קריאה בנוסח שונה זכור לפני או אחרי הברכה

[א.א]

מתי יש לקרא את הקריאה הנוספת תימנית אשכנזית ועוד [שיש כאלו בבית הכנסת]
לפני הברכה האחרונה של העולה או לפני שמברך

 

[ישועה ורחמים]

בזמנו בבית הכנסת של מרן שליט"א כשהיו קוראים מרוקאי, מרן ביקש ממישהו... לקרוא ירושלמי לפני הברכה האחרונה.

 

[ע"ה ס"ט]

בזמנו בבית הכנסת של מרן שליט"א כשהיו קוראים מרוקאי, מרן ביקש ממישהו... לקרוא ירושלמי לפני הברכה האחרונה.

מה הסברא בזה?
אני הבנתי שאלו שמקפידים לברך לפני הקריאות בנוסחים השונים הוא מדין הפסק, וא"כ מה בכך שיקרא שוב, הרי היה הפסק.

 

[ישועה ורחמים]

למה הפסק? העולה שותק.

 

[א.א]

שמקפידים לברך לפני הקריאות

?

 

[ממרן עד מרן]

כשהיו קוראים מרוקאי,

????
כל העניין בעוד קריאה, זה בגלל המבטא השונה [כתימני ואשכנזי], ולא בגלל מנגינה של הטעמים

 

[בנימין לוריא]

????
כל העניין בעוד קריאה, זה בגלל המבטא השונה [כתימני ואשכנזי], ולא בגלל מנגינה של הטעמים

דווקא ב-8 שנים האחרונות, כל שנה שמעתי שקראו פעם במרוקאית ופעם בירושלמית.

 

[ממרן עד מרן]

דווקא ב-8 שנים האחרונות,

למי כוונתך
8 שנים האחרונות של מרן??

 

[בנימין לוריא]

למי כוונתך
8 שנים האחרונות של מרן??

לא, שלי...

 

[ישועה ורחמים]

????
כל העניין בעוד קריאה, זה בגלל המבטא השונה [כתימני ואשכנזי], ולא בגלל מנגינה של הטעמים

כנראה שכבודו לא שמע קריאה של מרוקאים, בפרט הנוטים לצרפתית, שמאוד משנה את המבטא

 

[יצחק משען]

כנראה שכבודו לא שמע קריאה של מרוקאים, בפרט הנוטים לצרפתית, שמאוד משנה את המבטא

עירנו משופעת במרוקנים וכמעט מעולם לא שמעתי קריאה כזו קיצונית, ולא רק כאן אלא בכל המקומות שעברתי בהם, ורבים המה, וגם לא זכור לי שחזרו על קריאה ירושלמית ומרוקנית, אלא רק תימני, ואם היה אחד שרצה להשמיע את קולו היפה נתנו לו לקרוא במבטא שרצה

 

[בנימין לוריא]

כנראה שכבודו לא שמע קריאה של מרוקאים, בפרט הנוטים לצרפתית, שמאוד משנה את המבטא

נראה לי שהתכוונו דווקא על הטעמים.
כפי שכתבתי, אני שומע בד"כ שקוראים בשני מבטאים ספרים, אחד המדובר, והשני עם ג' רפויה ועם ו' כמו W ועם צ' שמתקרב לס' וכד'.
אבל מרוקאי וירושלמי הכוונה שקוראים פעמיים בשתי הטעמים.

 

[ממרן עד מרן]

נראה לי שהתכוונו דווקא על הטעמים.
כפי שכתבתי, אני שומע בד"כ שקוראים בשני מבטאים ספרים, אחד המדובר, והשני עם ג' רפויה ועם ו' כמו W ועם צ' שמתקרב לס' וכד'.
אבל מרוקאי וירושלמי הכוונה שקוראים פעמיים בשתי הטעמים.

כן אבל הטעמים זה לא מעכב, ואין בזה שום עניין לניגון של טעמים
העיקר שיהיה אתנח וסוף פסוק, ושלא ישבש את כוונת המילה
ובכל ניגוני הטעמים שיש, זה מגיע לאותו כוונה

וכל העיקר שדיברו הוא בגלל המבטא

[ובטוח אני שמה שמרן הביא גם למרוקאים לקרוא הוא מפני ה"כבוד" גרידא (וד"ל, ואכמ"ל)]

 

[ישועה ורחמים]

כן אבל הטעמים זה לא מעכב, ואין בזה שום עניין לניגון של טעמים
העיקר שיהיה אתנח וסוף פסוק, ושלא ישבש את כוונת המילה
ובכל ניגוני הטעמים שיש, זה מגיע לאותו כוונה

וכל העיקר שדיברו הוא בגלל המבטא

[ובטוח אני שמה שמרן הביא גם למרוקאים לקרוא הוא מפני ה"כבוד" גרידא (וד"ל, ואכמ"ל)]

באותה תקופה, מרן שליט"א היה אורח בבית הכנסת. עדיין אפילו לא היה ראשון לציון.
כמה אפשר לספר על התקופה הזאת, שמרן היה מתנהג בצניעות ומתפלל שם בבית כנסת קטן, ואפילו לא ישב במזרח.

 

[ע"ה ס"ט]

באותה תקופה, מרן שליט"א היה אורח בבית הכנסת. עדיין אפילו לא היה ראשון לציון.
כמה אפשר לספר על התקופה הזאת, שמרן היה מתנהג בצניעות ומתפלל שם בבית כנסת קטן, ואפילו לא ישב במזרח.

על מתי אתה מדבר שלא ישב במזרח?!
הרבה לפני שנהיה ראש"ל ישב במזרח.

 

[ישועה ורחמים]

על מתי אתה מדבר שלא ישב במזרח?!
הרבה לפני שנהיה ראש"ל ישב במזרח.

כבודו צעיר.
אני מדבר עוד לפני ההרחבה הראשונה.

 

[ע"ה ס"ט]

כבודו צעיר.
אני מדבר עוד לפני ההרחבה הראשונה.

אני ג"כ מדבר על לפני ההרחבה הראשונה.
אתה מדבר על לפני 20 שנה?

 

[ישועה ורחמים]

אני ג"כ מדבר על לפני ההרחבה הראשונה.
אתה מדבר על לפני 20 שנה?

בבית הכנסת הישן, מרן שליט"א היה יושב בצד ימין, מתחת לחלון של העזרת נשים. הגרב"צ מוצפי היה יושב במזרח בצד ימין. והרב ויזגן היה יושב בצד שמאל.

 

[ע"ה ס"ט]

בבית הכנסת הישן, מרן שליט"א היה יושב בצד ימין, מתחת לחלון של העזרת נשים. הגרב"צ מוצפי היה יושב במזרח בצד ימין. והרב ויזגן היה יושב בצד שמאל.

אני זוכר שהיה יושב ליד הרב ויזגן.
לכן שאלתי על איזה תקופה אתה מדבר.