וגם א"כ למה שנברך הרי כל הראשונים אומרים שלא לברך?זכורני שהסמ"ג ואבודרהם
זה לא לפי מרן הגר"ע זי"עזה מה שמצאתי כרגע
שאלה - 110470
לכבוד הרב:למה בהלכות יש מקומות שהולכים לפי מנהג הארי אפילו שזה נגד מרן?ויש מקרים שהולכים לפי מרן ונגד מנהג הארי?
מה ההסבר לזה
תשובה
אנחנו הספרדים קיבלנו כל הנהגות רבנו האר״י ז״ל בעניני התפלה חול שבת ומועדים, קידוש וסעודות שבת. ועוד הנהגות רבות.
לא כתוב בזוהרתיקון קל, במקום שיש מחלוקת בראשונים, ויש גילוי בזוהר, עושים כמו הזוהר וכמו תפילין שמפורש על זה בזוהר. אבל לא עושים כמו המקובלים כנגד דעת ראשונים.
מה כתוב בשו,ע?הכנסת הגדולה כותב שמרן חזר בו בסוף ימיו.
זה מתוך הילקוט יוסף.מי כתב התשובה?
סמ"ג עשין כזאתה יכל לצלם לי לראות את זה?
התשובה היא שיש כאן כמה ספיקות:וגם א"כ למה שנברך הרי כל הראשונים אומרים שלא לברך?
לדעת הבן איש חי פשיטא אבל לדעת מרן הגר"ע זי"ע קשה שאומר שלא הולכים ע"פ האר"י
אשמח לתירוץ הדבר הנ"ל
ואשמח שהרב @מורשת מרן נר"ו או אחד מהחברים שלייט"א יעלה השאלה לפני מורינו הראש"ל שליט"א
הרי בשאר גדוולי הראשונים לא גרסו הכיא. טענתו של הב"י שהברכה הנ"ל לא נזכרה בש"ס אמנם בסמ"ג הובא כחלק מהגירסא בגמרא, ועוד שיש עוד ברכות שלא נזכרו בש"ס ומברכים אותם.
די לנו במה שכתובב. כנסת הגדולה שהביא בשם אותו אחד שמרן חזר בו ואמר כן לומר.
א"כ מרן היה חוזר בו בכל ההלכות כהאר"י ואז ממילא אין קושיא רק שצריך לנהוג הכל ע"פ האר"י ולא כדברי מרן זי"עג. אפשר לצרף את דברי החיד"א שאילו מרן היה יודע מדברי האר"י היה חוזר בו.
זה מנהג האשכנזים ומרן הוא מרא דארעה ואין מנהג זה קיים אלא בטל לכאורה נלע"דד. מנהג שנהגו בו כל עם ישראל (נכון שקשה הרי זה מנהג אחרי מרן אמנם עכ"פ יאמר לו שעדיין יש לזה כוח עם כל הספיקות).
נלע"ד
עכ"ז לענ"ד אינו מתרץ את הקושיא ומכאן אחד הראיות לדברי החיד"א ודעימיה.
בנוסח התפילה כןזה לא לפי מרן הגר"ע זי"ע
זה לפי הבא"|ח הכה"כ הרש"ש והמקובלים
יעין כבודו בשו"ת אוצרות יוסף" (ח"ג ס"י) להגר"ד יוסף שאומר שלא כדברי מורבנוסח התפילה כן
ואם לא תקשי כל הברכות, שכתב השו''ע סי' מ''ו סעיף ח' וז''ל כל הברכות האלו אם לא נתחייב באחת מהן כגון שלא שמע קול תרנגול או שלא הלך או לא לבש או לא חגר אומר אותה ברכה בלא הזכרת השם. (וכן יקשה מסעיף א' ע''ש) וע''כ שבזה ס''ל לברך על מנהגו של עולם ודלא כמרן השו''ע וכן בהנותן ליעף כח, ותל''מ.
וגם אם גורס הכי קשיא שהרי זה ראשון בודד (ועוד ג' ראשונים האבדרהם האור זרוע והמחזור ויטרי) והרמב"ם הרי"ף רא"ש וכל שאר גדולי הראשונים לא גרסי הכי וקשיאא. נעלם מהשו"ע שככה גורס הסמ"ג בגמרא ומימלא נפרכת טענתו (ועוד שטענתו נסתרת מברכת הבתולים שזו ברכה מהגאונים ולא מהגמרא)
ועוד יעיין כבודו בשו"ת אוצרות יוסף ח"ג ס"י שפרך הטענ הנ"ל וכן ביבי"אב. ככה גרס רבינו האר"י בגמרא וזו היא האמת כמו שכתב המרח"ו שהיה יודע לדקדק בגרסאות וכו'.
(במקום שרבינו האר"י גילה דעתו אנו שמרן הוי הדר ביה, ודבר זה הוא לא דבר חדש אלא דבר שמקובל מרבותינו הספרדים בשם ר' יצחק קארו בתשובה שיש מחלוקת בין הש"ס לזהר הלכה כהש"ס, אמנם במחלוקת ראשונים שקולה הלכה כדברי המקובלים וכתב שקיבל זה מרבותיו, וכן כל בני ספרד הפסיקו להניח תפילין בחול המועד מכיון שהתגלו דברי הזהר).
אם ברכו בזמנו היה כותבוייתכן מאוד שכבר בזמנו של מרן ברכו אותה.
רק בנוסח התפילה אי אפשר לומר הכי הרי קבלנו הוראת מרןכמדומני שבנוסח התפילה קיבלנו את נוסח האריז''ל
ברור שהיו שנהגו לברך בזמנו כמו שכתב סעיף ו וז''ל יש נוהגין לברך הנותן ליעף כח ואין דבריהם נראין.אם ברכו בזמנו היה כותב
כמו שכותב בהקדמה לב"י עיי"ש ותר"נ
יתכן שכמו שתירץ הרב @בדרכי אבות שכתב שמצרפים את כל הספיקות וכן חשבתי מעיקרא
אבל היה קיא לי שהרי כל הספיקות פרכנו וא"כ יש סב"ל
כבר הגבתי שאחרי הכל עדיין הקושיא במקומה, את הפירכות כבר ידעתי רק באתי להסביר את הצד השני.עכ"ז לענ"ד אינו מתרץ את הקושיא ומכאן אחד הראיות לדברי החיד"א ודעימיה.
בזמן מרן לא נהגו לברך כמו שכתב בכנסת הגדולה...ברור שהיו שנהגו לברך בזמנו כמו שכתב סעיף ו וז''ל יש נוהגין לברך הנותן ליעף כח ואין דבריהם נראין.
עיין סימן נ"ו סעיף ג' שפסק כר' יוסף גיקטיליא נגד כל הראשונים שהובאו בב"י.תיקון קל, במקום שיש מחלוקת בראשונים, ויש גילוי בזוהר, עושים כמו הזוהר וכמו תפילין שמפורש על זה בזוהר. אבל לא עושים כמו המקובלים כנגד דעת ראשונים.
