• לכל השואלים: ע"י לחיצה על "מה חדש?" תוכלו להתעדכן בהודעות האחרונות בפורום.

דין גרמא בשבת

#1

  • ביביע אומר חלק ג' סימן יח פסק שאין להזיז המחוגים בשעון שבת שלא לגרום כיבוי, ובמקום חולה שא"ב סכנה שמצטער עי"ז ואינו יכול לישון יש להתיר. וכן אין לגרום הדלקה אלא במקום מצוה. ונראה שם שהחמיר משום גרם כבוי כדעת הרמ"א (ס' שלד סעיף כב) שרק במקום פסידא מותר. אך בספריו האחרונים כתב להתיר גרמא אף שלא במקום פסידא שכן דעת רוב ככל הראשונים ומרן הש"ע. כ"כ ביביע אומר ח"י (ס' כו). ובחזו"ע ח"א (עמ' צא) וח"ד (עמ' שנ). בחז"ע חלק ה' (עמ' קיח- קיט. ועמ' רסא). וכ"כ במפורש בחזו"ע ח"ו (עמ' קמא) שכן העלה להלכה ביביע אומר הנ"ל.

  • אמנם יש שתי מקומות שנראה קצת סותר. בחזו"ע ח"ה עמ' רעח דן אם מותר למלאות חבית מים וכאשר תתמלא החבית ילכו על תקרת הבטון (שאסור להשקות בטון בשבת משום בונה). ושם בתשובה נראה שהרב חותר להתיר משום שגרמא שרי אף שלא במקום פסידא, אך סיים שיש להתיר לומר לגוי שיעשה ע"י גרמא וטוב שיהיה ע"י אמירה לאמירה, ויותר נכון לעשות ע"י שעון שבת. ע"ש. וצ"ע למה החמיר כל כך דוקא בזה מה שונה הנידון הנ"ל משאר גרמא?
  • ועוד עיקר השאלה היא במש"כ בחזו"ע ח"ו עמ' קמג שבעניני גרמא איכא בהו עקולי ופשורי טובא. ובצי"א כתה להחמיר במכשיר שעשוי באופן שהמלאכה נעשית מיד שאינו בכלל גרמא. ובספר אשמרה שבת כתב שאין להתיר מכשיר שמתוכנן מראש לעבוד בגרמא [יש להדגיש ששני הנידונים שונים האחד הוא שהגרמא נעשית מיד ללא שיהוי והשני הוא מכשיר שבנוי בגרמא]. ולא התירו גרמא אלא רק באקראי, על פי הוראת מורה הוראה דאתמחי גברא ואתמחי קמיעא, ולצורך חולה. ע"ש. ומרן הרשל"צ שליט"א בקובץ בית יוסף חלק לד עמ' סא כתב שאין כוונת הרב שדווקא חולה אלא שיהיה צורך על כל פנים. ע"ש. ובכל זאת יש לעיין בדברי הרב זצ"ל, שאם כוונתו לכל דיני גרמא שמותר רק לצורך כמו חולה ורק באקראי וע"י מורה הוראה מובהק, הרי לעיל ממש סמוך ונראה העלה שלהלכה אין צריך פסידא בגמרא אלא שרי לכתחילה דלא כהמחמירים. א"כ מה נשתנה שצריך את התנאים האלו. ואם נאמר שרק בשתי המקרים האלו (גרמא מידית ומכשיר המובנה בגרמא) בלבד אמר שאין להתיר לכתחילה אבל שאר הגרמא מותר לכתחילה, הלשון קצת קשה שכתב 'ולא התירו גרמא אלא רק' וכו'.

  • אם נסכם השאלה, האם לפי פסקיו האחרונים של הרב יהיה מותר להזיז מחוגי השעון שבת לכל צורך ולא רק בחולה או ללימוד תורה בין להדליק ובין לכבות מדין גרמא שרי, או שמא הפסק שכתב בעניין שעון שבת נשאר בעינו, שאע"פ שהרב חזר בו בדיני גרמא אך מ"מ בח"ו שכתב על מכשיר המובנה בגרמא שאסור א"כ השעון שבת גם הוא מובנה לעבוד בגרמא. וגם אם אסור האם אפשר להתיר להזיז מחוגי השעון להדליק אור לד או מזגן שאיסורם מדרבנן ולסמוך על הרב בכורי יעקב שהביא ביבי"א (ח"ג ס' יז אות יט) שדוקא באיסור תורה יש להחמיר גם ע"י גרמא, אבל בדרבנן שרי?
 
#2
ב"ה
שלום וברכה!
ראשית יש לברך על יפי העיון והדקדוק בדבריו של מרן רבנו הגדול זיע"א מתוך בקיאות טובה בהם ובהבנה ישרה, בפ"י ב"פ עלי עין!
ולגופו של נידון, נלע"ד באופן ברור, שכל ההסתייגות של מרן זיע"א בחזו"ע שבת ח"ו שסיים וזאת למודעי וכו', אינו ענין הלכתי של אסור ומותר, אלא הגבלה מלהשתמש בהיתר גרמא באופן גורף בכל מקרה, וע"ד עצמו, ללא הוראת חכם בר סמכא שדן ומשיב לגופו של ענין, לפי השואל לפי השאלה ולפי הנסיבות, ועם הגדרים והעקרונות שיציב בד בבד עם ההיתר, וכל זה על מנת שלא יצא חורבא ע"י היתר גורף בזה. ותו לא מידי!
וכיו"ב כתב מרן הראש"ל שליט"א בתוך תשובה ארוכה (מחודש אב תשע"ה) לנכה שנזקק מאד להשתמש בכסא גלגלים ממונע ע"י גרמא, וז"ל השייך לענייננו: ועכ"פ לדידן יש לתפוס עיקר כד' מרן הש"ע דכל גרמא אף שלא במקום פסידא שרי וכו'. ואמנם מצד ההנהגה ראוי למעט בכל זה, ולא להורות ברבים בשופי לנהוג כך, ולהשתמש בהיתר גרמא רק בצורך גדול ולא בקביעות, וזה בכלל הש"ע החמישי, שיש לנהוג בחכמה וזהירות רבה ברבים. עכל"ק.
עוד ראיתי להבהיר, דלפע"ד מ"ש מרן זיע"א דלא התירו גרמא אלא רק באקראי ע"פ הוראת מורה הוראה, דאתמחי גברא ואתמחי קמיעא, ולצורך חולה, ע"כ. על כרחך דנקיט מילי מילי, והיינו או באופן אקראי וע"פ הוראת חכם, ואע"פ שאינו לצורך חולה, או לצורך חולה, ואע"פ שאינו באופן אקראי ושלא ע"פ הוראת חכם גברא רבה שהורה למקרה זה במיוחד.
ותדע לך שכן הוא, שהרי גרמא ודאי אין בה חשש דאורייתא אלא לכל היותר לדעת האוסרים אינה אלא מדרבנן, והרי קי"ל שבמקום חולי לא גזרו חכמים איסורים שלהם גם כשהוא בדרך קבע, וכך פשטה ההוראה במעשים שבכל שבת להתיר איסורי דרבנן (ובכללם גרמא) לצורך חולה גם בדרך קבע, כגון אותם שנמצאים עם מכשירים רפואיים בביתם וכדומה. ועל כרחך כדאמרן, שלצורך חולה ודאי יש להקל כפי הדין, ואפילו בעלמא אם הוא באקראי וע"פ שאלת חכם מתוך האחריות הנכונה לפי השואל ולפי השאלה והצורך, שפיר דמי להתיר כפי עיקר הדין דגרמא שרי.

ביקרא דאורייתא
 
נערך לאחרונה:
#3
יישר כח תודה רבה על התושבה הנפלאה
וא"כ לגבי זיזי השעון שבת שרוצה להדליק מזגן או אור וכד' או לכבות לפ"ז יהיה מותר כשיש צורך?
 

הרב שמעון ללוש

Active member
חבר צוות
#4
ב"ה
אכן, שוב, יש לשאול לחכם ולהודיעו את הצורך, ע"מ למנוע מכשול בדרכי ההוראה כי היכי דלא תיפוק חורבה.
ואם היה חכם ומבין מדעתו ונוהג בזהירות הנכונה אצל הסמוך ונראה לו מוסרין לו ראשי פרקים וכו'...
בהצלחה
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'