הילולת מרן ראש הישיבה הגאון החסיד ר' בן ציון אבא שאול זצוק"ל

[מנחה למלך]

מי שרוצה לקרוא על חכם בן ציון ע"ה דברים מופלגים יכול לקרוא בספר דרש בחכמה של הגאון רבי ראובן שהרבני זיע"א - גיסו ובעוד מספריו שמתארים
ענק בתורה, מופלג בקדושה, גאון בענווה, מיוחד בקבלה, ועוד.

 

[ניר כהן]

מי שרוצה לקרוא על חכם בן ציון ע"ה דברים מופלגים יכול לקרוא בספר דרש בחכמה של הגאון רבי ראובן שהרבני זיע"א - גיסו ובעוד מספריו שמתארים
ענק בתורה, מופלג בקדושה, גאון בענווה, מיוחד בקבלה, ועוד.

יש גם 3 כרכים רבינו האור לציון שערך הרב שלום וולך שליט'א

 

[ע"ה ס"ט]

יש גם 3 כרכים רבינו האור לציון שערך הרב שלום וולך שליט'א

שמעתי שיש שם גם דברים שחכם בן ציון היה מעדיף שלא יכתבו, והיה מוחה בכותבים.

 

[ע"ה ס"ט]

כל רגע - יום הסתלקותו: הקשר של הרב בן ציון זצ"ל לבית שמש

י"ט תמוז יום הסתלקות בעל האור לציון הרה"ג בן ציון אבא שאול זיע"א | מעטים יודעים על הקשר המיוחד שהיה לרב בן ציון זצ"ל ולעיר בית שמש | יצחק כרמלי עם הקשר המיוחד והפוטנציאל שראה ראש הישיבה בעיר בית שמש

www.kore.co.il

 

[ישראל]

מפריע לך הבעיה של סוחט בשבת?
גם אני תמהתי בזה?
אולי לא הניח רגלי על הרצפה ולא סחט את נעליו וגרביו ועדיין צ"ב

לא הפריע לי. כי חזקה על חבר וכו'.
סתם התעניינתי במקור של הסיפור, כי הוא סיפור מאוד יפה, ואני אוהב שיש מקורות לכל דבר.

 

[פשוט]

לפני כמה חודשים פגשתי את שמאי, בעל חנות הבשר ועופות בשוק הבוכרים, באיזה ארוע, ושמעתי ממנו הרבה סיפורים על חכם בן ציון נ"ע מה שראה בעיניו, לא יאומן כי יסופר.
ורבי שמאי הנ''ל הי"ו הוא ממש כלי מחזיק ברכה מרובה.

 

[דרופתקי דאורייתא]

אתמול למדתי בשו"ת אור לציון, ובהיותי מוציא כרך ב' וכרך ג', ראיתי כי בכרך ב' שי"ל בחיי רבינו המחבר זצ"ל נכתב בכריכה ובעמוד השער בהדגשה "הלכות פסוקות", מה שלא נכתב בכרכים הבאים.

 

[יצחק כהן הי"ו]

כמה ציבור היו היום זכיתי להיות שם היום.
וכמובן להתפלל על הכלל והפרט.

 

[אושרי רביב]

שמעתי שיש שם גם דברים שחכם בן ציון היה מעדיף שלא יכתבו, והיה מוחה בכותבים.

מה היה מוחה? אולי מענווה! סדרת ספרים מופלאה, התענגתי ממנה רבות כל כך. מה יש שלא כרצונו שם? אשמח לדעת... כנראה היה מוחה מענווה. אני כמעט בטוח. כי אני לא יודע על מה התכוונת, כי הכל נפלא שם.

 

[ע"ה ס"ט]

מה היה מוחה? אולי מענווה! סדרת ספרים מופלאה, התענגתי ממנה רבות כל כך. מה יש שלא כרצונו שם? אשמח לדעת... כנראה היה מוחה מענווה. אני כמעט בטוח. כי אני לא יודע על מה התכוונת, כי הכל נפלא שם.

כוונתי שיש שם כמה רמזים נגד מרן זיע"א ודרכו.

 

[יעקב הבבלי]

ראו מה שהביאו שם בעמ' עט תשובה מחכם אחד אשר בספרו שלו בא בלשון מדברת גדולות (ובחוצפה יתירה) על מרן זצוק"ל ומרן שליט"א וכבר הכה על קדקדו מרן שליט"א (בכמה דוכתי ומהם בשיעור שנמסר ביום ט"ב לפני כ8 שנים בערך).

ולא ידעתי כיצד ניתן לחלוק בתשובה אחת על הגר"ש משאש, ועל מרן זצוק"ל, ועל הגר"מ לוי, ועל מרן שליט"א, ועוד. אין זה אלא אהבת הניצוח והקיפוח. ויש לתלות את הדברים בהבנתו המוטעית של הכותב אשר חושב את כולם לטועים והוא צודק. אטו כל הני חכמי טעו בכל זה ורק הוא הבין נכונה.. וד"ב.

ולא ידעתי על מה ולמה יצא הקצף, כי שם למסקנה העלה להלכה ולמעשה, כדברי פסק מופת הדור ח"ר עובדיה ובנו אחריו הראשל"צ, וד"ב.

 

[יצחק כהן הי"ו]

לפני כשעה הלכנו עם בני המשפחה לציון הקדוש והנה אנו רואים שם יהודי שאומר תהילים בקול נראה אברך משכמו ומעלה.
עומד וקורא והנה אני מסתכל טוב, טוב.
ואת מי אני רואה לא פחות ולא יותר מראש עיריית אלעד היקר שלנו ר' יהודה בוטבול, בן תורה ירא שמים.
אמרתי לעצמי באותו רגע לא לחינם הוא ראש העיר כזה בן תורה, כזה אהבת ה', כזה אוהב את החכמים

 

[יצחק כהן הי"ו]

היום, יט' בתמוז, חל יום השנה ה-26 לפטירתו של הגאון הרב בן ציון אבא שאול זכר צדיק לברכה. הרב זצ"ל כיהן כראש ישיבת פורת יוסף המעטירה ושימש כאחד מגדולי פוסקי ההלכה הספרדיים. הוא למד בעצמו בישיבת 'פורת יוסף' אצל הרב יעקב עדס, הרב צדקה חוצין, וראש הישיבה, הרב עזרא עטייה. נחשב מתמיד גדול ומעמיק בלימודו. הוא הדגיש את חשיבות ההתעמקות בדברי רש"י על הגמרא, ובפסיקתו נטה אחר הבן איש חי. מקום קבורתו בבית העלמין סנהדריה בירושלים לצד גדולי חכמי הדור כמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ומרן חכם שלום כהן זצ"ל.

הרב זצ"ל נודע כמי שברכותיו תמיד התקיימו, רבים שנזקקו לישועה פנו לקבל ברכה מהרב ונושעו בדרכים פלאיות מעל הטבע. מסופר כי תלמידו שסיים את לימודי הרבנות וצפוי היה להתמנות לרב קהילה, הגיע לקבל את ברכתו של הרב להצלחה. בסוף השיחה ביקש התלמיד בקשה מפתיעה: "הרב יברך אותי שברכותיי יתקיימו כמו ברכותיו של הרב". לאחר מחשבה, ענה לו הרב אבא שאול זצ"ל: "אם תהיה לך אהבת ישראל – תוכל לברך וברכותיך יתגשמו".

מסופר על הרב זצ"ל כי היה זהיר באופן מבהיל בדיני ממונות וחשש לחומרא גם אם היה הספק הקל ביותר. הקבלן שבנה את ביתו של הרב ברחוב סורוצקין סיפר כי לאחר שהרב זצ"ל שילם את מחיר הדירה כפי שסוכם, קיבל את המפתח לדירה. באותו יום, כך מספר הקבלן, הרב התקשר בעצמו לקבלן וביקש לשוחח עמו.

הקבלן חשש כי ישנם ליקויים או בעיות כלשהם בדירה ומיד אמר לרב כי יסור אליו בהקדם, אך בתגובה אמר הרב: "לא, אני בא אליך". כעבור שעה הגיע הרב לביתו של הקבלן ואמר לו: "אני רוצה לעבור מחר לדירה החדשה". הקבלן החושש אמר: "בשעה טובה, אם יש תיקונים יאמר לי הרב ואבצע מיד".

אך הרב בן ציון אמר לקבלן: "אני רוצה שתאמר לי אם נותר איזה חוב שטרם שילמתי, אני רוצה להיכנס לדירה כשהיא נקייה מכל תשלום וחוב". הקבלן המופתע ענה לרב: "מה פתאום, הכל שולם עד השקל האחרון, הרב יכול להיות רגוע".

אך הרב שחשש מאוד, כאמור, בדיני ממונות, לא הרפה: "אתה בטוח? אני רוצה שתבדוק שוב. אולי ביקשנו איזו תוספת, תנסה להיזכר. אני מבקש ממך אל תסתיר ממני כלום, אם יש משהו אשלם עד הפרוטה האחרונה. אל תמנע ממני מצווה".

רק לאחר שנחה דעתו של הרב כי לא נותר שום חוב כלפי הקבלן, בירך אותו והלך לדרכו. הקבלן מסכם את סיפורו ואומר: "בניתי ומכרתי מאות דירות, אם לא אלפים. ומעולם לא ארע שבא קונה ודחק בי להיזכר, אולי יש איזו יתרת חוב או תוספת מחיר".

 

[ס"ט]

ולא ידעתי על מה ולמה יצא הקצף, כי שם למסקנה העלה להלכה ולמעשה, כדברי פסק מופת הדור ח"ר עובדיה ובנו אחריו הראשל"צ, וד"ב.

מדבריך ניכר כי קראת רק את השורה האחרונה