איך יצא יצחק לבאר לחי רואי

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויצחק בא מבוא באר לחי ראי (כד סב)

בפרשת לך לך (טז יד) כתיב שבאר לחי רואי היא בין קדש ובין ברד. וקשה דא"כ הוי ליה חו"ל, כדאמרינן בגיטין ב. המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם, רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר. ופירש רש"י שם "תרגום של בין קדש ובין ברד מתרגמינן בין רקם לחגר", הרי דהוי חוץ לארץ, וליצחק אבינו הרי היה אסור לצאת מחוץ לארץ ישראל שהרי היה עולה תמימה, כמ"ש רש"י בפרשת תולדות (כו ב), וא"כ איך הלך אל באר לחי רואי.

ויש לתרץ לפי מש"כ הרשב"ם בפירושו כאן, דפירוש בא "מבוא" באר לחי רואי, היינו כמו "בואכה סדומה", דהיינו שלא היה בבאר לחי רואי ממש אלא בסמוך לה, והיינו מבוא באר לחי רואי ולא ממש הגיע עד שם. ובגיטין ד. מבואר דרקם וחגר הם עיירות הסמוכות לארץ ישראל. א"כ שפיר היה יכול לבוא עד סמוך לבאר לחי רואי, דעד שם הוי ארץ ישראל.

ובתוס' שם כתבו דתרי רקם וחגר הוו, והנך רקם וחגר שישבו בהם אברהם ויצחק היו בארץ ישראל ולא בהם מיירי מתני', ולפי"ז לא קשה. אך מרש"י נראה דהוי אותו רקם וחגר, ולפי"ז צ"ל כנ"ל.​

 

[גרינפלד]

[]ובתוס' שם כתבו דתרי רקם וחגר הוו, והנך רקם וחגר שישבו בהם אברהם ויצחק היו בארץ ישראל ולא בהם מיירי מתני', ולפי"ז לא קשה. אך מרש"י נראה דהוי אותו רקם וחגר, ולפי"ז צ"ל כנ"ל.[/]​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
עוד י"ל דבתוס' שם מבואר דהגבולות במתני' דגיטין הם לפי מה שכבשו עולי בבל, א"כ י"ל דעולי בבל לא כבשום אבל מ"מ הוו בכלל הארץ המובטחת לאברהם אבינו, ולגבי איסור יציאת יצחק תליא בארץ המובטחת ולא תליא מידי בכיבוש עולי בבל. ועי' בתוס' שם שכתבו כן, אלא שהוכרחו לומר דתרי רקם וחגר הוו מהא דתניא בספרי שכבשום עולי בבל, ומ"מ מדעת רש"י י"ל כנ"ל.​