תודה על התשובות הנפלאות!יכול להיות שחלק מהדברים שכתבתי כבר קדמוני אחרים, לא בדקתי
שאלה 2 – עיין כאן בס"ד
3 – פשוט שלמנהג הספרדים לא מבטאים את ה-י' שאינה מנוקדת, שרק אשכנזים אומרים איין, אלקיינו, וכו'. ע"י' באם למקרא שצרפתי
5 – בעוד יוסף חי פרשת מקץ אות ח' כתוב שיאמר ג' פעמים גם בקרבנות.
6 – ימשמש בתפילין ביוצר הליכות עולם פרשת שמות אות א'. לגבי קדושה ביוצר אם ימשמש בתפילין לדעת הבא"ח שמות, ב ימשמש. ולדעת הכה"ח נט, כה לא ימשמש בדוקא ע"ש טעמו. והרב ארחות ציון פ"י עמ' שלב בשם אביו הגאון זצ"ל סבר למשמש בסוף הקדושה, ע"ש.
לגבי מהרה ע' בילקו"י פורים עמ' תקסט שקיים המנהג לומר מהר מהרה.
10 – ראה בחזון עובדיה (חנוכה עמ' שג) שהביא רבים מהאחרונים שכתבו שקודשת כתר של ראש חודש יאמר 'ועמך' ורק הבא"ח כתב לומר גם בר"ח עם עמך.
11 – בילקוי נוסחאות התפילה כתב שנכון לומר חוס ורחם.
12 – לגבי וקבצנו מהרה לא מצאתי שכתבו על זה. מה שראיתי שכמעט כל הראשונים לא היתה נוסחתם מהרה, רק באובדרהם. ובחסד לאלפים (ס' קיד, טו). ובעוד יוסף חי (פרשת בשלח, י) כתבו שכן יש לנהוג.
13 – בילקו"י שם כתב שנכון להוסיף ציפינו.
15 – בעניין פתח גנובה מנהג הספרדים לומר את היוד אחר צירי וכן ו' אחר חולם. ע' בסידור עוד יוסף חי שצרפתי מש"כ בזה.
16 – בילקו"י שם כתב שיש לומר צדקה.
17 – לא הבנתי מה הכוונה רק לכוון לא לכוון? לפי האר"י יש להוסיף את הפסוק יהיו כמוץ, והחסד לאלפים ובא"ח (בשלח, כג) הוסיפו לומר קבל רנת.
18 – נוסח ברכת התורה לבסוף ע' כאן
19 – בילקו"י ס' קלב, יג כתב דעבד כמר עבד וכו'.
20 – לפי הרב עוד יוסף חי (מצורף) י"ל בושת. ולפי הרב מאזוז בקונט' לאוקמי גרסא י"ל ובוש. והביא שכ"כ התשב"ץ. ע' במה שצרפתי.
21 – בש"ע ס' קד סעיף ז' מבואר שיש לכוין גם לקדיש. אך יש בעיה, שכל זה דוקא כשהחזן יודע לכוין, אך אינו יודע אין למה לעצור ולהקשיב לו (כש"כ בעוד יוסף חי (פר' משפטים אות ו) וכן מבואר ביביע אומר ח"ו סימן טז וילקו"י קד, ב) וכמדומה שאין השלחי צבור מודעים שיש לכוין גם בקדיש.
מי אמר את המספר הזה?בערך 7 דקות לתפילת לחש.
אור לציון זכרון הדסה, הזמן המועט הוא 7 דק'מי אמר את המספר הזה?
מעניין.
הרב דוד יוסף כותב בארחות מרן עמ' ערד שמרן ברוב השנים היה מתפלל בחמש שש דקותגם מרן הראש"ל שליט"א מזכיר כן בשיעוריו.
מתוך עלון "בית מרן" ויגש תש"פ:
הצג קובץ מצורף 15575
וכן בעלון של פרשת "כי תצא" תשפ"א:
הצג קובץ מצורף 15576
וכן בעלון של פרשת "שמות" תשפ"ג:
הצג קובץ מצורף 15577
לפי זה יוצא, שאם רוצים ללמוד ממעשה רב, כשאנו מתפללים ולא גורמים לטורח ציבור יש להאריך הרבההרב דוד יוסף כותב בארחות מרן עמ' ערד שמרן ברוב השנים היה מתפלל בחמש שש דקות
וכשהיה מתפלל ביחיד (כגון במטוס או שהיה חולה) היה מאריך הרבה יותר ואמר לו שבבית הכנסת הוא משתדל לקצר מפני טורח ציבור הממתינים לו
אולי זה בא ללמד שבמקום צורך אפשר להסתפק גם בחמש-שש דקות, או אולי שגם במקום קושי יש להתפלל לכה"פ כחמש-שש דקות.לפי זה יוצא, שאם רוצים ללמוד ממעשה רב, כשאנו מתפללים ולא גורמים לטורח ציבור יש להאריך הרבה
אבל האמת שזה תלוי לפי האדם המקום והזמן וזה משתנה אפילו מתפילה אחת לשניה
וגם אף פעם לא זכיתי להבין את ההוראה הזו ללמוד מהגדולים בנד"ד, הרי זה מאוד משתנה לפי אופי האדם, יש אחד שנהנה יותר ומרגיש מחובר יותר לתפילה כשמאריך ויש להיפך, יש שמכוון לאט ויש מהר וכו'
א"כ למה ללמוד מאחרים
גם כותב שם שטוב להאריך בתפילהאור לציון זכרון הדסה, הזמן המועט הוא 7 דק'
הרב "עוד יוסף חי"...20 – לפי הרב עוד יוסף חי (מצורף) י"ל בושת. ולפי הרב מאזוז בקונט' לאוקמי גרסא י"ל ובוש. והביא שכ"כ התשב"ץ. ע' במה שצרפתי.
נשמח לראות את דבריולמרן זצ"ל בענף עץ אבות בביאורים למטה, שהעתיק פעמיים "ובוש"
מישהו יוכל לעזור?עוד שאלה:
בנוסח הזימון יש לומר
1. "וברשות מורי ורבותי"
2. "וברשותכם"
3."וברשות מורי ורבותי , וברשותכם"
בכל סידור אני רואה נוסח אחר..
תעשה מה שכתוב בסידור או מה שתחפוץ. אין בזה דינים ברורים, הכל זה אותו עיקרון. הרי אתה יכול להוסיף גם ברשות הכהנים וברשות בעה"ב וברשות אבי וכו', העיקרון מובן. תלוי מי נמצא איתך בשולחן וממי אתה נוטל רשות...מישהו יוכל לעזור?
עכ"פ אני זוכר שראיתי למרן זצ"ל בענף עץ אבות בביאורים למטה, שהעתיק פעמיים "ובוש".
אין לי אפשרות להעלות צילום כעת.נשמח לראות את דבריו
לי יש, איזה עמוד זה יוצא בספר?אין לי אפשרות להעלות צילום כעת.
אולי מי שיש לו באוצר החכמה "ענף עץ אבות"