וכן דעת מו"ר חכם בן ציון נ"ע.זהו כדעת הר' משאש שסבר שאין בזה ענין
וכן דעת מו"ר חכם בן ציון נ"ע.זהו כדעת הר' משאש שסבר שאין בזה ענין
לא נכון, הרב ב"צ כותב שיש בזה מידת חסידות (יעוי' אור לציון ח"ד פכ"א)וכן דעת מו"ר חכם בן ציון נ"ע.
מצאתי רק רלבג מפורש חוץ מזה לא מצאתי ראשון שחולק בהדיא.ישנם לפחות 20 ראשונים כהגאונים ועוד 10 ראשונים
העניין אם המנחכ הוא ארוך. על כל פנים לפניו נראה שנהגו באשכנז שוות לחומרא זה גם תלוי בעובי הרקיע שהוא קשור לצורת העולם ומהלך השמש בדעת חזל. על כל פנים גם בדעתם יש לדון מה היו סוברים שהיו מגיעים לארץ הקדושועוד 10 ראשונים כמנחת כהן
דעת מהרי"ף אינה יחידאה זו דעת השולחן ערוך בפשיטות כמו שנפסק ברסא... וחוץ מזה עשרות אחרונים שכותבים כמו להדיא.דעת מהרי"ף היא דעה יחידאה.
ר' ניסים גאון, ר' שרירא גאון, רש"י, רמב"ם, רי"ף, ר' ירוחם, ר' פרחיה, ר' יונה, ראב"ד, בה"ג ר' אברהם בן הרמב"ם ועודמצאתי רק רלבג מפורש חוץ מזה לא מצאתי ראשון שחולק בהדיא.
ראשונים כמנחת כהן: ר"ן, מאירי, מהר"ם רוטנבורג, ראב"ד, מרדכי ועודהעניין אם המנחכ הוא ארוך. על כל פנים לפניו נראה שנהגו באשכנז שוות לחומרא זה גם תלוי בעובי הרקיע שהוא קשור לצורת העולם ומהלך השמש בדעת חזל
בפועל כל הקהילות בחו"ל נהגו כמותו מקדמא דנא. על כל פנים גם בדעתם יש לדון מה היו סוברים שהיו מגיעים לארץ הקדוש
אין הכי נמי, אבל אחרונים רבים חלקו עליודעת מהרי"ף אינה יחידאה זו דעת השולחן ערוך בפשיטות כמו שנפסק ברסא...
אלו שסברו כמו מהרי"ף נקטו להלכה כהגאונים כדוגמת הגר"א וכל חכמי הספרדיםוחוץ מזה עשרות אחרונים שכותבים כמו להדיא.
אין טעם להתווכח...ר' ניסים גאון, ר' שרירא גאון, רש"י, רמב"ם, רי"ף, ר' ירוחם, ר' פרחיה, ר' יונה, ראב"ד, בה"ג ר' אברהם בן הרמב"ם ועוד
איני שולל לגמרי שיש מהראשונים יש משמעות שזה מעט מוקדם מ16 מעלות על כל פנים כמו שאמרתי הם לא הקילו קודם 72 דקותראשונים כמנחת כהן: ר"ן, מאירי, מהר"ם רוטנבורג, ראב"ד, מרדכי ועוד
וגם הרבה הסכימו והחרימו את מי שיקל קודם 72 דקות.אין הכי נמי, אבל אחרונים רבים חלקו עליו
לאף אחד לא היה את האומץ להקל נגד השקיעה גם מהריף עצמו כתב כן. אין שום הענין להלחם עם חומרא שמוזכרת בגמרא לקבל שבת בשקיעהאלו שסברו כמו מהרי"ף נקטו להלכה כהגאונים כהגר"א וכל חכמי הספרדים
בפרט לדעת ר''ת בעצמו, רש''י, הרמב''ן הרשב''א הרא''ה והרא''ש, שצה''כ דר''ת הוא 90 דקות אחר השקיעה, שזה לא 16 מע' אלא כמעט 20 מעלות. ובמקום מגורם של רש''י ור''ת אין 19.5 מע' בשיא הקיץ, ולא מצינו בשום אחד מהראשונים שאין לילה בקיץ למשך 1-2 חודשים או יותר... (זו אחת מדחיות הגר''א לר''ת)איני שולל לגמרי שיש מהראשונים יש משמעות שזה מעט מוקדם מ16 מעלות על כל פנים כמו שאמרתי הם לא הקילו קודם 72 דקות
מי זה הרבה?? רק מהר''ח אבועלפיה.וגם הרבה הסכימו והחרימו את מי שיקל קודם 72 דקות.
אבל כולם פסקו להדיא דלא כר''ת אפי' לקולא ואלו הם: הגר''א, בעל שו''ע הרב בסידור, החיד''א, הבן איש חי, ר''ח פלאג'י, בעל כף החיים ועודלאף אחד לא היה את האומץ להקל נגד השקיעה גם מהריף עצמו כתב כן. אין שום הענין להלחם עם חומרא שמוזכרת בגמרא לקבל שבת בשקיעה
זה מה שאני שמעתי ממנו.לא נכון, הרב ב"צ כותב שיש בזה מידת חסידות (יעוי' אור לציון ח"ד פכ"א)
היוצא מדבריו שיש בזה 'מידת חסידות'זה מה שאני שמעתי ממנו.
כוונתך כנראה לפ"כ ה"ב שכתב וז"ל: "ויש נוהגים ממידת חסידות להמתין עד לזמן ר"ת וכו''.
ובביאורים כתב: "אין זה אלא משנת חסידים ממידת חסידות ובדברים דאורייתא בלבד, ולא היה זה אלא מנהג היחידים להחמיר כשיטת ר"ת. ומורנו הגר"ע עטיה לא הוה ניחא ליה שידרשו בפירקא את שיטת ר"ת, שהוא נראה כזלזול במנהג אבותינו ח"ו. ואמר שכל החכמים בירושלים בדורו ובדור שלפניו לא נהגו כשיטת ר"ת, אלא כמה יחידים בעלי חסידות מופלגים, ואף הם לא נהגו אלא בצנעא בקרב ביתם, והיו שהסתירו מנהגם אף בתוך ביתם וכו'".
אגב מעניין מאוד לציין בהקשר הזהדעת מהרי"ף היא דעה יחידאה...
צריך לומר שה מילין נגזר מן המציאות ולא מסברא שנדחתה בגמראבפרט לדעת ר''ת בעצמו, רש''י, הרמב''ן הרשב''א הרא''ה והרא''ש, שצה''כ דר''ת הוא 90 דקות אחר השקיעה, שזה לא 16 מע' אלא כמעט 20 מעלות. ובמקום מגורם של רש''י ור''ת אין 19.5 מע' בשיא הקיץ, ולא מצינו בשום אחד מהראשונים שאין לילה בקיץ למשך 1-2 חודשים או יותר... (זו אחת מדחיות הגר''א לר''ת
אין לפני ספרים אבל בספר דברי יוסף העיד בארם צובא ישבו רבני העיר ודנו אחר 50 דקות כיום.מי זה הרבה?? רק מהר''ח אבועלפיה.
על הגרעי יש קושיא עצומה בסוגית בין השמשות הוא הציג שכל הראשונים סברו 72 דקות זמניות וגם הגאונים סברו כרת חוץ מר אברהם ורב ניסים וסמך על מנהג מאחרי הוראות מרן ונגד רוב הפוסקיםאפי' היביע אומר פוסק לענין מילה כהגאונים, למרות שהדבר כרוך בחילול שבת דאו' של כרת
אולי ליחידים אשר בארץ.היוצא מדבריו שיש בזה 'מידת חסידות'
ובגלל זה בדיוק נהגו כהגאונים, כי אחזו ששיטת ר"ת לא רלוונטית, ומאידך בערי אירופא אחזו כמנחת כהן ולכן נהגו כר"ת ולא ראו בזה סתירה למציאותבכל מקרה רבני ספרד ועדות המזרח אחזו 72 דקות לחמורא למעשה גם נהגו להקל מצד המנהג אבל לא היה ויכוח מעולם מהי דעת רת והשוע.
זמניות, לכאורה לא. 72, כ10 ראשונים סוברים שמיל הוא 22.5 דק' וא"כ זה 90 דק', ובניהם הרמב"ן הרשב"א הריטב"א והרא"השכל הראשונים סברו 72 דקות זמניות
לא הבנתי.צריך לומר שה מילין נגזר מן המציאות ולא מסברא שנדחתה בגמרא
דחית רת מצד המציאות התחילה מזמן הגרא. פוסקי ספרד דחו שיטת רת מצד המנהג.ובגלל זה בדיוק נהגו כהגאונים, כי אחזו ששיטת ר"ת לא רלוונטית, ומאידך בערי אירופא אחזו כמנחת כהן ולכן נהגו כר"ת ולא ראו בזה סתירה למציאות
דעתו של הגרעי שצריך לחשב זמניותזמניות, לכאורה לא. 72, כ10 ראשונים סוברים שמיל הוא 22.5 דק' וא"כ זה 90 דק', ובניהם הרמב"ן הרשב"א הריטב"א והרא"ה
שיטת עולא שמשקיעת החמה עד צאת הכןכבים ה מילין נשארה בתיובתא. והטעם שהראשונים כתבו ה מילין כנראה זה כפי המציאות שראו בעיניהםלא הבנתי
מציאות?? 3 כוכבים יוצאים רק 90-120 דק' אחר השקיעה?? אתה מבין מה אתה אומר בכלל...שיטת עולא שמשקיעת החמה עד צאת הכןכבים ה מילין נשארה בתיובתא. והטעם שהראשונים כתבו ה מילין כנראה זה כפי המציאות שראו בעיניהם
לא הסברתי את עצמי כהוגן.מציאות?? 3 כוכבים יוצאים רק 90-120 דק' אחר השקיעה?? אתה מבין מה אתה אומר בכלל...
הרי שיעורי הגמ' נאמרו בא"י ובבל
אין הכי נמי יכול להיות שהיו חוזרים בהם אם היו יודעים שהמציאות תואמת ד מילין לפי חשבון 18 דקותאל תשכח שלפי ראשונים רבים ד' מיל הוא 90 דק' אחר השקיעה, ולפ שיטה זו לא תיתכן כלל שיטה של ה' מיל
גם לדעת מרן הרב עובדיה שהביא את כל הראשונים הללו שאתה מביא, לא סובר שר״ת מדינא, אלא שכן ראוי לבן תורה לנהוגאיני כועס..
כבודו כתב תגובה שאינה קשורה את דעתו של הגרעי זצוקל כלום יודעים..
בקשנו שיוסיפו לסקר גם מעיקר הדין...
למה לספרדים יש להחמיר מדינא כר"ת זה פשוט מאוד... יש מעל 40 ראשונים דס"ל כר"ת מרן הבית יוסף והאר"י וכל דורו.... מימלא המנהג בדורם היה כר"ת מנהג אחר הוראות מרן... מה שנשאר הם רב ניסים גאון ור אברהם בן הרמב"ם שסוברים כמנהג.... וגם בדבריהם כתב מהרי"ף שסוברים כר"ת את המהרי"ף הזה רבינו עובדיה לא ראה מכיון שלא נדפס עדיין...