יהיו לרצון השניאלוקי נצור השנ
לכאורה רשאי והוא עוסק במצוה דפטור ושונה מענית דברים שבקדושהרק בגדר רשאי
מחילה זה לא מה שכתבתי. כנראה מנהל שינה לי את הכתיבה. תיקנתי מחדשיהיו לרצון השני
לכאורה רשאי והוא עוסק במצוה דפטור ושונה מענית דברים שבקדושה
בדקתי בהיסטוריה וא"א לא שינה....מחילה זה לא מה שכתבתי. כנראה מנהל שינה לי את הכתיבה. תיקנתי מחדש
הרב ביבי"א בכמה מקומות כתב על כך (ח"א סימן ה' אות ז', ח"ה סימן יג' אותיות ו'-ז', ח"ו סימן כא' אות ג') והביא מחלוקת גדולה ונראה שלא הכריע בדבר. ובילקו"י (סימן נא' סעיף יח' ובהערה) כתב שנכון לענות ומשמע שאינו חובה (אע"פ שבלמעלה כתב שצריךאך בביאורים המשיך את הפסק וסיים שרק נכון לענות)אדם שנמצא אחרי יהיו לרצון השני.
האם מחוייב לענות אחרי ברכות הש"צ או שרק בגדר רשאי?
ונפק"מ אם עובר על איסור כשאינו עונה אחר הברכות
מיותר לחלוטין! (עי' ברכות מג: וסוטה י: ודו"ק)בדקתי בהיסטוריה וא"א לא שינה....