• ברוכים הבאים לפורום החדש להנחלת מורשתו של מרן. אתם מוזמנים להתחבר לפורום ולהיות חלק מהנחלת המורשת!

תמצית מילוי של סיגריות אלקטרוניות

#1
האם מותר לקנות כאלו תמציות בלי הכשר? אני מציין "תמציות אלו עם טעם". השאלה אם זה דומה למה שהרב ע"ה פסק גבי סיגריות בפסח שמותר לעשן אותם ואין בזה חשש איסור חמץ מכמה וכמה טעמים שכתבו האחרונים רציתי לדעת אם זה דומה?
 
#2
ב"ה
שלום וברכה
במענה לשאלתך אם תמצית מילוי סיגריות אלקטרוניות צריך הכשר, הנני להעתיק את הצדדים שכתבתי בזה בעניותי לענין הכשרה לפסח, (אף שלא באתי שם להכריע למעשה), ומשם נלמד לעניין שאר איסורים איזה חשש שייך ואיזה לא שייך.

..."ראשית נראה שבשונה מסיגריות רגילות שעליהם דנו הפוסקים להתיר, מפני ששם החמץ שהוא השיכר, נפגם כאשר נספג בטבק, והטבק אינו ראוי לאכילה, וממילא גם השיכר הספוג בו אינו ראוי לאכילה מחמת כן. משא"כ בנידון דידן התמציות שיש בהם חשש שהונפקו מדגן, לא נתערבו בשום דבר שיפגום אותם מאכילה, אדרבא נעשו ראויים להטעים את השאיפה של הסיגריות, ואף אם אינם ראויים לאכילה בתור נוזל, הרי זה מחמת הריכוז, מה גם שאינו בהכרח שאינם ראויים לאכילה אף בהיותם עדיין נוזל לפני ששואפים מהם. ולכן לכאורה יש כאן חמץ גמור ששואפים ממנו טעם בפסח, ולכך הוא מיועד.

אולם לכאורה יש בנידון זה כמה צירופים, שבהצטרף כולם יחד מעיקר הדין יהיה אפשר להקל, ונ"מ למי שבאמת זקוק לזה, שבמקום צורך אמיתי המיקל י"ל ע"מ שיסמוך.

  • א. לא בטוח שמעורבים שם חומרים שהונפקו מדגן, שהרי תמציות כוהל הדרך לעשותם או מפירות או מדגנים, ודגנים מבחינתם אינם דוקא חמשת מיני דגן, אלא כוללים גם דורה, אורז, דוחן, ותירס. וטעמים אלו שבתמצית הסיגריות סביר להניח שבאים יותר מפירות ולא מחמשת מיני דגן.

  • ב. גם אם אכן נמצא שאחד מהמרכיבים הונפק גם מאחד מחמשת מיני דגן, הרי סוף סוף יש כאן תערובת של מרכיבים רבים מאוד, שגם כל תמצית כפי הנראה אינה מונפקת רק מרכיב אחד, אלא מרכיבים רבים, ואפשר בהחלט שהמרכיב שהונפק מהדגן הנ"ל בטל בשישים קודם הפסח ושוב אינו חוזר וניעור אף לדעת הרמ"א, שהרי הוא תערובת לח בלח.

  • ג. ועוד, דשמא יש לדון את ההנפקה שנעשית מהדגן לתמצית הנ"ל כמו פנים חדשות, והאיסור נסתלק והלך לו, דומיא דמ"ש הפוסקים גבי חומצת לימון. (ואף ששם יש עוד צירוף שהוא גם טעם לפגם משא"כ הכא). אלא שלכאורה יש חילוק ברור דהכא אינו מאבד טעמו בדרך, רק מחליף צורתו מדגן לאדים ולנוזל, ודמי לוויסקי וכדומה. וצ"ע.

  • ד. ובפרט שכאן אינו שותה את הנוזל עצמו, וגם הנוזל עצמו אינו מיועד לאכילה כלל, מחמת שהוא עשוי מכל מיני מרכיבים שונים ומשונים שאינם אכילים כלל, אף שאם נותן את הנוזל כמות שהוא בפיו הוא מוטעם. (ושמעתי על אחד שהיה צריך ניקוטין ולא היה לו את הסיגריה אז לקח מעט מהתמצית ונתן בפיו בשביל צריכת הניקוטין, אבל לא עלה על דעתו לשתות כוס או חצי כוס של נוזל כזה.) וכמו משחת שיניים בטעם תות, שהמשחה אינה ראויה לאכילה, שהיא עשויה ממרכיבים שונים שאינם אכילים, ולכן מעיקר הדין לא אכפת לן שיש בה טעם אף אם היה הטעם עשוי מחמץ, מפני שהוא חלק מהמשחה שהיא אינה ממרכיבים אכילים, והיא אינה ראויה לאכילה, שלא אוכלים משחת שיניים כזו עם כפית, וכמבואר באור לציון ועוד, וכמו שהרחיב בזה בילקוט יוסף כיד ה' הטובה עליו. (אלא שכתב שלמעשה מהיות טוב היכא שהוא בנקל ראוי להחמיר לקנות משחת שיניים של פסח שבזה יעשה לכל הדעות). ומעתה מכיון שאינו עשוי מחומרים הראויים לאכילה, ועוד שהוא בתערובת, ממילא אף אם הוא ראוי למאכל כלב אינו אסור אלא באכילה ממש, אבל בקיום ובהנאה מותר, וכאן שרק שואף בפיו את האויר שנוצר מן התרכובת ע"י השאיפה, הוי ליה ממש כבת תיהה שלדעת הר"ן ושאר ראשונים מדובר ששואף בפיו ע"י קנה את האויר שבחלל החבית של היין לדעת אם הוא מקולקל וכדומה, ואינו כשתיה אלא כריחא, ולאו מלתא היא.
ולכן נראה שבצירוף כל הנ"ל, במקום צורך אמיתי, המיקל יש לו ע"מ שיסמוך. אלא ששמעתי כעת שהבד"ץ הוציא תמציות מיועדות לפסח כמדומני ללא חומרי טעם, ולכן אם יכול להסתפק בזה, יש להחמיר.
עד כאן ממה שכתבתי בעניותי לענין פסח.

ומעתה לגבי שאר איסורים, מאחר שיש לומר דליכא לאיסורא כלל, ואת"ל מעורב איסור, שמא ומסתברא יש שישים כנגד, ואף אם אין שישים כנגד האיסור, שמא יש לתערובת דין ש פנים חדשות וכבר פקע האיסור בתהליך היצור, ועוד, דבלאו הכי התמצית בפועל אינה ראויה "לאכילה או שתיה", אלא לשאוף את האידוי שלה, א"כ יצאה מתורת מאכל, ושוב אין בשאיפת האידוי שלה אלא דין "הנאה", ולא דין "אכילה".
ולמעשה, מכיון שיש לנו כלל בכל הלכות איסור והיתר, דלא מחזקינן ריעותא לומר אולי יש כאן איסור, אלא כל שלא נודע לנו שאכן יש כאן איסור, אין חוששים, לכן גם בזה מכיון שאין לנו מקור לחשש שמעורב כאן איסור מעיקר הדין אין להחמיר, וכל שכן בצירוף כל הנימוקים ההלכתיים הנ"ל.

אולם בודאי שהמחמיר בכל אלו לקנות דוקא עם הכשר (אם קיים כזה דבר), קדוש יאמר לו.

בברכה רבה
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'