בינה והשכל
New member
מחילה ממך ביקשתי את לשון האריז"ל, לא את פירושך בדבריו.
חיים אלוש
Well-known member
לענ"ד אין כזה האר"י.
אכן עשיתי זאת, תודה רבה!
בדרכי האבות
Active member
וז"ל האר"י הח"י ברכות שיש מן ענט"י עד סוף ברכות התורה כולן חייב האדם לסדרם ולברכם בכל יום אע"פ שלא נתחייב בהם לפי שכולם הם רמזים נפלאים אל אורות עליונים ואין לבולם אפי' אם האדם לא ישן בלילה או אם לא הסיר מצנפתו וכו' אע"פ שלא נתחייב בהם לפי שעל מנהגו ש"ע נתקנו חוץ מברכת שעשה לי כל צרכי ביום ט' באב ויום הכיפורים שאז כל העולם יחפי חוץ מברכת ענט"י ומברכת אשר יצר ששתי ברכות אלו אם לא נתחייב בהם אין לברך עליהם.
הרי כל הברכות שמנה האר"י הם על מנהגו של עולם חוץ ענט"י וא"י, וברכות התורה הם בכלל מנהגו של עולם.
עוד דבר על זה שצריך לברך ברכות השחר בחצות אין אר"י כזה... זו הבנת הרש"ש וזה שייך ע"פ היסוד של מנהגו של עולם.
להלן שעה"כ דרושי תיקון חצות דרוש א:
בענין קומו מן המטה בחצות לילה אחר שיטהר וינקה גופו וירחץ פניו ידיו ורגליו וילבש מלבושיו ויסדר ברכותיו על סדר הנז' בגמ' וכמ"ש הרמב"ם בה"ת.
בדרכי האבות
Active member
מה רצונך בכך?
בדרכי האבות
Active member
הדיון כאן הוא מי שלא ישן... ואין אר"י שאומר שצריך לברך ברכות השחר בחצות אע"פ שלא ישן, אלא הרש"ש כתב כן
ו....היכן ראית שהאר"י מחלק בין אם ישן לבין אם לא ישן?
הוא לא חילק, וגם אין כל סיבה לחלק. ברכות השחר הינן ברכות השבח ואין בהן דיני הפסק, ואי לכך, בניגוד לברכות התורה - אינן קשורות לשינה או אי שינה.
הרש"ש בנהר שלום גילה את הסיבה לכך שהאר"י הורה לברך אחר חצות לפי הסוד, וגם לסיבה זו אין קשר לשינה אלא למתרחש בעולמות לאחר ח"ל.
בדרכי האבות
Active member
לא הבנתי מה מצאת בדברי, באר"י מבואר שהקם מיטתו, עכשיו אנחנו דנים על משהו שלא כתוב באר"י אלא ברש"ש, זה כבר תלוי, איך מקבלים את דברי הרש"ש, האם הוא שונה משאר המקובלים שאין אנו סומכים על דברים מפורשים שכתב האר"י או שהם הם דברי האר"י.
האר"י דיבר בקם ממיטתו כי בדרכא דעלמא בימיהם אנשים ישנים וקמים ממיטתם, ולא נעורים עד אחר חצות.
אין זה אומר שאם במקרה לא ישנת, דבריו בטלים ואינם חלים, כי אין סיבה שלא יחולו, כי ברכות השחר על מנהגו של עולם נתקנו כדברי הטור, מרן והאריז"ל עצמו בריש שעה"כ דרושי השחר.
לכן עליך להביא ראיה שדבריו חלים רק על הקם ממיטתו ולא על מי שלא קם ממיטתו.
אין זה אומר שאם במקרה לא ישנת, דבריו בטלים ואינם חלים, כי אין סיבה שלא יחולו, כי ברכות השחר על מנהגו של עולם נתקנו כדברי הטור, מרן והאריז"ל עצמו בריש שעה"כ דרושי השחר.
לכן עליך להביא ראיה שדבריו חלים רק על הקם ממיטתו ולא על מי שלא קם ממיטתו.
בדרכי האבות
Active member
זה כלל יסודי ביותר מה שמפורש בהאר"י לומדים ממנו הלכה...
לפי הפשט אי אפשר לברך ברכות השחר שלא ישנת שעדיין לא הגיע היום....
לכן שאתה רוצה להוציא הלכה כנגד הפשטנים צריך אתה ראיה ברורה מהאר"י...
לא קשור
גם אם נאמר שברכת התורה נוהג ע"פ מנהגו של עולם, הזמן שקובע לברכות התורה הוא עה"ש בלי קשר האם נתחייב או לא
בדרכי האבות
Active member
מהיכן אתה יודע שהוא הזמן הקובע???
כי כך כתבו הפוסקים
ולא נתבאר אירת להדיא בד' האר"י
ועיין מ"ש האריך בזה הר'יעקב הלל בוישב הים
בדרכי האבות
Active member
בפשטות דברי האר"י, אפשר לברך ברכות השחר וברכות התורה רק לאחר שנת לילה.
כל המהלך היה להבנת הרש"ש שלאו דוקא ישן, וכבר כתבתי שהוא חילק בין ברכות השחר לברכות התורה, רק מה שהערתי שמדברי האר"י מבואר שברכות שהשחר וברכות התורה דין אחד להם.
נושאים דומים בפורום
