יש הבדל בין ברכה למצוה כאן זה מצוהכי מישהו שמוציאים אותו באשר יצר או ברכת מזון רש
אלי תרחיב קצת?עיין מ"ב (סי' תרצב סק"ט) שלעניין דיבור, קריאת המגילה חשיבא כברכות קריש"ע. (דלכתחילה אסור, אא"כ בין הפרקים ומפני הכבוד)
ונראה שה"ה לאכילה יש להחמיר אא"כ בירך לפני ואוכל בין הפרקים במקום צורך. (ועיי"ש בשעה"צ מה נחשב בין הפרקים)
ולענ"ד אין לחלק כנ"ל בין שומע לקורא. (ואדרבה מצינו שלעניין דיבור השומע יותר חמור שיש חשש שלא ישמע המגילה כראוי. וה"ה לאכילה)
רואים שדין קריאת המגילה כברכות קריש"ע.אלי תרחיב קצת?
מה פירוש אין לחלק, הרי כתב המשנ"ב שם מפורש שיש לחלק בין הקורא לשומע, שהקורא יצא בדיעבד, והשומע לא יצא אף בדיעבד, כיון שהחסיר מילה אחת.ולענ"ד אין לחלק כנ"ל בין שומע לקורא. (
מה פירוש אין לחלק, הרי כתב המשנ"ב שם מפורש שיש לחלק בין הקורא לשומע, שהקורא יצא בדיעבד, והשומע לא יצא אף בדיעבד, כיון שהחסיר מילה אחת.
ולפי טעם זה, באכילה יש להתיר בדיעבד וזה קל יותר, וזה לא מטעם הפסק בעצם האכילה, אלא מכך שתגרום לשומע לחסר מילה, ובאכילה קלה אין לחוש שיחסר מילה.
כוונתי אין לחלק כדבריויש הבדל בין ברכה למצוה כאן זה מצוה
לענ"ד אין הבדל בין השומע לקורא.יש הבדל בין השומע לקורא לעניין שתיה בקריאת המגילה?
אני הייתי במקום שהבעל קורא היה חלש (כנראה גם מהצום) והפסיק כמה וכמה פעמים באמצע המגילה בכדי לשתות.
(ואגב, הוא גם התיישב באמצע המגילה, כי היה קשה לו לעמוד, ובסוף כבר לא יכל לקרוא ונתן לאחר, אך הוא בירך את הברכה האחרונה).
אצלנו דווקא עשו...וכמה חבל שלא עושים ברוב הבתי כנסת הפסקה קטנה לפני קריאת המגילה כדי שאנשים יטעמו או ישתו מעט. (וכמו שהורה מרן הגרע"י זצוק"ל לרב אבישי טהרני שליט"א)
בספר יוקח נא פסק שאם השומע דיבר אבל ברור לו ששמע את התיבות יצא יד"חלא נשמע הגיוני שרשאי לאכול שהרי שומע כעונה ועושה פעולה מנוגדת שהרי אם הוא כמו הקורא לקורא אסור לאכול..
עושה חדשות בעל מלחמות (למרות שברעיון אני מסכים איתך)ובגלל כמה אנשים שמחמירים על עצמם גוזרים על כל הציבור להצטער ולקרוא את המגילה מתוך תענית...
אני סבלתי...אצלנו דווקא עשו...
מה שמרן זצוק"ל הורה זה "בעל מלחמות" - ח"ו!?בספר יוקח נא פסק שאם השומע דיבר אבל ברור לו ששמע את התיבות יצא יד"ח
ומבואר בדבריו שאע"פ שמדבר תוך כדי שמיעה ושומע כעונה, בכל זאת יוצא
עושה חדשות בעל מלחמות (למרות שברעיון אני מסכים איתך)
מי שרוצה ילך בצד וישתה משהו לפני הקריאה וירווח לו
נכון לגמרי.הוראת מרן ברורה
אבל אנשים לא רוצים לשמוע, וזה נראה להם כעבירה, בפרט אצל בני תורה שיודעים שהרבה אחרונים אוסרים לכתחילה, והציבור רגיל לעשות כך וכו'
לכן אם מנסים להכניס את זה כחלק מהסדר בבית הכנסת לרוב זה לא מתקבל בעין יפה
אגב אני שותה כבר כמה שנים וקריאת המגילה נראית אחרת לגברי
אפשר מקור מדוייק?בספר יוקח נא פסק שאם השומע דיבר אבל ברור לו ששמע את התיבות יצא יד"ח