- ביביע אומר חלק ג' סימן יח פסק שאין להזיז המחוגים בשעון שבת שלא לגרום כיבוי, ובמקום חולה שא"ב סכנה שמצטער עי"ז ואינו יכול לישון יש להתיר. וכן אין לגרום הדלקה אלא במקום מצוה. ונראה שם שהחמיר משום גרם כבוי כדעת הרמ"א (ס' שלד סעיף כב) שרק במקום פסידא מותר. אך בספריו האחרונים כתב להתיר גרמא אף שלא במקום פסידא שכן דעת רוב ככל הראשונים ומרן הש"ע. כ"כ ביביע אומר ח"י (ס' כו). ובחזו"ע ח"א (עמ' צא) וח"ד (עמ' שנ). בחז"ע חלק ה' (עמ' קיח- קיט. ועמ' רסא). וכ"כ במפורש בחזו"ע ח"ו (עמ' קמא) שכן העלה להלכה ביביע אומר הנ"ל.
- אמנם יש שתי מקומות שנראה קצת סותר. בחזו"ע ח"ה עמ' רעח דן אם מותר למלאות חבית מים וכאשר תתמלא החבית ילכו על תקרת הבטון (שאסור להשקות בטון בשבת משום בונה). ושם בתשובה נראה שהרב חותר להתיר משום שגרמא שרי אף שלא במקום פסידא, אך סיים שיש להתיר לומר לגוי שיעשה ע"י גרמא וטוב שיהיה ע"י אמירה לאמירה, ויותר נכון לעשות ע"י שעון שבת. ע"ש. וצ"ע למה החמיר כל כך דוקא בזה מה שונה הנידון הנ"ל משאר גרמא?
- ועוד עיקר השאלה היא במש"כ בחזו"ע ח"ו עמ' קמג שבעניני גרמא איכא בהו עקולי ופשורי טובא. ובצי"א כתה להחמיר במכשיר שעשוי באופן שהמלאכה נעשית מיד שאינו בכלל גרמא. ובספר אשמרה שבת כתב שאין להתיר מכשיר שמתוכנן מראש לעבוד בגרמא [יש להדגיש ששני הנידונים שונים האחד הוא שהגרמא נעשית מיד ללא שיהוי והשני הוא מכשיר שבנוי בגרמא]. ולא התירו גרמא אלא רק באקראי, על פי הוראת מורה הוראה דאתמחי גברא ואתמחי קמיעא, ולצורך חולה. ע"ש. ומרן הרשל"צ שליט"א בקובץ בית יוסף חלק לד עמ' סא כתב שאין כוונת הרב שדווקא חולה אלא שיהיה צורך על כל פנים. ע"ש. ובכל זאת יש לעיין בדברי הרב זצ"ל, שאם כוונתו לכל דיני גרמא שמותר רק לצורך כמו חולה ורק באקראי וע"י מורה הוראה מובהק, הרי לעיל ממש סמוך ונראה העלה שלהלכה אין צריך פסידא בגמרא אלא שרי לכתחילה דלא כהמחמירים. א"כ מה נשתנה שצריך את התנאים האלו. ואם נאמר שרק בשתי המקרים האלו (גרמא מידית ומכשיר המובנה בגרמא) בלבד אמר שאין להתיר לכתחילה אבל שאר הגרמא מותר לכתחילה, הלשון קצת קשה שכתב 'ולא התירו גרמא אלא רק' וכו'.
- אם נסכם השאלה, האם לפי פסקיו האחרונים של הרב יהיה מותר להזיז מחוגי השעון שבת לכל צורך ולא רק בחולה או ללימוד תורה בין להדליק ובין לכבות מדין גרמא שרי, או שמא הפסק שכתב בעניין שעון שבת נשאר בעינו, שאע"פ שהרב חזר בו בדיני גרמא אך מ"מ בח"ו שכתב על מכשיר המובנה בגרמא שאסור א"כ השעון שבת גם הוא מובנה לעבוד בגרמא. וגם אם אסור האם אפשר להתיר להזיז מחוגי השעון להדליק אור לד או מזגן שאיסורם מדרבנן ולסמוך על הרב בכורי יעקב שהביא ביבי"א (ח"ג ס' יז אות יט) שדוקא באיסור תורה יש להחמיר גם ע"י גרמא, אבל בדרבנן שרי?
נערך לאחרונה: