• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ברכת נשים על מצוות עשה שהזמן גרמא - מנהג שאלוניקי

וכ"ש לפמ"ש רב גדול מרבני שאלוניקי בס' טהרת המים (מע' מ אות נו), שאין להכריח העם ע"פ המנהגים שכ' הרב שלחן גבוה, שבמחכ"ת אשכחן לכמה רבנים שבעיר הזאת, שכתבו במנהג העיר הזאת, היפך המנהג שכותב השו"ג. גם בס' מעט מים (סי' מט) הבאתי מרבני העיר הזאת שחולקים ג"כ על השו"ג במידי דמנהגים, וכבר נודע מ"ש הראשונים שלפנינו דבשאלוניקי אין מנהג קבוע. ע"ש. אכן גם בשו"ת תפארת אדם (ס"ס ז) כ' שנוהגין לברך בלולב. ע"ש. (ומר ניהו מרבני שאלוניקי). ודו"ק.
עכ"ל.​
ולהאמור הרב דברי מנחם לא העיד על 'שאלוניקי' [שבו "נדפס" ספרו] אלא על 'אדריאנופולי' [שזו היה עירו], וכנ"ל.
ולהאמור מרן זיע"א לא הסתמך רק על הרב דברי מנחם. וממי' א"ז נ"מ.

עוד בה
האם ידוע לכבודו כי יש חילוק מנהגים בין שאלוניקי לאדריאנו.
כבודו יחקור את הענין הדק היטב, וימצא תשובה לשאלתו.
 
ולהאמור מרן זיע"א לא הסתמך רק על הרב דברי מנחם.

כלומר מהיום והלאה אם נראה בשלחן גבוה ובתפארת אדם שהעידו על מנהג עירם שאלוניקי - לא נאמין להם? הרי מרן זיע"א לא כתב אלא שיש 'סתירה' במנהג שאלוניקי, שלמרות שבשולחן גבוה ובספר תפארת אדם כתבו שהמנהג שנשים מברכות - מ"מ צ"ל שהשתנה המנהג שהרי בספר דברי מנחם כתב שלא מברכות, עי"ש. אבל לפי הנ"ל שהרב דברי מנחם לא העיד על שאלוניקי, ממילא אין סתירה בזה, וברור שאין שום סיבה להמציא ששאלוניקי נהגו לא לברך כנגד עדות מפורשת של השלחן גבוה והתפארת אדם.
 
ולהאמור מרן זיע"א לא הסתמך רק על הרב דברי מנחם. וממי' א"ז נ"מ.
מחילה למה השמטת את דברי הרב שכתב: "ומ"מ נראה שנשתנה המנהג אח"כ בשאלוניקי, וכמש"כ לעיל בשם הרב דברי מנחם שנהגו שלא לברך" הרי שעיקר סמיכתו הוא על דברי הרב דברי מנחם.
איני יודע מה מנהגי אדירנא ומה מנהגי סלוניקי ואם ישנם חילוקי מנהגים, אבל לאחר קריאת דברי מו"ר ז''ל ביבי"א יותר מסתבר שמנהג סלוניקי היה לברך, כפי שהביא גם מהרב שולחן גבוה וגם מהרב תפארת אדם מרבני סלוניקי, כפי שהביא הרב בסוף הדברים.
ובפרט שכך היה המנהג ברוב ככל קהילות הספרדים.
וא"כ יש לנו מצד אחד את עדותם של השולחן גבוה והרב תפארת אדם שניהם מסלוניקי, ובנוסף יש לנו המנהג הרווח בקהילות הספרדים שנשים מברכות על הלולב, וכנגד זה עדות הרב דברי מנחם על עירו אדירנא, שאינה מועילה ואינה מורידה לגבי סלוניקי, ואם כן כשאנו דנים על מנהג סלוניקי, סמי לעדותו.
ויש לנו אמירה כללית, שאינה מתייחסת לברכת נשים על הלולב, של הרב תפארת המים שקשה לסמוך על עדות הרב שולחן גבוה, וכנגד גם עדות פרטנית של הרב שולחן גבוה, וגם עדות של הרב תפארת אדם, וגם מנהג רווח בקהילות הספרדים, כך שברור ללא ספק שכך היה מנהגה של עוב"י סלוניקי שנשים מברכות על הלולב.
 
היכן ראית שלא משמע שעיקר סמיכתו זה על הדברי מנחם?
הרי קודם הביא: ומ"מ נראה שנשתנה המנהג אח"כ בשאלוניקי, וכמש"כ לעיל בשם הרב דברי מנחם שנהגו שלא לברך. עכ"ל. ורק אח"כ הביא שכ"ש לפי מה שכתב בספר טהרת המים שאין להכריח העם ע"פ מה שכתב השלחן גבוה במנהגי שאלוניקי וכו' כי אין שם מנהג קבוע וכו'. ע"ש. והרי זה ודאי שבסתמא לא נכחיש את מה שכתב השלחן גבוה במנהג שלוניקי, אא"כ יש ריעותא בדבר. ולפי הנ"ל אין שום ריעותא.
 
היכן ראית שלא משמע שעיקר סמיכתו זה על הדברי מנחם?
הרי קודם הביא: ומ"מ נראה שנשתנה המנהג אח"כ בשאלוניקי, וכמש"כ לעיל בשם הרב דברי מנחם שנהגו שלא לברך. עכ"ל. ורק אח"כ הביא שכ"ש לפי מה שכתב בספר טהרת המים שאין להכריח העם ע"פ מה שכתב השלחן גבוה במנהגי שאלוניקי וכו' כי אין שם מנהג קבוע וכו'. ע"ש. והרי זה ודאי שבסתמא לא נכחיש את מה שכתב השלחן גבוה במנהג שלוניקי, אא"כ יש ריעותא בדבר. ולפי הנ"ל אין שום ריעותא.
מרן כתב נראה שנשתנה
יכל לכתוב ומ"מ נשתנה המנהג כפי שהעיד הדברי מנחם
ובפרט שאחרי זה כתב שהמנהג בשאלוניקי לברך כמו שנהגו שבירכו על הלל כך הנהיגו שתברך על לולב כפי שהבאתי את דבריו בהערה לעיל
 
מרן כתב נראה שנשתנה
זה ברור שמרן לא יכתוב 'מסברא' שהשתנה המנהג...
אלא כוונתו ברורה לפי מה שהמשיך ונימק דבריו "וכמש"כ לעיל בשם הרב דברי מנחם שנהגו שלא לברך".
ובפרט שאחרי זה כתב שהמנהג בשאלוניקי לברך כמו שנהגו שבירכו על הלל כך הנהיגו שתברך על לולב כפי שהבאתי את דבריו בהערה לעיל
לא מובן כלל מה אתה רוצה. אדרבה זה ראיה לדברינו שהמנהג שם היה לברך.
 
אני לא מבין אותך גם מרן בסוף דבריו כותב שנהגו בשאלוניקי לברך
כוונתי שלכן הוא כתב לשון נראה שנשתנה אבל באמת נהגו שם לברך כמו שמרן בעצמו כותב
גם מרן זצ"ל ידע שלפחות בהתחלה היה המנהג בשאלוניקי לברך. וכפי שכתב בהתחלה, וכן אחר כך - כפי שהבאת.
אלא שחשב ש'השתנה'. ותמך יתדותיו על הדברי מנחם.
ולהאמור שהדברי מנחם לא דיבר על שאלוניקי, אין שום סיבה בעולם לומר שהשתנה.
מה לא מובן?
 
מחילה למה השמטת את דברי הרב שכתב: "ומ"מ נראה שנשתנה המנהג אח"כ בשאלוניקי, וכמש"כ לעיל בשם הרב דברי מנחם שנהגו שלא לברך" הרי שעיקר סמיכתו הוא על דברי הרב דברי מנחם.
לא השמטתי בכוונה מכוונת, דבריו מופיעים לעיני כל רואה, ונתפרסמו ביביע אומר.
רק אמרתי שאין סמיכתו של מרן זי"עא רק על הדברי מנחם.
האם כבודו חולק עלי בזה.
דברים מפורשים.

ואם שאני מוקיר לכת"ר... למה כבודו השמיט את המשך דברי הרב הכותב שם, מה שאני ציטטתי בשמו, וציטט רק תחלת דבריו.
 
לא השמטתי בכוונה מכוונת, דבריו מופיעים לעיני כל רואה, ונתפרסמו ביביע אומר.
רק אמרתי שאין סמיכתו של מרן זי"עא רק על הדברי מנחם.
האם כבודו חולק עלי בזה.
דברים מפורשים.
הבנתי שונה מהבנת כבודו.
ואם שאני מוקיר לכת"ר... למה כבודו השמיט את המשך דברי הרב הכותב שם, מה שאני ציטטתי בשמו, וציטט רק תחלת דבריו.
איני יודע טכנית איך מצטטים ציטוט של ציטוט, ציטטתי דברי כבודו שציטט דברי הה"כ הי"ו והתייחסתי בדברי לתוכן דבריו.
 
כבר אמרו כשם שאין פרצופיהן שווים וכו'
אכן.
אולם לגופו של ענין, האם באמת כת"ר חושב שמרן הסתמך רק על הדברי מנחם.
הרי יש שם דברים מפורשים, לא דיוקים.
מה שאני הקטן מבין בדבריו בנוגע למנהג סלוניקי שעיקר סמיכתו היא על הדברי מנחם שמעיד אחרת מהשו"ג, ותוספת מהרב טהרת המים שאין לסמוך על עדות וכו'.
 
אולם לגופו של ענין, האם באמת כת"ר חושב שמרן הסתמך רק על הדברי מנחם.
הרי יש שם דברים מפורשים, לא דיוקים.
התייחסתי לזה לעיל:
היכן ראית שלא משמע שעיקר סמיכתו זה על הדברי מנחם?
הרי קודם הביא: ומ"מ נראה שנשתנה המנהג אח"כ בשאלוניקי, וכמש"כ לעיל בשם הרב דברי מנחם שנהגו שלא לברך. עכ"ל. ורק אח"כ הביא שכ"ש לפי מה שכתב בספר טהרת המים שאין להכריח העם ע"פ מה שכתב השלחן גבוה במנהגי שאלוניקי וכו' כי אין שם מנהג קבוע וכו'. ע"ש. והרי זה ודאי שבסתמא לא נכחיש את מה שכתב השלחן גבוה במנהג שלוניקי, אא"כ יש ריעותא בדבר. ולפי הנ"ל אין שום ריעותא.
אם אתה רוצה לחלוק על דבריי, אתה יכול, אבל 'עם שכל'.
 
אם אתה רוצה לחלוק על דבריי, אתה יכול, אבל 'עם שכל'.
באמת תודה על האישור, שאני יכול להיות בר פלוגתא שלך. כה"כ על הפרגון.

ולענייננו, אם אתה רוצה שאמשיך לדון עמך בדבריך, לחיי, אבל בתנאי אחד, שאל תשקר את עצמך, ממה שנכתב בפירוש ביבי"א.

להכחיש המוחש זה שלב אחד לפני 'שכל'... (ואולם הוא שלב משמעותי ביותר עשרת מונים)
 
חזור
חלק עליון