• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

הנותן ליעף כוח

זכורני שהסמ"ג ואבודרהם
וגם א"כ למה שנברך הרי כל הראשונים אומרים שלא לברך?
לדעת הבן איש חי פשיטא אבל לדעת מרן הגר"ע זי"ע קשה שאומר שלא הולכים ע"פ האר"י
אשמח לתירוץ הדבר הנ"ל
ואשמח שהרב @מורשת מרן נר"ו או אחד מהחברים שלייט"א יעלה השאלה לפני מורינו הראש"ל שליט"א
 
נערך לאחרונה:
זה מה שמצאתי כרגע
שאלה - 110470
לכבוד הרב:למה בהלכות יש מקומות שהולכים לפי מנהג הארי אפילו שזה נגד מרן?ויש מקרים שהולכים לפי מרן ונגד מנהג הארי?
מה ההסבר לזה
תשובה
אנחנו הספרדים קיבלנו כל הנהגות רבנו האר״י ז״ל בעניני התפלה חול שבת ומועדים, קידוש וסעודות שבת. ועוד הנהגות רבות.
זה לא לפי מרן הגר"ע זי"ע
זה לפי הבא"|ח הכה"כ הרש"ש והמקובלים
תיקון קל, במקום שיש מחלוקת בראשונים, ויש גילוי בזוהר, עושים כמו הזוהר וכמו תפילין שמפורש על זה בזוהר. אבל לא עושים כמו המקובלים כנגד דעת ראשונים.
לא כתוב בזוהר
 
מישהו הקשה לי ואני מנסה לענות לו לכן אני מקשה רק את הקושיית שלו אשמח לעזרתכם המלאה
נ.ב כל הדברים שהבאתם הרב הת"ח אמר לי זאת והקשה על מרן ואני מנסה לתרץ לו חלק מהדברים שהבאתם והוא מקשה לי ומקשה לכן אני מביא לכם הקושייות
 
נערך לאחרונה:
אתה יכל לצלם לי לראות את זה?
סמ"ג עשין כז
וגם א"כ למה שנברך הרי כל הראשונים אומרים שלא לברך?
לדעת הבן איש חי פשיטא אבל לדעת מרן הגר"ע זי"ע קשה שאומר שלא הולכים ע"פ האר"י
אשמח לתירוץ הדבר הנ"ל
ואשמח שהרב @מורשת מרן נר"ו או אחד מהחברים שלייט"א יעלה השאלה לפני מורינו הראש"ל שליט"א
התשובה היא שיש כאן כמה ספיקות:
א. טענתו של הב"י שהברכה הנ"ל לא נזכרה בש"ס אמנם בסמ"ג הובא כחלק מהגירסא בגמרא, ועוד שיש עוד ברכות שלא נזכרו בש"ס ומברכים אותם.
ב. כנסת הגדולה שהביא בשם אותו אחד שמרן חזר בו ואמר כן לומר.
ג. אפשר לצרף את דברי החיד"א שאילו מרן היה יודע מדברי האר"י היה חוזר בו.
ד. מנהג שנהגו בו כל עם ישראל (נכון שקשה הרי זה מנהג אחרי מרן אמנם עכ"פ יאמר לו שעדיין יש לזה כוח עם כל הספיקות).

עכ"ז לענ"ד אינו מתרץ את הקושיא ומכאן אחד הראיות לדברי החיד"א ודעימיה.
 
א. טענתו של הב"י שהברכה הנ"ל לא נזכרה בש"ס אמנם בסמ"ג הובא כחלק מהגירסא בגמרא, ועוד שיש עוד ברכות שלא נזכרו בש"ס ומברכים אותם.
הרי בשאר גדוולי הראשונים לא גרסו הכי
ב. כנסת הגדולה שהביא בשם אותו אחד שמרן חזר בו ואמר כן לומר.
די לנו במה שכתוב
ג. אפשר לצרף את דברי החיד"א שאילו מרן היה יודע מדברי האר"י היה חוזר בו.
א"כ מרן היה חוזר בו בכל ההלכות כהאר"י ואז ממילא אין קושיא רק שצריך לנהוג הכל ע"פ האר"י ולא כדברי מרן זי"ע
ד. מנהג שנהגו בו כל עם ישראל (נכון שקשה הרי זה מנהג אחרי מרן אמנם עכ"פ יאמר לו שעדיין יש לזה כוח עם כל הספיקות).
זה מנהג האשכנזים ומרן הוא מרא דארעה ואין מנהג זה קיים אלא בטל לכאורה נלע"ד
 
נערך לאחרונה:
זה לא לפי מרן הגר"ע זי"ע
זה לפי הבא"|ח הכה"כ הרש"ש והמקובלים
בנוסח התפילה כן
ואם לא תקשי כל הברכות, שכתב השו''ע סי' מ''ו סעיף ח' וז''ל כל הברכות האלו אם לא נתחייב באחת מהן כגון שלא שמע קול תרנגול או שלא הלך או לא לבש או לא חגר אומר אותה ברכה בלא הזכרת השם. (וכן יקשה מסעיף א' ע''ש) וע''כ שבזה ס''ל לברך על מנהגו של עולם ודלא כמרן השו''ע וכן בהנותן ליעף כח, ותל''מ.
 
בנוסח התפילה כן
ואם לא תקשי כל הברכות, שכתב השו''ע סי' מ''ו סעיף ח' וז''ל כל הברכות האלו אם לא נתחייב באחת מהן כגון שלא שמע קול תרנגול או שלא הלך או לא לבש או לא חגר אומר אותה ברכה בלא הזכרת השם. (וכן יקשה מסעיף א' ע''ש) וע''כ שבזה ס''ל לברך על מנהגו של עולם ודלא כמרן השו''ע וכן בהנותן ליעף כח, ותל''מ.
יעין כבודו בשו"ת אוצרות יוסף" (ח"ג ס"י) להגר"ד יוסף שאומר שלא כדברי מור
 
א. נעלם מהשו"ע שככה גורס הסמ"ג בגמרא ומימלא נפרכת טענתו (ועוד שטענתו נסתרת מברכת הבתולים שזו ברכה מהגאונים ולא מהגמרא)
וגם אם גורס הכי קשיא שהרי זה ראשון בודד (ועוד ג' ראשונים האבדרהם האור זרוע והמחזור ויטרי) והרמב"ם הרי"ף רא"ש וכל שאר גדולי הראשונים לא גרסי הכי וקשיא
ב. ככה גרס רבינו האר"י בגמרא וזו היא האמת כמו שכתב המרח"ו שהיה יודע לדקדק בגרסאות וכו'.
(במקום שרבינו האר"י גילה דעתו אנו שמרן הוי הדר ביה, ודבר זה הוא לא דבר חדש אלא דבר שמקובל מרבותינו הספרדים בשם ר' יצחק קארו בתשובה שיש מחלוקת בין הש"ס לזהר הלכה כהש"ס, אמנם במחלוקת ראשונים שקולה הלכה כדברי המקובלים וכתב שקיבל זה מרבותיו, וכן כל בני ספרד הפסיקו להניח תפילין בחול המועד מכיון שהתגלו דברי הזהר).
ועוד יעיין כבודו בשו"ת אוצרות יוסף ח"ג ס"י שפרך הטענ הנ"ל וכן ביבי"א
 
יתכן שכמו שתירץ הרב @בדרכי אבות שכתב שמצרפים את כל הספיקות וכן חשבתי מעיקרא
אבל היה קיא לי שהרי כל הספיקות פרכנו וא"כ יש סב"ל
 
יתכן שכמו שתירץ הרב @בדרכי אבות שכתב שמצרפים את כל הספיקות וכן חשבתי מעיקרא
אבל היה קיא לי שהרי כל הספיקות פרכנו וא"כ יש סב"ל
עכ"ז לענ"ד אינו מתרץ את הקושיא ומכאן אחד הראיות לדברי החיד"א ודעימיה.
כבר הגבתי שאחרי הכל עדיין הקושיא במקומה, את הפירכות כבר ידעתי רק באתי להסביר את הצד השני.
 
תיקון קל, במקום שיש מחלוקת בראשונים, ויש גילוי בזוהר, עושים כמו הזוהר וכמו תפילין שמפורש על זה בזוהר. אבל לא עושים כמו המקובלים כנגד דעת ראשונים.
עיין סימן נ"ו סעיף ג' שפסק כר' יוסף גיקטיליא נגד כל הראשונים שהובאו בב"י.
 
חזור
חלק עליון