הליכות עולם ח"ג (עמוד קמב' סט"ב) וז"ל, ובאמת אילו היה דבר זה ברור שדעת הרי"ף והרמב"ם והגאונים, דלא כר"ת, ודאי שמרן ז"ל היה סותם כמותם, ומדסתם כר"ת בלא חולק, משמע דלא ס"ל כמהר"ם אלשקר בדעתם ז"ל. עכ"ל.
חזון עובדיה ימים נוראים (עמוד שפט) וז"ל ומכל שכן שאין דברי מהר"ם אלאשקר בשם כל הגאונים הנ"ל ברורים כ"כ, דמבואר בחידושי הרשב"א וכן הובא באוצר הגאונים בשם רב האי דאיכא תחלת שקיעה והוא זמן הראוי לתוספת מחול על הקודש ע"ש. וע"ש בחידושי הרשב"א דלגירסת הגאונים איכא ב' שקיעות, ואין צאת הכוכבים עד אחר ד' מילין מתחלת שקיעה ע"ש וכו'.
יביע אומר ח"ב (סימן כ"א אות ב') וז"ל נמצינו למדים שאף רבינו האי גאון הולך בשיטה זו, והרשב"א ג"כ מחזיק בדבריו, וע"ע בתוספות רא"ש שג"כ הביא דברי רה"ג,וכו' וגם באורחות חיים וכו'. שם אות ה' וז"ל נמצא שדעת רובא דרבוותא קמאי שמשעת שקיעת השמש מעינינו עד צאת הכוכבים הוי שיעור ד' מילין וקודם לזה אסור מה"ת לעשות מלאכה במוצ"ש הלא המה רבינו האי גאון. ר"ת וכו'. ושם באות ו' וז"ל ואע"פ שהביא מהר"ם אלאשקר שהגאונים רבב שרירא ורב האי לא כתבו כן, והוכיח מהם שלא כדברי ר"ת. ע"ש. לא זכר שר דברי רבינו האי עצמו שכתב כר"ת. ועיין עוד בריש אות ט'. אות י' בסוגריים המרובעות וז"ל אף שיש להשיב ע"ד במה שנמשך אחר דברי מהר"ם אלאשקר, שדעת הגאונים והרי"ף והרמב"ם דלא כר"ת וכו'.
יביע אומר ח"ד סימן מ"ג אות ה' וז"ל והרבה מגדולי הפוסקים עומדים בשיטת ר"ת הנ"ל ומהם: הרמב"ן וכו' רבינו סעדיה גאון, ורבינו האי גאון וכו'.
יביע אומר ח"ז סימן מ"א אות א' וז"ל וכן יש להעיר ע"ד מהר"ם אלשקר במ"ש שרבינו האי גאון חולק על ר"ת מדברי הארחות חיים והרשב"א הנ"ל ויש המון מקורות שהגרע"י כתב זה.
יביע אומר ח"ז סימן מ"א אות א' וז"ל ולסברת ר"ת הסכימו הרבה מאוד מרבותינו הראשונים ומהם, הראב"ד וכו' והמהר"ח אור זרוע.
