סקר: זמן תפילת שחרית בשבת הגדול השנה
- Thread starter בניהו שמש
- תאריך התחלה
-
- תגיות
- ערב פסח שחל בשבת פסח
אז כעת שהוא אפוי כקמח מצה, תעשה אותו כעוגה, ולא יהיה שנא מפת כסנין, ושינה שם מצה, הלא כן? (כוונתי לדוג׳ בעוגת שוקולד שכעת הוא נחשב ממולא)
מצאתי עוד שכתבו:
מצה שנאפתה כהלכתה, וטחנוה, ולשו את 'קמח המצה' בשמן ובביצים, וכדומה, ואפו ממנו עוגה – אסור לאכול את העוגה בערב פסח, משום שבקמח המצה לכשעצמו, ניתן לקיים את מצוַת אכילת מצה בליל הסדר.
מאפים מקמח מצה (כגון עוגות) - לדעת רוב הפוסקים מבוקרו של ערב פסח אסור לאוכלם בערב פסח[4].
[4] עולת ראיה, הלכות פסח, וכן דעת הגרי"ש אלישיב (סידור פסח כהלכתו א, טו) והגר"ע יוסף. מנגד הגרש"ז אויערבך בהליכות שלמה פסח ח, ד התיר עוגה שנאפתה מקמח מצה.
ובחזו"ע עמ' קצ"ט כתב:
אמנם עיין כאן.
מצה שנאפתה כהלכתה, וטחנוה, ולשו את 'קמח המצה' בשמן ובביצים, וכדומה, ואפו ממנו עוגה – אסור לאכול את העוגה בערב פסח, משום שבקמח המצה לכשעצמו, ניתן לקיים את מצוַת אכילת מצה בליל הסדר.
מאפים מקמח מצה (כגון עוגות) - לדעת רוב הפוסקים מבוקרו של ערב פסח אסור לאוכלם בערב פסח[4].
[4] עולת ראיה, הלכות פסח, וכן דעת הגרי"ש אלישיב (סידור פסח כהלכתו א, טו) והגר"ע יוסף. מנגד הגרש"ז אויערבך בהליכות שלמה פסח ח, ד התיר עוגה שנאפתה מקמח מצה.
ובחזו"ע עמ' קצ"ט כתב:
אמנם עיין כאן.
בשו"ת אור לציון ח"ג פי"ג – דיני ערב פסח אות ג כתב:
"שאלה. האם מותר לאכול בערב פסח מצה מבושלת או מטוגנת או עוגה מקמח מצה או קציצות מפירורי מצה".
"תשובה. מצה מבושלת מותר לאכול בערב פסח. אולם יש להמנע מלאכול מצה מטוגנת במשך כל היום. וכן אין לאכול מצה שפירר אותה ועירב אותה בביצים וכדומה, אף אם אפאה לאחר מכן. וכן אין לאכול עוגות מקמח מצה. אבל קציצות מפירורי מצה עם ביצים וכדומה שנתבשלו במרק מותרים בערב פסח. ואם טיגן אותם, ראוי להמנע מלאוכלם בערב פסח".
כך פסק בילקוט יוסף (קצוש"ע אורח חיים סימן תעא – אכילה בערב פסח):
עוגה שנעשית מקמח מצה (אפויה), ועירבו בה דבש ויין וכיו"ב, וחזרו ואפו אותה, אין לאוכלה בערב פסח, שהואיל ונאפית מכבר, אין עליה שוב תורת מצה עשירה. [מהרי"ו, רמ"א סי' תעא ס"ב. מג"א סק"ח. משנ"ב ס"ק יט. ברכ"י סי' תסא סק"א. חזו"ע פסח עמוד צה. ובמהדורת תשס"ג עמ' קצט]. אבל אם רוב התערובת היא מדברים אחרים ומיעוט מקמח מצה, בטל ברוב, ומותר לאכול תערובת זו בערב פסח. [א"ר. כה"ח אות כא. שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נו הערה ד]".
he.wikisource.org
ואמנם בתחילה בילקו"י קיצור ש"ע הנ"ל נראה שכתב לאסור, אך לאחמ"כ בילקו"י פסח כתב:
עוד מצאתי:
"שאלה. האם מותר לאכול בערב פסח מצה מבושלת או מטוגנת או עוגה מקמח מצה או קציצות מפירורי מצה".
"תשובה. מצה מבושלת מותר לאכול בערב פסח. אולם יש להמנע מלאכול מצה מטוגנת במשך כל היום. וכן אין לאכול מצה שפירר אותה ועירב אותה בביצים וכדומה, אף אם אפאה לאחר מכן. וכן אין לאכול עוגות מקמח מצה. אבל קציצות מפירורי מצה עם ביצים וכדומה שנתבשלו במרק מותרים בערב פסח. ואם טיגן אותם, ראוי להמנע מלאוכלם בערב פסח".
כך פסק בילקוט יוסף (קצוש"ע אורח חיים סימן תעא – אכילה בערב פסח):
עוגה שנעשית מקמח מצה (אפויה), ועירבו בה דבש ויין וכיו"ב, וחזרו ואפו אותה, אין לאוכלה בערב פסח, שהואיל ונאפית מכבר, אין עליה שוב תורת מצה עשירה. [מהרי"ו, רמ"א סי' תעא ס"ב. מג"א סק"ח. משנ"ב ס"ק יט. ברכ"י סי' תסא סק"א. חזו"ע פסח עמוד צה. ובמהדורת תשס"ג עמ' קצט]. אבל אם רוב התערובת היא מדברים אחרים ומיעוט מקמח מצה, בטל ברוב, ומותר לאכול תערובת זו בערב פסח. [א"ר. כה"ח אות כא. שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נו הערה ד]".
חבל נחלתו כח יט – ויקיטקסט
וכ"כ הובא בקובץ בית יוסף גליון מ"ה סי' ע"ח:
עוד מצאתי:
נערך לאחרונה:
דנו בזה פה.בשו"ת אור לציון ח"ג פי"ג – דיני ערב פסח אות ג כתב:
"שאלה. האם מותר לאכול בערב פסח מצה מבושלת או מטוגנת או עוגה מקמח מצה או קציצות מפירורי מצה".
"תשובה. מצה מבושלת מותר לאכול בערב פסח. אולם יש להמנע מלאכול מצה מטוגנת במשך כל היום. וכן אין לאכול מצה שפירר אותה ועירב אותה בביצים וכדומה, אף אם אפאה לאחר מכן. וכן אין לאכול עוגות מקמח מצה. אבל קציצות מפירורי מצה עם ביצים וכדומה שנתבשלו במרק מותרים בערב פסח. ואם טיגן אותם, ראוי להמנע מלאוכלם בערב פסח".
כך פסק בילקוט יוסף (קצוש"ע אורח חיים סימן תעא – אכילה בערב פסח):
עוגה שנעשית מקמח מצה (אפויה), ועירבו בה דבש ויין וכיו"ב, וחזרו ואפו אותה, אין לאוכלה בערב פסח, שהואיל ונאפית מכבר, אין עליה שוב תורת מצה עשירה. [מהרי"ו, רמ"א סי' תעא ס"ב. מג"א סק"ח. משנ"ב ס"ק יט. ברכ"י סי' תסא סק"א. חזו"ע פסח עמוד צה. ובמהדורת תשס"ג עמ' קצט]. אבל אם רוב התערובת היא מדברים אחרים ומיעוט מקמח מצה, בטל ברוב, ומותר לאכול תערובת זו בערב פסח. [א"ר. כה"ח אות כא. שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נו הערה ד]".
חבל נחלתו כח יט – ויקיטקסט
ואמנם בתחילה בילקו"י קיצור ש"ע הנ"ל נראה שכתב לאסור, אך לאחמ"כ בילקו"י פסח כתב:וכ"כ הובא בקובץ בית יוסף גליון מ"ה סי' ע"ח:
הצג קובץ מצורף 32211
הצג קובץ מצורף 32206
הצג קובץ מצורף 32207הצג קובץ מצורף 32208
עוד מצאתי:
הצג קובץ מצורף 32210
בניהו שמש
Active member
מגן אברהם של 9:37, זה ע''פ הבן איש חי, שעה''ש הוא 90 דקות (!) לפני הנץ, ולא 72 כמרן, וצאת הכוכבים הוא 27 דקות אחרי השקיעה, ולא 72 כמרן (כי במנין שעות היום הולכים לפי צאה''כ דר''ת, כדי שחצות יצא באמצע היום, ודלא כהבן איש חי והאור לציון)
מגן אברהם של 10:01 - זה ע''פ עלות השחר של 90 דקות (המכונה בלוחות עלות השחר לחומרא) וצאת הכוכבים דרבנו תם
מגן אברהם של 10:06 - זהו הזמן מעיקר הדין, כי מעיקר הדין נקטי' מעלות השחר הוא 72 דק' לפני הנץ, וצאת הכוכבים מקביל 72 דק' אחר שקיעת חהמה
זמן הגר''א הוא ב-10:31 שזה בדיוק 25 דקות (!) אחר זמן המגן אברהם לדינא !
היות וסו''ז אכילת חמץ הוא מדרבנן, ובכ''ז מחמירים לחשב מעלות השחר - תרי חומרי לא מחמירינן ואפשר לסמוך על הזמן המאוחר של מה שמכונה (בטעות) זמן מגן אברהם (למרות שאין לו שום קשר למגן אברהם)
לתשומת לב @העברי ו- @בנימין לוריא
מגן אברהם של 10:01 - זה ע''פ עלות השחר של 90 דקות (המכונה בלוחות עלות השחר לחומרא) וצאת הכוכבים דרבנו תם
מגן אברהם של 10:06 - זהו הזמן מעיקר הדין, כי מעיקר הדין נקטי' מעלות השחר הוא 72 דק' לפני הנץ, וצאת הכוכבים מקביל 72 דק' אחר שקיעת חהמה
זמן הגר''א הוא ב-10:31 שזה בדיוק 25 דקות (!) אחר זמן המגן אברהם לדינא !
היות וסו''ז אכילת חמץ הוא מדרבנן, ובכ''ז מחמירים לחשב מעלות השחר - תרי חומרי לא מחמירינן ואפשר לסמוך על הזמן המאוחר של מה שמכונה (בטעות) זמן מגן אברהם (למרות שאין לו שום קשר למגן אברהם)
לתשומת לב @העברי ו- @בנימין לוריא
