הנותן ליעף כוח

[הצעיר ני"ו]

לכלל הרבנים הגאונים חברי מועצת חכמי פרום מורשת מרן שליט"א

איך מברכים ברכת "הנותן ליעף כוח" הרי מרן כתב שאין לברך
אע"פ שהאר"י והרמ"א כתבו לברך אבל מרן הגר"ע פוסק שלברך וקשה למה לא אומר סב"ל נגד האר"י גם כאן? ואם יש מנהג המנהג רק אצל אחינו האשכנזים?
אשמח לתשובה

 

[ישועה ורחמים]

החיד"א כותב שאילו מרן היה יודע דעת האר"י , היה חוזר בו
הכנסת הגדולה כותב שמרן חזר בו בסוף ימיו.
ברכה זו מוזכרת בגאונים ובראשונים, וייתכן מאוד שכבר בזמנו של מרן ברכו אותה.

 

[בנימין לוריא]

 

[הצעיר ני"ו]

אבל אומרים סב"ל נגד האר"י

 

[בנימין לוריא]

אבל אומרים סב"ל נגד מרן

מה שייך כאן סב"ל נגד מרן?
סב"ל זה כשמרן אמר לברך ואנחנו חוששים ולא מברכים.
כאן זה להיפך.

 

[הצעיר ני"ו]

מרן

כוותי להאר"י

 

[בדרכי האבות]

איך מברכים ברכת "הנותן ליעף כוח" הרי מרן כתב שאין לברך
אע"פ שהאר"י והרמ"א כתבו לברך אבל מרן הגר"ע פוסק שלברך וקשה למה לא אומר סב"ל נגד האר"י גם כאן? ואם יש מנהג המנהג רק אצל אחינו האשכנזים? וצע"ג
אשמח לתשובה

א. נעלם מהשו"ע שככה גורס הסמ"ג בגמרא ומימלא נפרכת טענתו (ועוד שטענתו נסתרת מברכת הבתולים שזו ברכה מהגאונים ולא מהגמרא)
ב. ככה גרס רבינו האר"י בגמרא וזו היא האמת כמו שכתב המרח"ו שהיה יודע לדקדק בגרסאות וכו'.
(במקום שרבינו האר"י גילה דעתו אנו שמרן הוי הדר ביה, ודבר זה הוא לא דבר חדש אלא דבר שמקובל מרבותינו הספרדים בשם ר' יצחק קארו בתשובה שיש מחלוקת בין הש"ס לזהר הלכה כהש"ס, אמנם במחלוקת ראשונים שקולה הלכה כדברי המקובלים וכתב שקיבל זה מרבותיו, וכן כל בני ספרד הפסיקו להניח תפילין בחול המועד מכיון שהתגלו דברי הזהר).

 

[ישועה ורחמים]

ב. ככה גרס רבינו האר"י בגמרא וזו היא האמת כמו שכתב המרח"ו שהיה יודע לדקדק בגרסאות וכו'.

מה המקור לזה?

 

[ישועה ורחמים]

(במקום שרבינו האר"י גילה דעתו אנו שמרן הוי הדר ביה, ודבר זה הוא לא דבר חדש אלא דבר שמקובל מרבותינו הספרדים בשם ר' יצחק קארו בתשובה שיש מחלוקת בין הש"ס לזהר הלכה כהש"ס, אמנם במחלוקת ראשונים שקולה הלכה כדברי המקובלים וכתב שקיבל זה מרבותיו, וכן כל בני ספרד הפסיקו להניח תפילין בחול המועד מכיון שהתגלו דברי הזהר).

תיקון קל, במקום שיש מחלוקת בראשונים, ויש גילוי בזוהר, עושים כמו הזוהר וכמו תפילין שמפורש על זה בזוהר. אבל לא עושים כמו המקובלים כנגד דעת ראשונים.

 

[בדרכי האבות]

מה המקור לזה?

אין כרגע ספרים לפני

שם הוא כתב שהיא בכלל הי"ח ברכות שתקנו חכמים קודם התפילה. (וכתב לאומרה אע"פ שיש מגמגים בזה.)

 

[בדרכי האבות]

תיקון קל, במקום שיש מחלוקת בראשונים, ויש גילוי בזוהר, עושים כמו הזוהר וכמו תפילין שמפורש על זה בזוהר. אבל לא עושים כמו המקובלים כנגד דעת ראשונים.

שו"ת ב"י חאה"ע סימן א' וז"ל וראינו חכמי הקבלה שסברתם שמצות יבום קודם למצות חליצה א"כ ראוי לפסוק הלכה כהם והשכל גוזר כן שאם חכמי הקבלה פסקו הלכה היפך פסק התלמוד יפסוק הדין כתלמוד ערוך שבידינו, אבל אחר שלא נפסקה הלכה בתלמוד וגם כל הפוסקים לא פסקו הלכה כמי אלא איש לדרכו פנו ויש הכרעה בקבלה כאחד מהם ההכרעה היא לכמי הקבלה וכן מקובלני מרבותי וכו'

 

[בנימין לוריא]

וצע"ג

סתם הערה צדדית, כששואלים שאלה של הבנה, כלומר שאלה ולא קושיה וסתירה וכד', לא מסיימים ב"צע"ג"...

 

[nati]

כמדומני שבנוסח התפילה קיבלנו את נוסח האריז''ל

 

[הצעיר ני"ו]

כמדומני שבנוסח התפילה קיבלנו את נוסח האריז''ל

מקור?

 

[nati]

מקור?

זה מה שמצאתי כרגע
שאלה - 110470
לכבוד הרב:למה בהלכות יש מקומות שהולכים לפי מנהג הארי אפילו שזה נגד מרן?ויש מקרים שהולכים לפי מרן ונגד מנהג הארי?
מה ההסבר לזה
תשובה
אנחנו הספרדים קיבלנו כל הנהגות רבנו האר״י ז״ל בעניני התפלה חול שבת ומועדים, קידוש וסעודות שבת. ועוד הנהגות רבות.

 

[הצעיר ני"ו]

מה המקור לזה?

מצטרף
הרי בראשונים וכן בגירסת גאווני האשכנזים לא מובאת הברכה בשס

 

[בנימין לוריא]

מקור?

הוא התכוון למה שכתוב בספרי ושיעורי רבותינו שבעניינים של תפילה כשאין חשש של ברכה לבטלה וכד', מנהגנו לעשות כדעת האריז"ל.
אבל הכלל הזה לא רלוונטי לכאו' לנידון הנ"ל, כיון שהוא רק כשאין ברכה לבטלה אז בענייני תפילה נהגנו כדעת האר"י, אבל כשיש ברכה לבטלה הלכה כמו הפשטנים.

 

[בדרכי האבות]

הרי בראשונים וכן בגירסת גאווני האשכנזים לא מובאת הברכה בשס

זכורני שהסמ"ג ואבודרהם היית לפניהם גירסא בש"ס של הנותן לייעף כוח

 

[הצעיר ני"ו]

זכורני שהסמ"ג ואבודרהם היית לפניהם גירסא בש"ס של הנותן לייעף כוח

אתה יכל לצלם לי לראות את זה?

 

[הצעיר ני"ו]

ברכה זו מוזכרת בגאונים ובראשונים,

שמענו שאינה מוזכרת
וודאי שחלקים בזמנו של מרן היו מברכים הרי הוא כתב ברכה הנ"ל שאין לברכה
עוד עיין בב"ח שכותב שאף לאשכנזים הוא יורה שלא לברך זו ועי"ש
סימן מ"ו ס"ח עי"ש
ושם כותב שהאור זרוע כותב לברך ברכ זה וזה הראשון היחיד שכותב