יוסף דהן
Well-known member
המשך - אילו כלים טעונים טבילה : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף - המשך - אילו כלים טעונים טבילה
אני לא מבין מה הסתירה גם בילקוי למטה פסח כתב להצריך ברכה וטבילה אם זה מצופה מפנים ובחוץ כמו בס' של השלחןיש להעיר על מכתבו של הרב יצחק יוסף בספר שלחן ישראל, ששאלתי את המחבר איך זה שבילקוט יוסף פסח שיצא אחר מכתב זה, לא כתב כך אלא כדיעות הישנות, שלא להטביל בברכה וכו' וכו' ואכן תמה על זה ואמר שצ' לשאלו על זה??...
כתבתי אני לא מבין מה לשאולפשוט לשאול את הרב יצחק יוסף, וכך נחסוך ניחושים לחינם..................
בילקוי כתב לברך רק שמצופה בפנים ובחוץ וזה כמו המכתב שבספריש להעיר על מכתבו של הרב יצחק יוסף בספר שלחן ישראל, ששאלתי את המחבר איך זה שבילקוט יוסף פסח שיצא אחר מכתב זה, לא כתב כך אלא כדיעות הישנות, שלא להטביל בברכה וכו' וכו' ואכן תמה על זה ואמר שצ' לשאלו על זה??...
במכתב דיבר על כלי פורצלן שמצופים בזכוכית מבפנים ובחוץבחקוט יוסף פסח שיצא אחר המכתב משמע שכלי הפורצלן של זמנינו אינם יכולים לשמש לבשר וחלב ולפסח וחמץ ולהטבילם בלי ברכה ואילו מהמכתב כתב להיפך
פשוט לשאול את זה את הרב יצחק
ילקוי העתיק את ההלכה מהליכות עולם כמובא במקורות שהבאתי בעמ' 1 של השרשורהענין הוא כזה שבילקוט יוסף הוא מדבר על כלי פורצלן שבזמנינו, ובזמנינו כולם הם כמו שבמכתב שמצופים פנים וחוץ
המכתב זה הכי ברור שיש ומשנה אחרונהשוב אם לא הובן זה בדיוק הבעיה, שהיום אין את מה שיש בהליכות עולם אלא כל כלי פורצלן הם כמו במכתב, וד"א במכתב גם הוזכר גם לענין בשר וחלב וגם לענין פסח וחמץ, מה שבילקוט יוסף לא הוזכר, בקיצור דברים כאלה ברורים ומפורשים כמו במכתב אין כזה בילקוט יוסף לא סתם גם בעל ספר שלחן ישראל מתפלא כמו שאמר לי
בשו"ע או"ח סי' תנא: כלי חרס המצופים זכוכית דינם ככלי חרס, ובב"י מבואר דכיון דמחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן בלע טפי.
עובי ציפוי של פורצלן/חרסינה 0.1 מ"מ עד 0.5 מ"ממה הגדר של צפוי דק? ואיך אני יכול לדעת האם הכלים שלי אכן בציפוי כזה?
אי אפשר שיהיה ציפוי עבה מדי כי הכלי ישבר וגם אין בזה צורךכנראה סתם כלי פורצלן הוא דק ואם עבה זה ניכר
גם הבא"ח כתב בהדיא פורצלן פורפורי מצופה ומשמע שעל זה פסק הרב עובדיה שאין צריך טבילה שאם לא כן היה לו לחלק ולומר שאף הבן איש חי מודה שבלא מצופה לא צריך טבילה רק במצופה ואני לא חולק עליו והוא לא כתב כן ודו"קמרן שליט"א כתב על סתם על כלי פורצלן המצויים בימינו.
משנה אחרונהשוב אם לא הובן זה בדיוק הבעיה, שהיום אין את מה שיש בהליכות עולם אלא כל כלי פורצלן הם כמו במכתב, וד"א במכתב גם הוזכר גם לענין בשר וחלב וגם לענין פסח וחמץ, מה שבילקוט יוסף לא הוזכר, בקיצור דברים כאלה ברורים ומפורשים כמו במכתב אין כזה בילקוט יוסף לא סתם גם בעל ספר שלחן ישראל מתפלא כמו שאמר לי
כלי חרס המצופים זכוכית דינם ככלי חרס כיון שהוא לא נתבשל כל צרכו דהיינו שכדי שמצפים את החרס בזכוכית לא משתמשים בחום חזק ואין אטימות טובה והוא עדיין בולע הרבה והוא נשאר על דין כלי חרס אבל כלי זכוכית מייצרים אותם בחום יותר גבוה ולכן לא בולע וה"ה הפורצלן שמתיכים את הזכוכית עליו בחום מאוד גבוה הוא ממש ככלי זכוכית ואין לו דין כלי חרס לפי משנה ראשונה אבל למשנה אחרונה הציפוי לא נחשב והוא ככלי חרס גם עם הציפויבשו"ע או"ח סי' תנא: כלי חרס המצופים זכוכית דינם ככלי חרס, ובב"י מבואר דכיון דמחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן בלע טפי.
לפי זה צריך להבין מה שכתב מרן שליט"א להתיר כלי פורצלן מצופים זכוכית גם לבשר וחלב וגם לפסח.