הלכה ברורה חלק כ'

[ישועה ורחמים]

לא מדיוק.

תבדוק ותמצא.

 

[ע"ה ס"ט]

יש להסתפק כאשר יגיע להלכות החגים, האם יוציא במתכונת הלכה ברורה גם על החגים, או שמא כיון שכבר הוציא "תורת המועדים", יסתפק בזה ויעבור ליורה דיעה, או שמא ידלג גם על זה (משום שע"ז יש עכ"פ הוראה ברורה) ויעבור לאבן העזר. וצ"ע.

ואולי ידלג גם על אה"ע כי יש עליו אוצר הפוסקים, ומשנת העזר, ואבן ברורה, ועוד...

 

[ע"ה ס"ט]

תבדוק ותמצא.

תשפ"ב ותשפ"ד לא חולקות שנה לועזית משותפת!!!

 

[ס"ט]

ואולי ידלג גם על אה"ע כי יש עליו אוצר הפוסקים, ומשנת העזר, ואבן ברורה, ועוד...

ואולי גם ידלג על יורה דעה כי יש עליו ילקוט יוסף..

 

[מאן דהו]

ואולי ידלג גם על אה"ע כי יש עליו אוצר הפוסקים, ומשנת העזר, ואבן ברורה, ועוד...

אינו דומה (זולת אבן ברורה שלא ראיתיו).

 

[ע"ה ס"ט]

אינו דומה (זולת אבן ברורה שלא ראיתיו).

אז גם הוראה ברורה אינו דומה...

 

[יעקב. ח. מ.]

אולי ידלג ואולי ידלג, אם יבחר להיות רב ראשי אולי ידלג, ואם לא, לא ידלג.

 

[מאן דהו]

אז גם הוראה ברורה אינו דומה...

דומה. [כמובן אם זה לא היה של כסא רחמים גם אתה היית מודה בזה...].

 

[ע"ה ס"ט]

דומה. [כמובן אם זה לא היה של כסא רחמים גם אתה היית מודה בזה...].

ממש לא דומה.
הלכה ברורה בנוי עם סעיפים מתחת השו"ע כשעליהם יש בירור הלכה ארוך, כשעל הבירור הלכה יש שער הציון, וכן יש סעיפים שאין עליהם בירור הלכה אלא רק שעה"צ בד"כ בדינים מוסכמים.
לעומת זאת הוראה ברורה משנת העזר ואבן ברורה בנויים מש כתבנית המשנ"ב, עם סעיפים קטנים על השו"ע, ועליהם יש שעה"צ. ונידונים מסויימים מורחבים כביאור הלכה.

אם לא הצלחת להבחין ב-3 הבדלים תחזור שוב על ההודעה...

 

[מאן דהו]

הבדל אחד:

הלכה ברורה בנוי עם סעיפים מתחת השו"ע

עם סעיפים קטנים על השו"ע

לכאורה אינו משנה אם זה סעיף גדול או קטן. מי שקשה לו בהוראה ברורה וכו' בגלל שזה סעיף קטן, אז שיקח משקפיים וכד' (או לחילופין משקפת).
אך שוב נראה שכוונתך שהחילוק הוא (לא בגודל הסעיפים, אלא) שהבירור הלכה יותר בקביעות וכסדר, משא"כ בהוראה ברורה יש ביאור הלכה רק בנושאים מסויימים וכד' - כמו משנ"ב. ובזה אכן אתה צודק.

הבדל שני:

כשעל הבירור הלכה יש שער הציון

ועליהם יש שעה"צ

דהיינו שבהלכה ברורה - יש שעה"צ גם על ההלכה ברורה וגם על הבירור הלכה, משא"כ בהוראה ברורה וכד' יש שעה"צ רק על ההוראה ברורה, ואילו על הביאור הלכה אין שער הציון, אלא הציונים מופיעים בתוך הביאור הלכה עצמו.
נו נו. לא נראה כזה קריטי.

מה ההבדל השלישי?

 

[ע"ה ס"ט]

הבדל אחד:


לכאורה אינו משנה אם זה סעיף גדול או קטן. מי שקשה לו בהוראה ברורה וכו' בגלל שזה סעיף קטן, אז שיקח משקפיים וכד' (או לחילופין משקפת).
אך שוב נראה שכוונתך שהחילוק הוא (לא בגודל הסעיפים, אלא) שהבירור הלכה יותר בקביעות וכסדר, משא"כ בהוראה ברורה יש ביאור הלכה רק בנושאים מסויימים וכד' - כמו משנ"ב. ובזה אכן אתה צודק.

הבדל שני:


דהיינו שבהלכה ברורה - יש שעה"צ גם על ההלכה ברורה וגם על הבירור הלכה, משא"כ בהוראה ברורה וכד' יש שעה"צ רק על ההוראה ברורה, ואילו על הביאור הלכה אין שער הציון, אלא הציונים מופיעים בתוך הביאור הלכה עצמו.
נו נו. לא נראה כזה קריטי.

מה ההבדל השלישי?

שבהלכה ברורה יש תחת השו"ע סעיפים עם פסקי ההלכות.

 

[מאן דהו]

שבהלכה ברורה יש תחת השו"ע סעיפים עם פסקי ההלכות.

אותם סעיפים הם כמו המדור 'משנה ברורה' ו'הוראה ברורה' שהם ג"כ פסקי הלכות על השו"ע, אלא שבהלכה ברורה זה בתור סעיף למעלה גדול ובמשנה ברורה ובהוראה ברורה וכד' זה בסעיף קטן למטה, אבל היינו הך.

 

[ע"ה ס"ט]

אותם סעיפים הם כמו המדור 'משנה ברורה' ו'הוראה ברורה' שהם ג"כ פסקי הלכות על השו"ע, אלא שבהלכה ברורה זה בתור סעיף למעלה גדול ובמשנה ברורה ובהוראה ברורה וכד' זה בסעיף קטן למטה, אבל היינו הך.

ממש לא.
במשנ"ב הוראה ברורה משנת העזר ואבן ברורה וכד', פעמים רבות הס"ק הוא רק ביאור השו"ע, ממש לא תמיד זה נוסח של הלכה למעשה. וגם פעמים רבות זה בכלל לא הכרעה אלא הצגת הפוסקים, בשונה מהלכ"ב שההלכות הם הכרעות שלו.

 

[מאן דהו]

ממש לא.
במשנ"ב הוראה ברורה משנת העזר ואבן ברורה וכד', פעמים רבות הס"ק הוא רק ביאור השו"ע, ממש לא תמיד זה נוסח של הלכה למעשה. וגם פעמים רבות זה בכלל לא הכרעה אלא הצגת הפוסקים, בשונה מהלכ"ב שההלכות הם הכרעות שלו.

במשנ"ב הוראה ברורה וכו', יש גם 'ביאור' לשו"ע, וגם 'הכרעות' (ולפעמים הצגת מחלוקת דיעות בין הפוסקים בלי הכרעה ברורה, מה שקיים גם בהלכות של ההלכה ברורה למעלה), נמצא שבכלל מאתיים מנה.

 

[מרפסן איגרי]

מכל מלמדי השכלתי

 

[ע"ה ס"ט]

במשנ"ב הוראה ברורה וכו', יש גם 'ביאור' לשו"ע, וגם 'הכרעות' (ולפעמים הצגת מחלוקת דיעות בין הפוסקים בלי הכרעה ברורה, מה שקיים גם בהלכות של ההלכה ברורה למעלה), נמצא שבכלל מאתיים מנה.

הוא אשר כתבתי.

 

[מאן דהו]

הוא אשר כתבתי.

האם לא שמת לב שכתבתי שא"כ אין בהבדל זה שום נפק"מ, כי:

נמצא שבכלל מאתיים מנה.

 

[ע"ה ס"ט]

האם לא שמת לב שכתבתי שא"כ אין בהבדל זה שום נפק"מ, כי:

ראיתי, אבל זה כן נפק"מ.

 

[מאן דהו]

ראיתי, אבל זה כן נפק"מ.

הוא אשר כתבתי:

[כמובן אם זה לא היה של כסא רחמים גם אתה היית מודה בזה...].

...

 

[ע"ה ס"ט]

הוא אשר כתבתי:

...

לא ידעתי שאבן ברורה ומשנת העזר יצאו מכס"ר...