הנותן ליעף כוח

[פשוט]

אחר אלף המחילות, אתה לא יודע ולא מכיר. אני יודע וגם מכיר מקרוב... ודי בזה. מרן בעצמו נתן לו על הראש פעם... וגם הרב אברהם יוסף, וגם מרן שליט"א (דיברתי יותר מידי. מי שיודע יודע).

נכון, אני מכירו רק מספריו, וכך הנלע"ד מתוך ספריו.

 

[אושרי רביב]

נכון, אני מכירו רק מספריו, וכך הנלע"ד מתוך ספריו.

יש הבדל גדול.... ואני עוצר במילים (למרות שבינתיים הוצאת ממני דברים... חח)

 

[אושרי רביב]

נכון, אני מכירו רק מספריו, וכך הנלע"ד מתוך ספריו.

עיין בדברי הפתיחה בשו"ת יביע אומר חלק א וחלק ג, ודו"ק................................................ (לא סתם עשיתי הרבה ...)

 

[פשוט]

עיין בדברי הפתיחה בשו"ת יביע אומר חלק א וחלק ג, ודו"ק................................................ (לא סתם עשיתי הרבה ...)

בל"נ אעיין.

 

[אושרי רביב]

בל"נ אעיין.

לא עליך, אלא על אותו אחד...

 

[פשוט]

לא עליך, אלא על אותו אחד...

הרווח יהיה כולו שלי.
תורת רבינו הגדול זיע"א זה תענוג נפלא, גם עוה"ז וגם עוה"ב.

 

[אושרי רביב]

הרווח יהיה כולו שלי.
תורת רבינו הגדול זיע"א זה תענוג נפלא, גם עוה"ז וגם עוה"ב.

אמת לאמתה. ואשרי מי שזכה. לא כמו הטועים שהולכים בדרך חושך, ענן וערפל.

 

[מאן דהו]

שהביא מדבריו של אחד שמטרתו היתה להתנגח בתורתו של מרן

הוצאת שם רע ממש (ועוד ברבים).
לפחות אתה גר בקרבתו, רוץ לבקש ממנו מחילה. [לכאורה צריך לבקש ברבים, אז הנך צריך לבקש כאן מחילה ממנו בפני כולם].
ודי בזה.

במקום לדבר גבוהה גבוהה ולדבר רק דברי נאצה וקשקושים - אתה מוזמן להעלות תשובה אחת (!) שיש לך על השגה שהוא השיג על מרן זצ"ל,

 

[הצעיר ני"ו]

עכשיו עיינתי בדבריו
ולא תירץ מאומה וזה לא תורץ כלל

 

[הצעיר ני"ו]

הגר"א מוילנא ע"ה לא היה מברך ברכה זו אלא ללא שם ומלכות
וישנו דיין חשוב אחד (אשכנזי) שלא מברך ברכה זו

 

[עיני ישראל]

לכלל הרבנים הגאונים חברי מועצת חכמי פרום מורשת מרן שליט"א ובראשינו הגאונים חברי נשיאות פורם מורשת מרן שליט"א וכן ראש מועצת חברי פרום מורשת מרן הגאון רבי אליהו דניאל אוזן שליט"א ונשיא מועצת חכמי חברי פרום מורשת מרן מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א
איך מברכים ברכת "הנותן ליעף כוח" הרי מרן כתב שאין לברך
אע"פ שהאר"י והרמ"א כתבו לברך אבל מרן הגר"ע פוסק שלברך וקשה למה לא אומר סב"ל נגד האר"י גם כאן? ואם יש מנהג המנהג רק אצל אחינו האשכנזים?
אשמח לתשובה

לכאו' היה מקום להקשות יותר שהרי תמיד מרן זי"ע מביא את מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"ב סי' טו) שאומר שמי שבירך כמו דעת מרן, אע"פ שיש פוסקים שאין לברך, והוא כן בירך ולא חש כלל לסב"ל דאמרינן אפי' נגד מרן אין מזניחין אותו משום שעשה כדעת מרן ע"ש, ותמיד מרן היה אומר שאילו היינו יכולים תמיד לעשות כמו מרן היינו עושים ואפי' בדברים שחולקים עליו.

אולם נראה בפשיטות דהחילוק הוא פשוט דיש חילוק בין ברכת המצוות או ברכות התפילה דמחוייב בהם לברכות השחר דהוו ברכות הודאה ושבח שאינם חובה על האדם אלא הוא דין שצריך לומר שבח כשרואה התרנגול וכיוצ"ב, דברכת המצוות או ברכות התפילה אם מרן פסק שלא יברך או שלא יחזור כמו בהמלך המשפט בעשרת ימי תשובה בהא אמרי' דאפי' אם רבינו האר"י ז"ל היה פוסק שחוזר וכמו שסובר הבא"ח ז"ל (וכנראה טעמו ע"פ הקבלה) בכ"ז בהא אמרי' סב"ל ולא חוזר דהרי שמא אינו מחוייב בהם והוי ברכה לבטלה, משא"כ בברכות השבח והודאה שהרי משבח על מה שנתן לו ה' כח ע"י השינה ואין זה לבטלה כיון שיש לה מקור בראשונים ובדברי רבינו האר"י ז"ל, בהא לא שייך לומר סב"ל דאפי' אם בירך לא הוי אלא שבח בעלמא. ודו"ק.

 

[פשוט]

אם מרן פסק שלא יברך או שלא יחזור כמו בהמלך המשפט בעשרת ימי תשובה

כוונתך לו יצוייר?

(וכנראה טעמו ע"פ הקבלה)

מנין לך?
הא לך לשונו: "בברכת 'השיבה' אומר 'המלך המשפט', ואם טעה ואמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' כיון דזכר 'מלך' אינו חוזר, ואע"ג דמר"ן סבירא להו חוזר קימא לן 'ספק ברכות להקל' אפילו כנגד סברת מר"ן ז"ל וכמו שכתבתי בסה"ק 'מקבציאל'."

 

[עיני ישראל]

כוונתך לו יצוייר?

נכון. לו יצוייר.

מנין לך?
הא לך לשונו: "בברכת 'השיבה' אומר 'המלך המשפט', ואם טעה ואמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' כיון דזכר 'מלך' אינו חוזר, ואע"ג דמר"ן סבירא להו חוזר קימא לן 'ספק ברכות להקל' אפילו כנגד סברת מר"ן ז"ל וכמו שכתבתי בסה"ק 'מקבציאל'."

מרן הראש"ל שליט"א סיפר שהגאון רבי אפרים הכהן זצ"ל העיד, שכאשר הרב בן איש חי דרש ברבים שאינו חוזר, נכח באותו מעמד הגאון רבי אברהם הלל זצ"ל, שהיה ראש הרבנים ואב בית הדין בבגדאד, וכששמע כן, קם מלא קומתו, וחלק על זה, בפני קהל ועדה, ואמר שאין המנהג בבגדאד כן, אלא נוהגים להורות שצריך לחזור לברכת השיבה, וכדעת מרן שקבלנו הוראותיו.

וא"כ היה פלא בעיניי שכיון שהיה המנהג בבגדד כן כדעת מרן מדוע חשש הבא"ח לסב"ל נגד מרן דהרי היה במקום מנהג, אלא ע"כ שטעמו היה ע"פ הקבלה. כנ"ל לענ"ד.

 

[עיני ישראל]

אחר אלף המחילות, אתה לא יודע ולא מכיר. אני יודע וגם מכיר מקרוב... ודי בזה. מרן בעצמו נתן לו על הראש פעם... וגם הרב אברהם יוסף, וגם מרן שליט"א (דיברתי יותר מידי. מי שיודע יודע).

תיזהר מ"ארור מכה רעהו בסתר"... מה שמרן נתן לו על הראש זה כדרכה של תורה, אבל בודאי יש לו דין ת"ח.

 

[פשוט]

וא"כ היה פלא בעיניי שכיון שהיה המנהג בבגדד כן כדעת מרן מדוע חשש הבא"ח לסב"ל נגד מרן דהרי היה במקום מנהג, אלא ע"כ שטעמו היה ע"פ הקבלה

השערה בעלמא.
ועוד כו"כ שנים יפרסמו שטעמו של בא"ח מחמת הקבלה ושכן כתב בשו"ת עיני ישראל...

 

[פשוט]

שהגאון רבי אפרים הכהן זצ"ל העיד, שכאשר הרב בן איש חי דרש ברבים שאינו חוזר, נכח באותו מעמד הגאון רבי אברהם הלל זצ"ל, שהיה ראש הרבנים ואב בית הדין בבגדאד, וכששמע כן, קם מלא קומתו, וחלק על זה, בפני קהל ועדה, ואמר שאין המנהג בבגדאד כן, אלא נוהגים להורות שצריך לחזור לברכת השיבה, וכדעת מרן שקבלנו הוראותיו

ואגב, שמועה זו היא לכאורה סתירה לשמועה הטוענת שבגדאד היתה מושפעת מגאון אשכנזי אחד שכיהן בה ברבנות ולימד אותם הלכות כמור"ם ז"ל ובכלל זאת שאם חתם מלך אוהב צדקה ומשפט אינו חוזר. וצ"ע.
וכבר כתבתי באיזו מקומן פה בענין שמועה זרה ומוזרה זו.

 

[מאן דהו]

עכשיו עיינתי בדבריו
ולא תירץ מאומה וזה לא תורץ כלל

לא כתבתי שהוא תירץ.

 

[הצעיר ני"ו]

לא כתבתי שהוא תירץ.

נכון ועל כן עומדת הקושיא במקומה

 

[הצעיר ני"ו]

היום שאלתי את הגה"צ ר' בניהו שמואלי שליט"א על כך וענה לי שמברכים מפני המנהג (ולא הזכיר האר"י) ופלא הוא בעייני

 

[עיני ישראל]

היום שאלתי את הגה"צ ר' בניהו שמואלי שליט"א על כך וענה לי שמברכים מפני המנהג (ולא הזכיר האר"י) ופלא הוא בעייני

הוא אשר תירצתי, דהיכא דאיירי בברכות השחר שאי"ז חיוב על האדם לברך אלא הוי כברכות הראייה דאם ראה התרנגול מברך וכו' ממילא בהא אם היה מנהג לברך שפיר מברך ואי"ז ברכה לבטלה שאומר שה' נתן לו כח, ודוקא לגבי ברכת המצוות או הנהנין או ברכות התפילה אזי אם היה דעת מרן שלא לברך לא מברכין אפי' שדעת האר"י והרמ"א לברך דאיכא סב"ל.