ספר בענין פאה נכרית

[אויבער חוכם]

לא, אבל יש עלון שהוא מוציא. (זה האחרון)

וואהו, נפלא! יישר כח עצום הרב @אליאב צוף על העלונים הנפלאים.
עיצוב העלון נראה לי של הרב @עיני ישראל בני התורה אקספרס

 

[ע"ה ס"ט]

אני אמנם לא אוהב לעשות הגדרות והשוואות מעין אלו.
אבל יש הבנה מסויימת בדבריו, כי כבר ידוע שגדול המחטיאו יותר מן ההורגו. וכ"ש החטאת הרבים. וברוב הסמינרים הרי "מחייבים" לילך עם גרביים בצבע רגל ו"אוסרים" לילך עם גרביים שחורות, וכן "אוסרים" לילך עם חצאית ארוכה עד הקרסול ומחזירים על זה הביתה. וכו'. ומכאן התוצאה ישירה - שהרחוב נראה כך, וגם אחרי כל ההוכחות הברורות לדבר - קשה להשתנות, שהרי כבר אמר הכתוב "חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". ואחרי שכולן הולכות כן נהפך המסובב להיות הסובב, שמעתה כיון ש'כולן הולכות כן' סימן שזה בסדר ואין למחות בידם... ועל זה ידוו כל הדווים. ועי"ז גם כל ערכי הצניעות מתעוותות, שכן הרוח הנושבת כיום הינה, שלבישת גרבי רגל גבוליות בעוביין ובצבען הינה הנהגה צנועה ומכובדת, ואילו לבישת גרביים שחורות ואטומות, מהוה ירידה בצניעות ואינה הולמת בנות מלך. תפיסה שכזו מעוותת את הבנת מהות הצניעות, וכיצד ניתן לצפות מנשים ונערות להבין שתוספת בכסוי והסתרה היא היא צניעות ומכובדות? כיצד תקבל נערה הגדלה על השקפה זו רגש וחיבור פנימי לנשמת הצניעות? ומה הפלא שההסתכלות על נושא הצניעות נהייתה כעל מערכת כללים יבשה שאינה מתחשבת בהנאת הנשים ואושרן? ואצל כלל הבנות נתפס כל מושג הצניעות כציות עיוור ומתסכל ל'תקנון' חסר הגיון, שאינו הולך בדרך האמת, והשכל הישר והפשוט, שאומר שצניעות פירושה 'להצניע', ולא חלילה לגלות. ואין פלא, שאצל חלק נכבד מבנות הסמינר ערכי הצניעות מרוקנים מכל תוכן, אשר על כן ביום עזיבתן את הסמינר פונות הן אל בגדי האופנה, בדיוק כפי שהמסיימים את הישיבה תיכונית פונים לצבא.
ומעתה המבין יבין את ההקשר לשואה. [כאמור איני אוהב לעשות השוואה בין דבר למשנהו, אבל יש יסוד לדבריו].

לפי"ז מן הסתם כשהגעת לשידוכים התנגדת להיפגש עם בחורות שלמדו בסמינר...
כי הרי הבחורות שאינם בסמינר הם הרבה יותר צדיקות, ומקפידות על כל כללי הצניעות...

 

[ע"ה ס"ט]

היכן?

בגליון 212.
וכשיצא העלון כתבתי לו בזה"ל:
ראיתי את גליון 212 וממש הגזמתם, בטבלה של ההשואות עם השואה, ובפרט עם הכיתוב למטה שלא באתם להשוות כי הסמינרים יותר גרועים.

האם אתם חושבים שאם לא היו סימינרים המצב היה יותר טוב, האם כשהבנות יהיו ברחוב (מחוץ לסמינרים), הם ילכו יותר בצניעות?!

אמנם יש בעיה גדולה מאד בענייני הלבוש והצניעות בסמינרים, אבל לומר שזה כמו מחנות ההשמדה?! זה הרע במיעוטו, בזכות הסמינרים יש קצת קדושה ברחובות, בלעדיהם א"א היה לצאת לחדר מדרגות.

האם יש רב שעובר על הדברים החמורים שאתם כותבים?!

 

[אויבער חוכם]

בגליון 212.
וכשיצא העלון כתבתי לו בזה"ל:
ראיתי את גליון 212 וממש הגזמתם, בטבלה של ההשואות עם השואה, ובפרט עם הכיתוב למטה שלא באתם להשוות כי הסמינרים יותר גרועים.

האם אתם חושבים שאם לא היו סימינרים המצב היה יותר טוב, האם כשהבנות יהיו ברחוב (מחוץ לסמינרים), הם ילכו יותר בצניעות?!

אמנם יש בעיה גדולה מאד בענייני הלבוש והצניעות בסמינרים, אבל לומר שזה כמו מחנות ההשמדה?! זה הרע במיעוטו, בזכות הסמינרים יש קצת קדושה ברחובות, בלעדיהם א"א היה לצאת לחדר מדרגות.

האם יש רב שעובר על הדברים החמורים שאתם כותבים?!

הוא השיב לך משהו?

 

[ע"ה ס"ט]

הוא השיב לך משהו?

לא.

 

[פשוט]

דבר מאד חשוב בחיים הוא "איזון", ולכן צריכים זהירות רבה מ"משוגעים לדבר"...

 

[ע"ה ס"ט]

דבר מאד חשוב בחיים הוא "איזון", ולכן צריכים זהירות רבה מ"משוגעים לדבר"...

ומגדולי הדור לדבר אחד. (שיתכן שדינם כמומר לדבר אחד...).

 

[אהרן כהן]

לפי"ז מן הסתם כשהגעת לשידוכים התנגדת להיפגש עם בחורות שלמדו בסמינר...
כי הרי הבחורות שאינם בסמינר הם הרבה יותר צדיקות, ומקפידות על כל כללי הצניעות...

מה הקשר?
ברור שיש בחורות טובות בסמינר גם אם ההנהגה שם בענייני צניעות לא נכונה.
וברור שעדיף לשלוח אותם לשם מאשר יהיו בחוץ. [זה כמו התימנים שבכניסתם ארצה חשבו לא לשלוח אותם למוסדות כאלו ואחרים, וכתוצאה מכך הרבה התקלקלו לחלוטין. וזה פשוט ואינו צריך לפנים].
אבל ההנהגה הזו הרווחת בסמינרים - לא רק "לעודד" אלא גם "לחייב" חצאיות קצרות ו"לחייב" דוקא בצבע הרגל היא פסולה לחלוטין, ונגד גדולי ישראל. לא אמרתי לחייב ללבוש עד הקרסול, לפחות לא לחייב להיפך.

 

[ע"ה ס"ט]

מה הקשר?
ברור שיש בחורות טובות בסמינר גם אם ההנהגה שם בענייני צניעות לא נכונה.
וברור שעדיף לשלוח אותם לשם מאשר יהיו בחוץ. [זה כמו התימנים שבכניסתם ארצה חשבו לא לשלוח אותם למוסדות כאלו ואחרים, וכתוצאה מכך הרבה התקלקלו לחלוטין. וזה פשוט ואינו צריך לפנים].
אבל ההנהגה הזו הרווחת בסמינרים - לא רק "לעודד" אלא גם "לחייב" חצאיות קצרות ו"לחייב" דוקא בצבע הרגל היא פסולה לחלוטין, ונגד גדולי ישראל. לא אמרתי לחייב ללבוש עד הקרסול, לפחות לא לחייב להיפך.

אז זה לא יותר גרוע מהשואה!!!

 

[אליאב צוף]

וואהו, נפלא! יישר כח עצום הרב @אליאב צוף על העלונים הנפלאים.
עיצוב העלון נראה לי של הרב @עיני ישראל בני התורה אקספרס

תודה רבה, ברוך תהיה אכן העיצוב שלו מקצועי מאוד בתחום ממליץ בחום.
ועיצוב עושים אחד באופן חד פעמי, רק שבעלון אין הרבה שינויים אז הרוב עושים כל שבוע כל מיני שינוי בתמונות ועיצובים כאלה לפי התוכן, לכן זה עלות שבועית ..

 

[אהרן כהן]

אז זה לא יותר גרוע מהשואה!!!

מבחינה מסויימת כן. כי גדול המחטיאו יותר מן ההורגו.
אלא שכמובן בשואה זה 'רק' הריגה, ואילו בסמינרים זה 'גם' תועלת מרובה (כי כנז' לעיל ברור שעדיף לשלוח לסמינרים מאשר בלי כלום שזה יהיה חטאה יותר גדולה ויכולות להתקלקל לחלוטין).
(אלא שמסתבר שהם [לפחות חלקם] לא עושים את זה במזיד 'להכעיס' אלא מכל מיני סיסמאות השגורות בפיהם, ואכמ"ל. אבל בפועל יוצא מזה החטאה גדולה).

 

[ע"ה ס"ט]

מבחינה מסויימת כן. כי גדול המחטיאו יותר מן ההורגו.
אלא שכמובן בשואה זה 'רק' הריגה, ואילו בסמינרים זה 'גם' תועלת מרובה (כי כנז' לעיל ברור שעדיף לשלוח לסמינרים מאשר בלי כלום שזה יהיה חטאה יותר גדולה ויכולות להתקלקל לחלוטין).
(אלא שמסתבר שהם [לפחות חלקם] לא עושים את זה במזיד 'להכעיס' אלא מכל מיני סיסמאות השגורות בפיהם, ואכמ"ל. אבל בפועל יוצא מזה החטאה גדולה).

אתה כותב שבמידה מסויימת כן, ואח"כ מסביר למה לא!!!

 

[אהרן כהן]

אתה כותב שבמידה מסויימת כן, ואח"כ מסביר למה לא!!!

מה לא מובן.
יש בסמינרים גם משהו מבחינה של שואה (ואף גרוע ממנו מבחינת 'גדול' המחטיאו, וכל הדור נזקף 'לזכותן') ו'גם' תועלת מרובה. משא"כ סמינרים שמסכימים לילך ארוך (וכ"ש המעודדים), אין בהם את הבחינה של ה'שואה' הלזו אלא 'רק' תועלת מרובה.

 

[אברהם אוחיון]

שלום וברכה לכל חברי הפורום. זכיתי בס"ד לחבר ספר ובו תמצית דעות הפוסקים בענין חבישת פאה נכרית

אם חידשת משהו אולי תצליח למכור משהו..

אני חרשתי על ספרים רבים בעיניין זה הן מי שמתיר פא"נ והן מי שאוסר וכל הספרים החדשים לא חידשו מאומה..

כולם ממחזרים את אותם מראי מקומות ואת אותה פרשנות לדברי הראשונים..[הן המתירים והן האוסרים..]

אם חידשת משהו או הבאת דברים שלא הביאו אדרבה תהנה את הציבור.. לפחות ייהנו מי שמעניין אותו סוגיא זו..

כפי שהעירו פה רחוק הדבר שיתפרנסו היום מספרים.. ובפרט בסוגיא שנטחנה טחינה אחר טחינה ללא חיטים חדשים..

 

[משתוקק להחכים]

בפרט בסוגיא שנטחנה טחינה אחר טחינה ללא חיטים חדשים..

אהבתי את ההגדרה..

 

[אליהו חיים יוסף]

יש בסמינרים גם משהו מבחינה של שואה (ואף גרוע ממנו מבחינת 'גדול' המחטיאו, וכל הדור נזקף 'לזכותן')

עיין במצורף...

 

[אברהם אוחיון]

עיין במצורף...

טיעונים הלכתיים שצריכים חיזוקים ע"י פשקווילים וקריקטורות משכנעים רק להיפך..

אין שום מנהל סמינר שייצר תקנון על דעת עצמו.. אלא עשה כן מדעת רבותיו..

הקמפיין האגרסיבי לסתום פיות כל מי שסובר אחרת בכל נושאי הצניעות למיניהם לא צלח ולא יצלח כי אם להפך..

וא"א לסיים בלא תוספת טחינה אחר הקמח.. הנידון בעניין כיסוי בפא"נ הוא מחלוקת פוסקים גדולה מגדולי האחרונים הקדמונים..

מי שאסר אז לא משנה איזה שיער.. מי שהתיר אין שום הבדל בין מראה טבעי לשערות קש.. הכל אותו דבר.. דס"ל דמטרת הכיסוי אינו להסתיר את יופי השיער ואין שום בעיה לכסות שיער אף בשערה של עצמה תלושה.. כן מבואר להדיא..
ומעולם לא תלו המתירים את היתרם רק בפאות שנהפכו לקש ברבות השנים.. אלא נידון על עניין הכיסוי עצמו אם שיער ראוי לכיסוי השיער ואכמ"ל..

מי שרוצה להרחיב בנושא יוכל לחפש באין ספור הוויכוחים שהיו כאן בפורום בכמה אשכולות וימצא את מבוקשו בהרחבה רבה הן להתיר והן לאסור..

 

[איש ישראלי]

ראשית, יש לדבר בכבוד על המורות סמינרים שמוסרות נפשם על יראת שמים של הבנות לבית של תורה, והוקרה לבעל תלמיד חכם וכו', וכידוע שבממלכתי ובחילוני המשכורות הרבה יותר גבוהות, אבל יש להם שליחות, והם עושות את זה בהצלחה, פוק חזי כמה בנות שלא נכנסות למסגרת סמינרים איך הם מתדרדרות. ולכן כל הפולמוס על העלון הנ"ל מיותר, ואין הו"א חלילה להשוות את הסמנרים לשואה, רח"ל.

 

[איש ישראלי]

ולעולם לא ראינו לרבותינו שפסקו הלכות ע"י עלונים עם קומיקסים ובדיחות, שכידוע שאדם רוצה לדחות משהו כאשר אין לו תשובה פשוט זה לעששות בדיחה, ולא לחינם כת ליצים לא מקבלת פני שכינה, שלוקחים נושאים חשובים ומקטינים אותם, וק"ו בסוגיות הלכתיות כגון פאה וחצאית עד הקרסול שכידוע נחלקו בזה חכמי הדורות, וכל אחד יש לו ע"מ לסמוך, ודי לשינאת חינם, ולנבואות למה היה אסון, ואי בנביאים עסקינן, אולי האסון היה בגלל העלונים והלשון הרע, והנזק שגורמים העלונים הנ"ל, לבנות סימנרים לצפצף על מורותיהם והמנהלות, ולא מקבלות את הדברים הטובים (מידיעה!). ועוד נזק שגורם העלון, שגורם לאנשים להיות עסוקים במלבושי הנשים, ודבר זה גורם לגברים סקרנות, "ועצבים" על כל אשה שעוברת לידם עם פאה, ולכן נראה לי לומר (לא מדין נביא), שאם לאדם יש טעונים הלכתיים שיכתוב בברכה, אבל אם הכל יוצא לו מרגש ועצבים על הקושי שלו בשמירת העיניים, אז בבקשה תשמור את זה בתוכך, ומקסימום תקרא תהילים ותלמד תורה ואז הראש יהיה עסוק בדברים טהורים (גם ברחוב).

 

[איש ישראלי]

ויש להוסיף משהו שכותבי העלונים כנראה לא יודעים: שאשה הלובשת ומתנהגת לפי כללי הצניעות [וכמובן לא מתכוונת להכשיל את הרבים], אפי' אם יסתכלו עליה גברים ברחוב, אין עליה סרך איסור, וכבר אמרו 'הלעיטהו לרשע וימות'. וראיה לדבר ממה שאמרו (ב"ב נז:) שמי שהולך ליד הנהר בשעה שבנות ישראל מכבסות נקרא רשע (אם יש לו דרך אחרת), ופרש רשב"ם 'שצריכות לעמוד שם יחפות לגלות שוק לעמוד בנהר'. ורואים שלא ציוו את הנשים שלא לגלות את שוקה, כדי שלא יכשלו הרבים, היות וזה מקום המיועד לכביסה, מוטל על הגבר לשמור את עיניו. וכ"כ בקובץ תשובות (סי' יא), 'אע"פ שהנהר מקום פרהסיא, מכיון שמסיבת הכביסה הולכת כך, אין בזה סרך עבירה'. ומבואר שאם מותר לאשה להתנהג כך, אפי' אם יכשלו הגברים, אין עליה לא עוון ולא חטאת.
וכן מצאתי בשו"ת אז נדברו חי"ד (סי' מח) שנשאל איך התיר לנשים ללבוש גרביים בצבע רגל [וכ"ד האגר"מ אה"ע ח"ד סי' ק אות ו] 'ומה שמעכ"ק שליט"א כותב, פשיטא שגורם הרהורים רעים שאסור מה"ת, והלוא אין לך דבר שגורם הרהורים יותר מיופי של האשה... ואפ"ה נשים יוצאות בגילוי פנים. ואין לבדות מלבנו לדמות האיסור הסתכלות שבאה"ע סימן כ"א למלבושי נשים, ואין לדון משם מה שמותר ומה שאסור להתלבש, והרי מפורש אמרו שאסור להסתכל על בגדי צבעונים, אפ"ה לא אסרו לאשה ללכת בבגדי צבעונים בשוק, ורק באדום אסרו, דהצבע ניכר מאוד גם מרחוק'.
וכ"כ כיו"ב בשו"ת אבני ישפה (ח"ז סי' קטו) 'כיון שלא הזכירו הפוסקים שיש איסור לאשה להתבשם, ואדרבא לא הזכירו אלא שאסור לאיש להריח בה, משמע שאין בזה איסור לאשה למרוח על גופה בושם, וטעם הדבר נראה משום שאין האיש מוכרח להריח, ויכול להמנע מזה, אא"כ מתבשמת בבושם חזק, שאפשר להריח ממרחק, שזה בגדר פריצות'.
ויש עוד אריכות בזה, אבל זה מספיק כדי להבין שבנות הסמינרים לא חוטאות, וכדאיים הם האגרות משה והאז נדברו לסמוך עליהם, וגם אם תכתבו שיש פוסקים שחולקים, מ"מ זכות האשה לסמוך על גדולי ישראל, שבית ישראל נשענים על פסקיהם.