• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

הנותן ליעף כוח

ה

הצעיר ני"ו

Well-known member
לכלל הרבנים הגאונים חברי מועצת חכמי פרום מורשת מרן שליט"א ובראשינו הגאונים חברי נשיאות פורם מורשת מרן שליט"א וכן ראש מועצת חברי פרום מורשת מרן הגאון רבי אליהו דניאל אוזן שליט"א
איך מברכים ברכת "הנותן ליעף כוח" הרי מרן כתב שאין לברך
אע"פ שהאר"י והרמ"א כתבו לברך אבל מרן הגר"ע פוסק שלברך וקשה למה לא אומר סב"ל נגד האר"י גם כאן? ואם יש מנהג המנהג רק אצל אחינו האשכנזים?
אשמח לתשובה
 
נערך לאחרונה:
ליאב סעדון אמר:
איך מברכים ברכת "הנותן ליעף כוח" הרי מרן כתב שאין לברך
אע"פ שהאר"י והרמ"א כתבו לברך אבל מרן הגר"ע פוסק שלברך וקשה למה לא אומר סב"ל נגד האר"י גם כאן? ואם יש מנהג המנהג רק אצל אחינו האשכנזים? וצע"ג
אשמח לתשובה
לחץ כדי להרחיב...
א. נעלם מהשו"ע שככה גורס הסמ"ג בגמרא ומימלא נפרכת טענתו (ועוד שטענתו נסתרת מברכת הבתולים שזו ברכה מהגאונים ולא מהגמרא)
ב. ככה גרס רבינו האר"י בגמרא וזו היא האמת כמו שכתב המרח"ו שהיה יודע לדקדק בגרסאות וכו'.
(במקום שרבינו האר"י גילה דעתו אנו שמרן הוי הדר ביה, ודבר זה הוא לא דבר חדש אלא דבר שמקובל מרבותינו הספרדים בשם ר' יצחק קארו בתשובה שיש מחלוקת בין הש"ס לזהר הלכה כהש"ס, אמנם במחלוקת ראשונים שקולה הלכה כדברי המקובלים וכתב שקיבל זה מרבותיו, וכן כל בני ספרד הפסיקו להניח תפילין בחול המועד מכיון שהתגלו דברי הזהר).
 
בדרכי האבות אמר:
(במקום שרבינו האר"י גילה דעתו אנו שמרן הוי הדר ביה, ודבר זה הוא לא דבר חדש אלא דבר שמקובל מרבותינו הספרדים בשם ר' יצחק קארו בתשובה שיש מחלוקת בין הש"ס לזהר הלכה כהש"ס, אמנם במחלוקת ראשונים שקולה הלכה כדברי המקובלים וכתב שקיבל זה מרבותיו, וכן כל בני ספרד הפסיקו להניח תפילין בחול המועד מכיון שהתגלו דברי הזהר).
לחץ כדי להרחיב...
תיקון קל, במקום שיש מחלוקת בראשונים, ויש גילוי בזוהר, עושים כמו הזוהר וכמו תפילין שמפורש על זה בזוהר. אבל לא עושים כמו המקובלים כנגד דעת ראשונים.
 
ישועה ורחמים אמר:
תיקון קל, במקום שיש מחלוקת בראשונים, ויש גילוי בזוהר, עושים כמו הזוהר וכמו תפילין שמפורש על זה בזוהר. אבל לא עושים כמו המקובלים כנגד דעת ראשונים.
לחץ כדי להרחיב...
שו"ת ב"י חאה"ע סימן א' וז"ל וראינו חכמי הקבלה שסברתם שמצות יבום קודם למצות חליצה א"כ ראוי לפסוק הלכה כהם והשכל גוזר כן שאם חכמי הקבלה פסקו הלכה היפך פסק התלמוד יפסוק הדין כתלמוד ערוך שבידינו, אבל אחר שלא נפסקה הלכה בתלמוד וגם כל הפוסקים לא פסקו הלכה כמי אלא איש לדרכו פנו ויש הכרעה בקבלה כאחד מהם ההכרעה היא לכמי הקבלה וכן מקובלני מרבותי וכו'
 
ליאב סעדון אמר:
מקור?
לחץ כדי להרחיב...
זה מה שמצאתי כרגע
שאלה - 110470
לכבוד הרב:למה בהלכות יש מקומות שהולכים לפי מנהג הארי אפילו שזה נגד מרן?ויש מקרים שהולכים לפי מרן ונגד מנהג הארי?
מה ההסבר לזה
תשובה
אנחנו הספרדים קיבלנו כל הנהגות רבנו האר״י ז״ל בעניני התפלה חול שבת ומועדים, קידוש וסעודות שבת. ועוד הנהגות רבות.
 
ליאב סעדון אמר:
מקור?
לחץ כדי להרחיב...
הוא התכוון למה שכתוב בספרי ושיעורי רבותינו שבעניינים של תפילה כשאין חשש של ברכה לבטלה וכד', מנהגנו לעשות כדעת האריז"ל.
אבל הכלל הזה לא רלוונטי לכאו' לנידון הנ"ל, כיון שהוא רק כשאין ברכה לבטלה אז בענייני תפילה נהגנו כדעת האר"י, אבל כשיש ברכה לבטלה הלכה כמו הפשטנים.
 
ישועה ורחמים אמר:
ברכה זו מוזכרת בגאונים ובראשונים,
לחץ כדי להרחיב...
שמענו שאינה מוזכרת
וודאי שחלקים בזמנו של מרן היו מברכים הרי הוא כתב ברכה הנ"ל שאין לברכה
עוד עיין בב"ח שכותב שאף לאשכנזים הוא יורה שלא לברך זו ועי"ש
סימן מ"ו ס"ח עי"ש
ושם כותב שהאור זרוע כותב לברך ברכ זה וזה הראשון היחיד שכותב
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון