בירך נפשות במקום על המחיה

[דוד- ארגון מתיקות התורה]

שלום וברכה אם מישהו בבקשה יוכל לעזור לי בהבנת הסוגיא ביביע אומר חלק א ס' יב אות ז' כתב שאם בירך נפשות במקום מעין ג' בדיעבד סב"ל ולא חוזר לברך אמנם בכ"מ ביבי"א וכן בחזו"ע ברכות מביא בסתימה דעת פוסקים שלא יצא כלל וכלל.
וכן במפתחות בחזו"ע כתבו שלא יצא אף בדיעבד אם יש למישהו משהו יותר מפורש ברבינו יעזור לי מאוד יישר כח.

 

[ירמיה]

נכון שפסק שלא יצא, אבל לגבי לברך שוב, שיש בזה חשש ''לא תישא'', חשש לפוסקים דס''ל שכבר יצא [כמדומה לי כמה ראשונים והכה"ח]

 

[דוד- ארגון מתיקות התורה]

אין ראשון שאומר שיצא כה"ח כן ועוד אחרונים (מטעם זה הרב משה לוי זצ"ל וכן שיבדל"ח הרב ברכה שליט"א לא חששו לסב"ל כיון שבראשונים מבואר היפך האחרונים).מכל מקום חזק וברוך.
מכל מקום שאלתי שביבי"א שם מפורש שיצא בדיעבד וסב"ל אולם בכ"מ משמע שלא יצא כלל וכן כמו שציינתי במפתחות כותבים שלא יצא.ולכן שאלתי אם מישהו מהחכמים שליט"א יודע אם יש משהו יותר מפורש ברבינו או שיבדל"ח בדברי מרן הראש"ל שליט"א.

 

[ירמיה]

לא זכיתי להבין את כבודו, הרי הגנת ורדים (כלל א סי' טו) והערך השלחן (סי' רב סק"ו) כן למדו בדעת שני ראשונים, הרי"ף והתר"י, שבנ"ר פוטר על המחיה, וכן משמע מהפרמ"ג בפתיחה כוללת לה' ברכות (בד"ה מריש הו"א, ובד"ה הפרש). נכון שדחו אותם שאין הוכחה מהרי"ף והתר"י, מ"מ דעת הגר"ע יוסף לחשוש להם לגבי לא תישא , כמש"כ שם (יבי''א ח''א סי' יב אות ז) וז"ל ''דמ"מ הואיל ויש חולקים, ואנן חיישינן טובא לכללא דספק ברכות להקל, לכן אם עבר ובירך בנ"ר במקום מעין ג' אין מחזירין אותו לחזור ולברך מעין ג' ''.

ולגבי שאלתכם, שבמקום אחר משמע שלא יצא, תתקדם הלאה, הרי כאן כתב מפורש שיצא בדיעבד לגבי לברך שוב, וה''משמע'' שכתבתם, צ"ל דשם איירי
לגבי דבר שהוא ספק, שאינו יכול לברך אחריו בנ"ר [ולאפוקי מהכה"ח וסיעתו דס"ל שכן יכול לברך], אבל אם כבר בירך אמרינן סב"ל ולא יברך על המחיה לחוש לדעת האחרונים הנ"ל וסיעתם שכן הבינו בדעת הרי"ף והתר''י.

בברכה

 

[דוד- ארגון מתיקות התורה]

כוונתי שאין ראשון שאומר מפורש שיצא ידי חובה בנפשות.אלא פירוש של הגאון רבינו אברהם הלוי ז"ל.(וראה ביבי"א שם אות ג' שדחה פירושו.)
ונכון מרן זצ"ל כתב מפורש שבדיעבד סב"ל אבל דא עקא שבכמה מקומות(שנדפסו שנים לאחר יביע אומר חלק א') משמע בפירוש מדבריו שלא יצא וכן במפתחות מפורש כן(השאלה מי כתב אותםשמעתי פעם שזה לא מו"ר) כנ"ל על כן רציתי לדעת דעת רבינו.
בברכה.

 

[בנימין לוריא]

נכון שפסק שלא יצא, אבל לגבי לברך שוב, שיש בזה חשש ''לא תישא'', חשש לפוסקים דס''ל שכבר יצא [כמדומה לי כמה ראשונים והכה"ח]

בחזון עובדיה ברכות כתב: (אני מביא מהמפתחות, כיון שהדבר נמצא בהערות)

 

[נוריאל]

כוונתי שאין ראשון שאומר מפורש שיצא ידי חובה בנפשות.אלא פירוש של הגאון רבינו אברהם הלוי ז"ל.(וראה ביבי"א שם אות ג' שדחה פירושו.)
ונכון מרן זצ"ל כתב מפורש שבדיעבד סב"ל אבל דא עקא שבכמה מקומות(שנדפסו שנים לאחר יביע אומר חלק א') משמע בפירוש מדבריו שלא יצא וכן במפתחות מפורש כן(השאלה מי כתב אותםשמעתי פעם שזה לא מו"ר) כנ"ל על כן רציתי לדעת דעת רבינו.
בברכה.

אמנם עברתי כעת על המפתחות ליביע אומר ובכל החלקים שיצאו אחרי (עד יביע אומר י' ראיתי שדן בזה) החזיק בדעתו בתוקף וחיזקה וציין ליביע אומר חלק א' הנ"ל. ומחזק השאלה שלך. [אין החזון עובדיה לפני לבדוק עכ"פ ייש"כ].