• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

זמן השקיעה של רבנו תם והגאונים

amit26

Active member
שלום לכולם , 2 שאלות בנושא הנ"ל:
1. איך הלכה היום כדעת הגאונים ולא כמו שפסק מרן השולחן ערוך (דעת רבנו תם) לעניין שקיעה וכו'?
2. איך ראשונים חלקו על הגאונים בדין הזה?
 
שאלות אלו מצויינות מאוד ועמוקות עוד יותר ...
על קצה קצהו של המזלג התשובות הן כך:
1. מנהג.
2. התשובה של הגאונים לא הייתה ידועה.
ואולי התשובה השנייה תסביר את הראשונה ביתר שאת.
ב"נ בהמשך אעלה את מה שכתבתי בזה בס"ד.
 
המנהג בזמן השו"ע היה כר"ת ממהר"ם אלאשקר המנהג השתנה
2. התשובה של הגאונים לא הייתה ידועה.
הראשונים מביאים בשם הגאונים שהם פוסקים כר"ת.
ואין בתשובת הגאונים שום ראיה נגד ר"ת (וכך היא דעתו של הגרע"י בדעת רב האי ורב נטרונאי), ואדרבה בתשובת הגאונים שהתגלת בשלומתה מבואר כר"ת שהאדמימות במערב.
 
רוב הראשונים פוסקים כר"ת, וחלק מהראשונים סתמו דבריהם כהרי"ף והרמב"ם והטור, ומדברי מרן הב"י משמע דס"ל בדעת 3 עמודי הוראה כר"ת, וכ"ש שאם גם הגאונים מסכימים לשיטה זו, לא היה מיקל לפסוק כרבנו תם, אלא ודאי סבר שהראשונים שסתמו דבריהם סוברים כר"ת.
אמנם מצינו מעט ראשונים שחולקים על ר"ת כגון ר"א בן הרמב"ם, היראים, הראב"ן, רבנו פרחיה, רבנו יונה מגירונדי, מהר"ל בן חביב ועוד.
רובם המכריע של האחרונים הקדומים (עד זמן החיד"א בערך) פסקו כרבנו תם בין להקל ובין להחמיר.
המנהג השתנה בתקופה יחסית מאוחרת כי מדברי הפר"ח נראה שהמנהג בזמנו בא"י, היה כהגאונים רק חומרא בעלמא.
 
המנהג בזמן השו"ע היה כר"ת ממהר"ם אלאשקר המנהג השתנה
הראשונים מביאים בשם הגאונים שהם פוסקים כר"ת.
ואין בתשובת הגאונים שום ראיה נגד ר"ת (וכך היא דעתו של הגרע"י בדעת רב האי ורב נטרונאי), ואדרבה בתשובת הגאונים שהתגלת בשלומתה מבואר כר"ת שהאדמימות במערב.
נכון,
רק קיצרתי מאוד.
הארכתי בזה בס"ד
אסדר יותר ואגיש את הדברים כאן בלי נדר.
רק לגבי תשובת הגאונים השלימה, אני הבנתי הפוך .. [וראיתי בסוף ספר מנחת כהן בהערות שהביא בזה כמה מהלכים ..]
רק אשאל - מאן דהוא יודע היכן מרן זיע"א מתייחס לתשובת הגאונים השלמה אם כר"ת או לא?
וידועה גם תשובת מהר"ח או"ז שגם משמע שלמד בר"ת כהגאונים [וכ"כ בה"ה], היכן מרן זיע"א התייחס למשמעות הזו בתשובה?
[כעת אין הדברים לפני, לכן לא כתבתי מ"מ]
 
רק אשאל - מאן דהוא יודע היכן מרן זיע"א מתייחס לתשובת הגאונים השלמה אם כר"ת או לא?
הליכות עולם ח"ג (עמוד קמב' סט"ב) וז"ל, ובאמת אילו היה דבר זה ברור שדעת הרי"ף והרמב"ם והגאונים, דלא כר"ת, ודאי שמרן ז"ל היה סותם כמותם, ומדסתם כר"ת בלא חולק, משמע דלא ס"ל כמהר"ם אלשקר בדעתם ז"ל. עכ"ל.
חזון עובדיה ימים נוראים (עמוד שפט) וז"ל ומכל שכן שאין דברי מהר"ם אלאשקר בשם כל הגאונים הנ"ל ברורים כ"כ, דמבואר בחידושי הרשב"א וכן הובא באוצר הגאונים בשם רב האי דאיכא תחלת שקיעה והוא זמן הראוי לתוספת מחול על הקודש ע"ש. וע"ש בחידושי הרשב"א דלגירסת הגאונים איכא ב' שקיעות, ואין צאת הכוכבים עד אחר ד' מילין מתחלת שקיעה ע"ש וכו'.
יביע אומר ח"ב (סימן כ"א אות ב') וז"ל נמצינו למדים שאף רבינו האי גאון הולך בשיטה זו, והרשב"א ג"כ מחזיק בדבריו, וע"ע בתוספות רא"ש שג"כ הביא דברי רה"ג,וכו' וגם באורחות חיים וכו'. שם אות ה' וז"ל נמצא שדעת רובא דרבוותא קמאי שמשעת שקיעת השמש מעינינו עד צאת הכוכבים הוי שיעור ד' מילין וקודם לזה אסור מה"ת לעשות מלאכה במוצ"ש הלא המה רבינו האי גאון. ר"ת וכו'. ושם באות ו' וז"ל ואע"פ שהביא מהר"ם אלאשקר שהגאונים רבב שרירא ורב האי לא כתבו כן, והוכיח מהם שלא כדברי ר"ת. ע"ש. לא זכר שר דברי רבינו האי עצמו שכתב כר"ת. ועיין עוד בריש אות ט'. אות י' בסוגריים המרובעות וז"ל אף שיש להשיב ע"ד במה שנמשך אחר דברי מהר"ם אלאשקר, שדעת הגאונים והרי"ף והרמב"ם דלא כר"ת וכו'.
יביע אומר ח"ד סימן מ"ג אות ה' וז"ל והרבה מגדולי הפוסקים עומדים בשיטת ר"ת הנ"ל ומהם: הרמב"ן וכו' רבינו סעדיה גאון, ורבינו האי גאון וכו'.
יביע אומר ח"ז סימן מ"א אות א' וז"ל וכן יש להעיר ע"ד מהר"ם אלשקר במ"ש שרבינו האי גאון חולק על ר"ת מדברי הארחות חיים והרשב"א הנ"ל
ויש המון מקורות שהגרע"י כתב זה.
וידועה גם תשובת מהר"ח או"ז שגם משמע שלמד בר"ת כהגאונים [וכ"כ בה"ה], היכן מרן זיע"א התייחס למשמעות הזו בתשובה?
יביע אומר ח"ז סימן מ"א אות א' וז"ל ולסברת ר"ת הסכימו הרבה מאוד מרבותינו הראשונים ומהם, הראב"ד וכו' והמהר"ח אור זרוע.
 
הליכות עולם ח"ג (עמוד קמב' סט"ב) וז"ל, ובאמת אילו היה דבר זה ברור שדעת הרי"ף והרמב"ם והגאונים, דלא כר"ת, ודאי שמרן ז"ל היה סותם כמותם, ומדסתם כר"ת בלא חולק, משמע דלא ס"ל כמהר"ם אלשקר בדעתם ז"ל. עכ"ל.
חזון עובדיה ימים נוראים (עמוד שפט) וז"ל ומכל שכן שאין דברי מהר"ם אלאשקר בשם כל הגאונים הנ"ל ברורים כ"כ, דמבואר בחידושי הרשב"א וכן הובא באוצר הגאונים בשם רב האי דאיכא תחלת שקיעה והוא זמן הראוי לתוספת מחול על הקודש ע"ש. וע"ש בחידושי הרשב"א דלגירסת הגאונים איכא ב' שקיעות, ואין צאת הכוכבים עד אחר ד' מילין מתחלת שקיעה ע"ש וכו'.
יביע אומר ח"ב (סימן כ"א אות ב') וז"ל נמצינו למדים שאף רבינו האי גאון הולך בשיטה זו, והרשב"א ג"כ מחזיק בדבריו, וע"ע בתוספות רא"ש שג"כ הביא דברי רה"ג,וכו' וגם באורחות חיים וכו'. שם אות ה' וז"ל נמצא שדעת רובא דרבוותא קמאי שמשעת שקיעת השמש מעינינו עד צאת הכוכבים הוי שיעור ד' מילין וקודם לזה אסור מה"ת לעשות מלאכה במוצ"ש הלא המה רבינו האי גאון. ר"ת וכו'. ושם באות ו' וז"ל ואע"פ שהביא מהר"ם אלאשקר שהגאונים רבב שרירא ורב האי לא כתבו כן, והוכיח מהם שלא כדברי ר"ת. ע"ש. לא זכר שר דברי רבינו האי עצמו שכתב כר"ת. ועיין עוד בריש אות ט'. אות י' בסוגריים המרובעות וז"ל אף שיש להשיב ע"ד במה שנמשך אחר דברי מהר"ם אלאשקר, שדעת הגאונים והרי"ף והרמב"ם דלא כר"ת וכו'.
יביע אומר ח"ד סימן מ"ג אות ה' וז"ל והרבה מגדולי הפוסקים עומדים בשיטת ר"ת הנ"ל ומהם: הרמב"ן וכו' רבינו סעדיה גאון, ורבינו האי גאון וכו'.
יביע אומר ח"ז סימן מ"א אות א' וז"ל וכן יש להעיר ע"ד מהר"ם אלשקר במ"ש שרבינו האי גאון חולק על ר"ת מדברי הארחות חיים והרשב"א הנ"ל
ויש המון מקורות שהגרע"י כתב זה.

יביע אומר ח"ז סימן מ"א אות א' וז"ל ולסברת ר"ת הסכימו הרבה מאוד מרבותינו הראשונים ומהם, הראב"ד וכו' והמהר"ח אור זרוע.
אסביר את שאלתי,
כל הנ"ל ידוע ומפורסם !!
שאלתי - היכן מרן התייחס לתשובת הגאונים השלימה שנמצאה עכשיו ??
והיכן מרן זיע"א התייחס לתשובת מהר"ח או"ז שמשמע ממנה מהלך אחר בדעת ר"ת ??
[נכון שיבי"א ח"ז הזכיר דס"ל כר"ת, אבל המעיין יראה שמשמע שם כהגאונים למרות שמזכיר את ר"ת]
ויש לעיין בכל זה !!
 
שאלתי - היכן מרן התייחס לתשובת הגאונים השלימה שנמצאה עכשיו ??
זו לא הייתה כוונת הודעתי.
רק באתי להוכיח שדעת הגרע"י שרבינו האי כדעת ר"ת כדברי מהרי"ף.
והיכן מרן זיע"א התייחס לתשובת מהר"ח או"ז שמשמע ממנה מהלך אחר בדעת ר"ת ??
הגרע"י מנה את מהר"ח אור זרוע כשיטת ר"ת, והוא כבר ראה את אלו שמסבירים בשיטת מהר"ח אור זרוע כהגאונים ואע"פ כתב שהוא כדעת ר"ת. (לענ"ד לא האריך בדבריו כי אינו מן הפוסקים הידועים). בדברי הר"ח אור זרוע הסבר הוא על אור החמה.
 
????
מהר"מ אלשקר, היה גדול ממרן וגם נפטר לפניו......
מהר"ם אלאשקר חי בתקופתו של מרן גר במצרים וחי בצפת שנתיים עם הב"י.
כל גדולי צפת וטברי פסקו כר"ת המבי"ט האריז"ל וכו'. המנהג התחיל להשתנות ממהר"ם אלאשקר בתקופת הב"י המנהג עדיין היה כר"ת...
 
חזור
חלק עליון