• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

כלי פורצלן של זמנינו האם צריכים טבילה?

יש להעיר על מכתבו של הרב יצחק יוסף בספר שלחן ישראל, ששאלתי את המחבר איך זה שבילקוט יוסף פסח שיצא אחר מכתב זה, לא כתב כך אלא כדיעות הישנות, שלא להטביל בברכה וכו' וכו' ואכן תמה על זה ואמר שצ' לשאלו על זה??...
 
יש להעיר על מכתבו של הרב יצחק יוסף בספר שלחן ישראל, ששאלתי את המחבר איך זה שבילקוט יוסף פסח שיצא אחר מכתב זה, לא כתב כך אלא כדיעות הישנות, שלא להטביל בברכה וכו' וכו' ואכן תמה על זה ואמר שצ' לשאלו על זה??...
אני לא מבין מה הסתירה גם בילקוי למטה פסח כתב להצריך ברכה וטבילה אם זה מצופה מפנים ובחוץ כמו בס' של השלחן
 
יש להעיר על מכתבו של הרב יצחק יוסף בספר שלחן ישראל, ששאלתי את המחבר איך זה שבילקוט יוסף פסח שיצא אחר מכתב זה, לא כתב כך אלא כדיעות הישנות, שלא להטביל בברכה וכו' וכו' ואכן תמה על זה ואמר שצ' לשאלו על זה??...
בילקוי כתב לברך רק שמצופה בפנים ובחוץ וזה כמו המכתב שבספר
 
בחקוט יוסף פסח שיצא אחר המכתב משמע שכלי הפורצלן של זמנינו אינם יכולים לשמש לבשר וחלב ולפסח וחמץ ולהטבילם בלי ברכה ואילו מהמכתב כתב להיפך
פשוט לשאול את זה את הרב יצחק
 
בחקוט יוסף פסח שיצא אחר המכתב משמע שכלי הפורצלן של זמנינו אינם יכולים לשמש לבשר וחלב ולפסח וחמץ ולהטבילם בלי ברכה ואילו מהמכתב כתב להיפך
פשוט לשאול את זה את הרב יצחק
במכתב דיבר על כלי פורצלן שמצופים בזכוכית מבפנים ובחוץ
ובילקו'י לא דיבר אלא על כלי פורצלן רגילים
 
שוב אם לא הובן זה בדיוק הבעיה, שהיום אין את מה שיש בהליכות עולם אלא כל כלי פורצלן הם כמו במכתב, וד"א במכתב גם הוזכר גם לענין בשר וחלב וגם לענין פסח וחמץ, מה שבילקוט יוסף לא הוזכר, בקיצור דברים כאלה ברורים ומפורשים כמו במכתב אין כזה בילקוט יוסף לא סתם גם בעל ספר שלחן ישראל מתפלא כמו שאמר לי
 
שוב אם לא הובן זה בדיוק הבעיה, שהיום אין את מה שיש בהליכות עולם אלא כל כלי פורצלן הם כמו במכתב, וד"א במכתב גם הוזכר גם לענין בשר וחלב וגם לענין פסח וחמץ, מה שבילקוט יוסף לא הוזכר, בקיצור דברים כאלה ברורים ומפורשים כמו במכתב אין כזה בילקוט יוסף לא סתם גם בעל ספר שלחן ישראל מתפלא כמו שאמר לי
המכתב זה הכי ברור שיש ומשנה אחרונה
הילקוי פסח זה העתק הדבק מהליכות עולם או מקיצור ילקוי
אז מה בדיוק הסתירה
 
בשו"ע או"ח סי' תנא: כלי חרס המצופים זכוכית דינם ככלי חרס, ובב"י מבואר דכיון דמחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן בלע טפי.
לפי זה צריך להבין מה שכתב מרן שליט"א להתיר כלי פורצלן מצופים זכוכית גם לבשר וחלב וגם לפסח.
 
למדתי חברותא עם הבינה מלאכותית וב"ה זכיתי להבין את הענין קצת ואולי זה יהיה לתועלת שאכתוב זאת כאן
יש הבדל גדול כין כלי חרס לכי פורצלן/ חרסינה שלמרוץ ששניהם מיוצרים מחימר יש הבדל גדול שכלי חרס לא מצופה זכוכית או מאוד לא אטום ובולע הרבה וכשמצפים אותו בזכוכית הוא נהיה יותר אטום אבל עדין לא כל כך אטום ובזמנינו כמעט ולא מצוי חרס רק פורצלן
לעומת זאת פורצלן הוא אטום יותר ויש שתי סוגים של פורצלן -פורצלן קשה הציפוי הוא רק לנוי ולא לאטימה אבל פורצלן רך אפילו שבלי ציפוי הוא יותר אטום מאשר כלי חרס הציפוי כן מוסיף לו אטימות

מה הגדר של צפוי דק? ואיך אני יכול לדעת האם הכלים שלי אכן בציפוי כזה?
עובי ציפוי של פורצלן/חרסינה 0.1 מ"מ עד 0.5 מ"מ
עובי הציפוי של כלי חרס 0.5 מ"מ עד 1.5 מ"מ (הבינה מלאכותית אמר שפעם הציפוי שלהם היה קצת יותר עבה מעכשיו 2 מ"מ)
כמעט וכל הכלים מצופים רק דברים מיוחדים לא מצופים
(איך אפשר לדעת
1. בדיקת הברק והמראה (Visual Inspection)
ההבדל הברור ביותר הוא במראה החיצוני:

  • מצופה (Glazed): המשטח יהיה מבריק, חלק מאוד ובעל מראה "זגוגי" (כמו זכוכית). האור ישתקף ממנו באופן אחיד.
  • לא מצופה (Bisque/Matte): המשטח יהיה מאט (לא מבריק), לעיתים קרובות עם מראה "קמחי" או גירני, והוא עשוי להיראות לבן יותר ועמום. האור יתפזר עליו ולא ישתקף במראָה.

🖐️ 2. בדיקת המרקם והתחושה (Texture & Feel)

  • מצופה: המשטח יהיה חלק לחלוטין ומחליק למגע, כמעט כמו זכוכית. הוא יהיה קר למגע יחסית.
  • לא מצופה: המשטח יהיה מעט מחוספס או "גרגרי" למגע. הוא ירגיש יותר דומה לחושך או אבן טחונה.

✏️ 3. בדיקת השריטה (Scratch Test) – זהירות!

אפשר לבצע בדיקה קטנה כדי לבחון את קשיות החומר, אך יש להיזהר לא לפגוע בכלי:

  • נסה לשרוט בעדינות עם ציפורן או חפץ לא חד על אזור קטן ונסתר (כמו התחתית).
  • ציפוי פורצלן: יהיה קשיח מאוד ועמיד לשריטה.
  • פורצלן "ביסק" לא מצופה: עשוי להיות רך מספיק כדי שניתן יהיה לצייר עליו או לשרוט אותו בעדינות.)
כנראה סתם כלי פורצלן הוא דק ואם עבה זה ניכר
אי אפשר שיהיה ציפוי עבה מדי כי הכלי ישבר וגם אין בזה צורך
מרן שליט"א כתב על סתם על כלי פורצלן המצויים בימינו.
גם הבא"ח כתב בהדיא פורצלן פורפורי מצופה ומשמע שעל זה פסק הרב עובדיה שאין צריך טבילה שאם לא כן היה לו לחלק ולומר שאף הבן איש חי מודה שבלא מצופה לא צריך טבילה רק במצופה ואני לא חולק עליו והוא לא כתב כן ודו"ק
שוב אם לא הובן זה בדיוק הבעיה, שהיום אין את מה שיש בהליכות עולם אלא כל כלי פורצלן הם כמו במכתב, וד"א במכתב גם הוזכר גם לענין בשר וחלב וגם לענין פסח וחמץ, מה שבילקוט יוסף לא הוזכר, בקיצור דברים כאלה ברורים ומפורשים כמו במכתב אין כזה בילקוט יוסף לא סתם גם בעל ספר שלחן ישראל מתפלא כמו שאמר לי
משנה אחרונה
כלי חרס לא מצופה פטור מטבילה -לא מצוי בזמנינו
כלי חרס מצופה- חייב בטבילה בברכה -לא מצוי בזמנינו אולי איזה סירים מיוחדים של בישול של פעם וכדומה
כלי פורצלן לא מצופה- פטור מטבילה
כלי פורצלן מצופה ג"כ פטור אע"פ שיש צד לומר כיון שמצופה הרי הוא ככלי חרס מצופה ויתחייב טבילה ועוד שהפורצלן הרך הציפוי עוזר לו לאטימות מ"מ משום שהציפוי ממש דק לא נחשב
בשו"ע או"ח סי' תנא: כלי חרס המצופים זכוכית דינם ככלי חרס, ובב"י מבואר דכיון דמחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן בלע טפי.
לפי זה צריך להבין מה שכתב מרן שליט"א להתיר כלי פורצלן מצופים זכוכית גם לבשר וחלב וגם לפסח.
כלי חרס המצופים זכוכית דינם ככלי חרס כיון שהוא לא נתבשל כל צרכו דהיינו שכדי שמצפים את החרס בזכוכית לא משתמשים בחום חזק ואין אטימות טובה והוא עדיין בולע הרבה והוא נשאר על דין כלי חרס אבל כלי זכוכית מייצרים אותם בחום יותר גבוה ולכן לא בולע וה"ה הפורצלן שמתיכים את הזכוכית עליו בחום מאוד גבוה הוא ממש ככלי זכוכית ואין לו דין כלי חרס לפי משנה ראשונה אבל למשנה אחרונה הציפוי לא נחשב והוא ככלי חרס גם עם הציפוי
 
חזור
חלק עליון