כתבו לצד הפסקא הזו בטה״ב ״גרביון אטום או שקוף״ (כותב זאת מזיכרון אך כך הוא פחות או יותר) ומשמע לי שהבינו דמרן מדבר על גרביון לבד ולא חצאית.
נערך לאחרונה: