• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

מה נשיב לראיות החזקות של הסוברים שיש להדליק נרות חנוכה בשקיעה

הלוי

Active member
גלוי ידוע מש''כ מרן זיע''א בספרו חזון עובדיה בתקיפות רבה שהעיקר שיש להדליק בצאת הכוכבים ושכך דעת מרן השו''ע ומנהג הספרדים וחלק מעדות האשכנזים.
אלא שבשנים האחרונות נחשפתי לכמה מאמרים שהתפרסמו בירחונים שונים שהביאו ראיות חזקות מאד לכך שיש להדליק בשקיעה ושכך דעת מרן השו''ע. והנה דבר זה קשה מאד לקבל כי כך מנהג הספרדים הרבה שנים, אך מאידך ניסיתי לדחות ראיותיהם ולנסות לישב המנהג והעליתי חרס בידי. לכן אמרתי לשתף כאן את הת''ח בענין זה אם יש להם דרך לדחות ראיות אלו או שמא יש בראיות אלו ממש.

הראיה האחת שטוענים היא שמה שמדליקים בשקיעה היא לפי דעת רבינו תם [ספר הישר סימן רכב [קפא]] שכתב לחלק בין לשון 'משקיעת' דפירושו תחילת שקיעה לבין לשון 'משתשקע' שפירושו אחר שגמרה לשקוע דהיינו צאת הכוכבים ושכן הוא הפירוש בחנוכה. ונמצא א''כ שלדידן דפסקינן כהגאונים שאינם מחלקים בין 'משקיעת' ל'משתשקע' פירוש 'משתשקע' דחנוכה הוא כפשוטו, דהיינו שקיעה באופק. ומש''כ מרן סוף שקיעה דהיינו צה''כ הוא לפי שיטתו שפוסק כר''ת, אך אנן דפסקינן כהגאונים, יש לנו להדליק בשקיעה.

עוד ראיה הביאו שדעת מרן להדליק בשקיעה שהרי הריטב''א [שבת כא:] כתב ז''ל: היה נראה "כי סוף השקיעה דהיינו ביה''ש קאמר". וכ''כ הרשב''א שם. נמצא א''כ שמש''כ מרן סוף שקיעה יכול בהחלט להתפרש לשקיעה באופק דהיינו בין השמשות. ובאמת שכ''כ בספר משחא דרבותא שמדליקים בבין השמשות. [ובזה יש קצת פלא היאך מרן זיע''א כתב שדעת המשחא דרבותא להדליק בצאת הכוכבים].
ובפרט שמרן בב''י כתב להשוות את דעת הרמב''ם שסובר שמדליקים בשקיעה עם הטור שכתב סוף שקיעה ומבואר שהבין שלשון סוף שקיעה היינו בין השמשות ולא כמו שהבין הב''ח דהיינו צאת הכוכבים. ואף שלשון סוף שקיעה מתפרשת גם על צאת הכוכבים וכמו לגבי תענית מ''מ כאן מרן פירש את לשון הטור דהיינו בין השמשות. וא''כ יוצא שהאחרונים שפירשו שדעת מרן להדליק בצה''כ הוא משום שנגררו אחר המג''א שהביא כן בשם הב''ח אבל למבואר לעיל אין כן דעת מרן.

אשמח מאד לשמוע אם יש למישהו מה להגיב בענין, אבל אבקש אם אפשר להגיב תשובה ענינית ולא את התשובות הידועות "לא יתכן שלא ידעו" "לא יתכן שמרן זיע''א לא ראה" וכו' כי הם לא תשובות אלא תירוצים להשקיט את המצפון. צריך כאן להתמודד כת''ח עם ראיות נכונות וחזקות.
 
תשמע עכשיו את השיעור של מורינו הראש"ל

שמעתי את השיעור ואני מכיר את התשובות של הרשל''צ שליט''א מקדמת דנא, אבל אם תשים לב הוא לא ענה על שתי הטענות. דהנה מה שהרב אמר שאנו מדליקים בשקיעה של הגאונים קשה מאד שהרי כל עיקר השיטה להדליק בצה''כ היא על פי חידושו של ר''ת שיש שתי שקיעות כמבואר בדבריו בספר הישר וא''כ לשיטת הגאונים שאין שתי שקיעות ממילא יש להדליק בשקיעה. ונמצא שמנהגינו הוא דלא כמאן שהרי לשיטת ר''ת אנו מדליקים לפני צה''כ ואפילו בפלג המנחה שלו, ולשיטת הגאונים אנו מאחרים את ההדלקה והלא קיי''ל לא מאחרין ולא מקדימין.

לגבי שיטת השו''ע הרב ציין שהרבה אחרונים הבינו שיש להדליק בצה''כ אבל קיי''ל שאפילו אלף אחרונים יחלקו על מרן עבדינן כמרן וה''ה הכא שמבואר להדיא בב''י שמרן השווה את הטור [דהיינו ר''ת] לרמב''ם. ומה שהרב הזכיר בשיעור שיש אומרים שהרמב''ם סובר כר''ת, ג''כ קשה, שהרי בשו''ת מהר''ם אלשקאר [סי' צו אם איני טועה] בתשובה שדן בשיטת ר''ת והגאונים כתב בשם רבי אברהם בנו של הרמב''ם שהשקיעה באופק הוי תחילת ביה''ש. ובפרט שהראיה שהביא היא כנגדו שהרי שלשה כוכבים יש הרבה לפני שיטת ר''ת, ומה שכוכב אחד יום אחר השקיעה אפש''ל שס''ל כמ''ד בגמ' שפלגא דדנקא אחר השקיעה הוי יום.
 
אגב, בשבת האחרונה שמענו ממרן הראש"ל שליט"א שאלה יפה בעניין הזה.
הרי הדלקת נרות חנוכה היא מצווה דרבנן, וממילא ספיקא דרבנן לקולא, ולמה מקפידים על צאת הכוכבים.
ותירץ, דשרגא בטיהרא מאי מהני. [ואף שכיום יש מנורות חשמל וכו', מ"מ אזלינן על עיקר התקנה].
וכמדומני שזה מופיע גם בילקו"י חנוכה.
 
דשרגא בטיהרא מאי מהני

ראיתי פעם כמדומני בפירוש של הרב קאפח זצ''ל שכתב להסביר דעת הרמב''ם מדוע תקנו דוקא בשקיעה וכתב שמכיון שבזמן הזה עדיין אנשים אינם מדליקים נרות בחוץ כי יש עדיין אור לכן הרואים ידעו שלצורך חנוכה הדליקה ולא לצורך אורה [וכמדומני היראים הביא סברא זו לשיטתו שמדליקים בתחילת שקיעה אם אני זוכר טוב].
ובכלל לומר על זמן השקיעה טיהרא לענ''ד זה קשה, והראיה, שאנו רואים שמדליקים את פנסי הרחוב כבר בזמן בין השמשות כי כבר מתחיל להחשיך. הן אמת שנר אחד לא יוסיף אור בשעה כזו אבל לדידן סגי שיהיה אורו בוהק כדי שיראוהו העוברים ולכן תקנו בשעה זו.

בכל אופן אי אפשר מכח טענה זו להכריע להדליק בשקיעה כי זה שנוי במחלוקת ראשונים ואנחנו לא יכולים להכריע בסברא זו נגד הרמב''ם, וכמדומני שגם הרשל''צ לא התכוין לכך אלא רק הביא בזה את סברת התוס' [מנחות כ: כמדומני] שהסבירו למה לא להדליק בתחילת שקיעה.
ודרך אגב לשיטת התוס' יוצא שגם אחר ארבעים דקות הוי שרגא בטיהרא, וזה הרבה יותר קשה. ונמצא שיש מכאן יותר ראיה לרמב''ם מלתוס'. ומה גם שיש שפירשו מחמת כן ועוד סיבות שהתוס' שאמרו תחילת שקיעה כונתם לשלש מיל ורביע קודם השקיעה באופק [ולא כמו שרגילים להסביר שתחילת שקיעה היינו השקיעה באופק] ואשר לפי זה באמת אתי שפיר למה אמרו דהוי שרגא בטיהרא כי באמת בשעה זו השמש זורחת על הארץ. אך אם האמת כדבריהם נמצא שבטלנו את כל חומרת ר''ת במוצ''ש.
 
זאת השאלה ששאלתי כאן בעבר וזה גם מה שענו לי בכסא רחמים כאן

יישר כח על הצעת החומר. והנה לאחר קוראי את הדברים התחזקה אצלי התחושה שהמנהג שלנו להדליק בצאת הכוכבים כנראה שורשו בהבנת מוטעית בדעת מרן, שהרי ודאי מה שניסו הרב אליהו עזריאל הי''ו והרב אהרן מאזוז הי''ו לתרץ הוא דוחק גדול וודאי שהעיקר בדעת מרן כפי הבנתינו והבנת הרב ללוש הי''ו. אלא שהרב ללוש וגם אתה לא עלתה בדעתכם שמשום כך יש לשנות את המנהג ולהדליק בשקיעה. ובאמת שגם לי זה קשה מאד אחר שהורגלנו בכך, אך מה נעשה והאמת לא כך. שהרי אף אם תמצי לומר שהאחרונים הסתמכו על ר''ת והמרדכי שפירשו צה''כ ולכן פירשו כן גם בדעת מרן מ''מ כל זה איירי בצה''כ של ר''ת אך אנן ס''ל כהגאונים וא''כ יש לנו להדליק בשקיעה גם לפי שיטתם. ונמצא א''כ דעבדינן דלא כמאן. ועוד יש להוסיף למה לנו לסמוך על האחרונים שהבינו דאיירי בצה''כ ולא על המשחא דרבותא שהבין דאיירי בבין השמשות? [ודרך אגב מש''כ הרב ללוש שהאחרונים נגררו אחר המ''ב, לענ''ד נראה יותר שנגררו אחר המג''א].
נמצא א''כ כיון דליכא ישוב יתכן שעלינו להתחזק יחד להתגבר על הרגשות ולהדליק בשקיעה.
 
נערך לאחרונה:
הערה יפה אך תשובתה בצדה. מכיון שדעת מרן בב''י כהרמב''ם והעתיק לשונו בשו''ע הרי שדעתו לפסוק להדליק בשקיעה באופק שהרי כך היא פשטות לשון הרמב''ם. ואם תקשה והלא מרן ס''ל כר''ת וכיצד א''כ עירב דעת הטור עם הרמב''ם? דע לך ידידי היקר שמכאן הבאתי ראיה שמרן הבין שיטת ר''ת לא כפי המקובל היום אלא דעתו ששקיעה ראשונה היא ג' מיל ורביע קודם השקיעה באופק והשקיעה באופק היא השקיעה השניה ומשם מתחיל בה''ש גם לר''ת ונמצא א''כ שאין מחלוקת בין ר''ת לגאונים [והרמב''ם שסובר כהגאונים] לשיטת מרן. וכבר נכתבו ע''ז הרבה מאמרים להוכיח כן מן הראשונים שכך היתה דעת ר''ת. ויש תחת ידי הרבה ראיות לזה אם תרצה אשלח לך. ומ''מ לענינו מכיון שאנו פסקינן כהגאונים אז גם לפי הפירוש המקובל בדעת ר''ת יש לנו להדליק בשקיעה ואין זה נקרא שרגא בטיהרא כי כך דעת הרמב''ם [וכבר כתבתי לעיל מש''כ הרב קפאח זצ''ל להסביר שיטתו], ובכל אופן להדליק בצה''כ אינו פתרון טוב כי אז עבדינן דלא כמאן.
 
נערך לאחרונה:
אך אנן דפסקינן כהגאונים, יש לנו להדליק בשקיעה.
גם לשיטת הגאונים מזה שאמר שקיעה זה לא אומר שלא מדובר צאת הכוכבים שהנה רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ד הלכה א

כל הקרבנות אין מקריבין אותן אלא ביום שנאמר ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ביום ולא בלילה, לפיכך אין שוחטין זבחים אלא ביום ואין זורקין דמים אלא ביום השחיטה שנאמר ביום הקריבו את זבחו ביום הזביחה תהיה ההקרבה, וכיון ששקעה החמה נפסל הדם.

אבל פירוש המשנה לרמב"ם מסכת ראש השנה פרק ג

[א] ענין משנה זו ראוהו בית דין וכל ישראל או שנחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשכה. לפי שכיון שראוהו בית דין וכל ישראל היה עולה בדעתינו שאינו צריך קדוש שהרי הדבר מפורסם, לפיכך השמיעך שעל כל פנים צריך לומר מקודש מקודש ואז יהיה אותו היום ראש חדש. והיה עולה בדעתנו שכמו שמותר ליחיד מומחה לדון אף על פי שעיקר הדינים בשלשה כמו שיתבאר במקומו כך מותר קדוש החדש ביחיד, לפיכך השמיעך שאינו אלא בשלשה ומעלה לפי שאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים וכו' כמו שביארנו לעיל. וכן היה עולה בדעתינו שכיון שנחקרו העדים ביום ונתקימה עדותן ביום שלשים שהם ראוהו אמש נתברר שאותו היום ראש חדש אף על פי שלא הספיקו בית דין לומר מקודש מקודש אלא בלילה ליל שלשים ואחד, ויהיה אמרם מקודש מקודש כגמר דין לפי שכלל הוא אצלינו גמר דין מותר להיות בלילה, לפיכך השמיענו שקדוש החדש לא יהא בלילה בשום פנים לפי שקראו הכתוב משפט והוא אמרו כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, ומשפט אינו אלא ביום שהרי אמר ה' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע, מה ראית נגעים ביום ולא בלילה אף דינין ביום ולא בלילה. וראית נגעים אינה אלא ביום שנ' וביום הראות בו, ביום ולא בלילה. ולפיכך יהיה ראש חדש יום שלשים ואחד, ויהיה החדש היוצא מעובר כלומר שלשים יום ואף על פי שנראה החדש בליל שלשים כיון שלא נתקדש יום שלשים. וממה שאתה צריך לדעת שהחדש שנראה בזמנו שהוא בסוף יום עשרים ותשעה ונשאר שהות ביום כדי לומר מקודש מקודש קודם צאת הכוכבים הרי זה מותר אף על פי שכבר שקעה חמה, לפי שאין לילה אצלינו אלא צאת הכוכבים כמו שביארנו בשני דשבת. והזכרתי לך זה כדי שלא תחשוב שקדוש החדש לא יהא לעולם אלא ביום שלשים, אלא אפשר שיהיה לפני ליל שלשים כמו שביארנו.

הרי שהוא סותר דבריו שכאן אמר שאם שקעה החמה אין זה נחשב ליום השחיטה וכאן כתב שאפילו ששקעה החמה עדיין יום הוא ואין לילה עד צאת הכוכבים אלא לדעת הרמב"ם בגמרא לא דקו בזה וכן הוא לא דק בזה ואפשר שקוראים לצאת הכוכבים שקיעה וכך גם אפשר שבחנוכה קורא לצאת הכוכבים שקיעה

וכן רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ד הלכה יא

מי שהניח תפילין קודם שתשקע החמה וחשכה עליו אפילו הן עליו כל הלילה מותר, ואין מורין דבר זה לרבים אלא מלמדין את הכל שלא יניחו תפילין עליהן בלילה אלא יחלצו אותן משתשקע החמה, וכל המניח תפילין לכתחלה אחר שתשקע החמה עובר בלאו שנאמר ושמרת את החקה הזאת וגו' מימים ימימה.

וקשה שלא עובר אלא בצאת הכוכבים שבשקיעה ספק יום אלא שנתכוון לצאת הכוכבים

מ"מ עדיין יש לעיין בזה.
עוד ראיה הביאו שדעת מרן להדליק בשקיעה שהרי הריטב''א [שבת כא:] כתב ז''ל: היה נראה "כי סוף השקיעה דהיינו ביה''ש קאמר". וכ''כ הרשב''א שם
"האבא" של שיטת ר"ת הוא כמובן ר"ת והוא כתב שבחנוכה צאת הכוכבים והריטב"א והרשב"א והר"ן שכתבו בין השמשות משמע שלא ראו דבריו בספר הישר שכתב צאת הכוכבים אלא ראו מה שהרמב"ן כתב שהוא עצמו ראה זאת בספר הישר כמו שהוא כתב והרמב"ן לא הזכיר דברי ר"ת גבי נר חנוכה
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון