שלום וברכה, ראיתי מחלוקת בפוסקי זמנינו האם יש לישה בקוסקוס של מנה חמה או שקית בשבת כאשר מערה עליו מים מכלי שני ואין חשש בישול יש שאסרו משום לש ושלא יועיל שינוי . האם למישהו ידועה דעת מרן שליטא בנושא? תודה רבה.. אציין שהנושאים שכבר דיברו עליהם בפורופ עסקו בבישול ולא בלש ולכן אני שואל לאחר העיון...
-
הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן
מרפסן איגרי
Well-known member
בכותרת צריך לתקן מנה חמה
מרפסן איגרי
Well-known member
לא יודע איך מתקנים מחילה אתה צודק..
חסום לי תוכל בבקשה לצטט?
מרפסן איגרי
Well-known member
למה חסום?
מה ששאל האם מותר להכין מנה חמה בשבת.
הנה מבדיקת הדברים נתברר שתהליך הייצור של מנה חמה משתנה מבית חרושת לבית חרושת, וממקום למקום, ומזמן לזמן, וממוצר למוצר, ויש מהם שנעשים ע"י בישול כל צרכם, ואח"כ מייבשים בתנור, ועל ידי המים החמים חוזרים לצורתם, ויש שאינם מבושלים כל צרכם, ופעמים שרק חלק מהרכיבים מבושלים לגמרי, וחלק לא, ויש שמוסיפים עליהם מיני ירק עלים וכדומה מיובשים, שאינם מבושלים כלל, או התבלינין אינם מבושלים כל צרכם, ויש שאף שעברו תהליך בישול, מ"מ אינם נעשים ראויים לאכילה עד שיערו עליהם מים חמים, על כן צריך להזהר מאד לא לערות עליהם מים חמים מכלי ראשון, כי אין אנו יודעים איזה מוצר נחשב כמבושל כל צרכו, ואיזה מוצר נחשב כמבושל תשעים אחוז. ונכון להחמיר שלא לערות אף מכלי שני, שיש והמרכיבים הם מקלי הבישול. אבל מכלי שלישי יש להקל לערות עליהם.
ואם ברור לו שכל הרכיבים מבושלים כ"צ, וגם הם ראויים לאכילה בפני עצמם קודם שייבשו אותם, רק בזה מותר לערות עליהם מים חמים מכלי ראשון. אבל קשה לדעת דבר זה בבירור.
ובמנה חמה של איטריות העוברות בישול גמור וראויות לאכילה לגמרי, ורק אח"כ מייבשים אותן, לכאורה הנותן מים רותחים על המנה חמה בשבת, הוי בישול אחר בישול דשרי ביבש. ובסוג של פירה יש אוסרים בשבת משום לש, ורק ביו"ט מתירים להכינה. אך יש לברר אם התבלינין ג"כ מבושלים.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
שאלה: האם מותר להכין "מנה חמה" מכל סוג בשבת?
תשובה: ב"מנה חמה" דנו הפוסקים מצד ג' אופנים. א. בישול ב. איסור מכה בפטיש באוכלין או "הדחתן הוא גמר בישולן" (ש"ע סי' שיח ס"ד) ג. איסור לש. כמובן אין הגליון יכול להכיל אריכות הדברים וגם כאן הוא לא מקומו. ובקצרה נענה על ראשון ראשון. לגבי איסור בישול וחשש שמא רכיבי ה"מנה חמה" בחלקם אינם מבושלים (בחוברת הכשרות של העדה החרדית מובא שיש ב"מנה חמה" רכיבים לא מבושלים. וכן השיב לי הרב חרל"פ רבה של אוסם) אפשר לערות מכלי שני עליה דהיינו המיחם הוא כלי ראשון, הכוס כלי שני, ומכוס יערה על ה"מנה חמה" ועירוי מכלי שני נחשב כלי שלישי שאינו מבשל אף בקלי הבישול. ב. לגבי מה שכתב הש"ע (סי' שיח ס"ד) שקולייס האספנין אינו צריך בישול אלא מעט והדחתן היא גמר בישולן. אם נסביר שיש בזה בעיה של מכה בפטיש כתבו האחרונים שאין מכה בפטיש באוכלין (עי' הליכות עולם ח"ד עמ' מז). וכ"כ מרן זצוק"ל בעוד כמה מספריו. וכ"כ עוד אחרונים (עי' בש"ע סי' שיח ס"ד ונו"כ שם). ואם נאמר שיש בזה איסור בישול משום שאינו ראוי לאכילה ובכך גומר בישולו ואסור אף בכלי שני או בעירוי מכלי שני (עי' מ"ב סי' שיח ס"ק לו), יש לומר שה"מנה חמה" הזאת ראויה לאכילה ע"י הדחק ואין בזה גמר בישול ודומה לעירוי על גבי מטרנה שהתירו בזה הפוסקים ולא דומה לקולייס האספנין שאינו ראוי לאכילה אף ע"י הדחק וכמו שכתב הרמ"א שם: "והוא הדין כל דבר קשה שאינו ראוי לאכול כלל בלא שריה אסור לשרותו בשבת משום שהוא גמר מלאכה" (ועי' במ"ב שם ס"ק לז. ובחזו"ע שבת ד עמ' שפ אחז כדברי האומרים שהחשש בזה הוא משום בישול). ועוד שמא ע"י עירוי מים צוננים ה"מנה חמה" גם כן ראויה לאכילה וכמו שכתב הב"י (סי' שיח) לגבי דג הטונה שראוי לאכול ע"י הדחה בצוננים שמותר לשפוך עליו מים חמים, ואינו דומה לקולייס האספנין שאי אפשר לאוכלו ע"י הדחה ממים צוננים אלא רק ממים חמים. וכן פסק המ"ב (שם). וה"ה ל"מנה חמה". ועוד מכיון שעירוי מכלי שני חשיב כלי שלישי (חזון עובדיה שבת ד' עמ' שעח) אם כן חשיב הדחה בצונן שמותרת. מה עוד דאמרינן הדחתן הוא גמר בישולן בדבר שהרגילות כך כגון ב"מנה חמה" שהרגילות היא לערות ביום חול מכלי ראשון על ה"מנה חמה" בזה אומרים הדחתן היא גמר בישולן, אבל כאן שמערה מכלי שני שלא כדרכו בחול ודאי לא אומרים הדחתן היא גמר בישולן והוי ככל דבר יבש שלא בא בחמין שמדיחים אותו בשבת (עי' להגר"ש משאש זצ"ל בספרו תבואות שמש חאו"ח סי' סו ובחזו"ע שבת ד' עמ' שעט, ודו"ק) ג. יש סוג "מנה חמה" שיש איסור להכינה מצד איסור לש (יעויין ש"ע סי' שמ סי"ב, מ"ב סי' שלו ס"ק נא והוא פ'ירה. והרב חרל"פ השיב לי כי לדעתו גם קוסקוס ואורז נכללים בכלל איסור לישה. אבל שאר מנות חמות כגון ספגטי, אטריות, נודלס וכו', אין בזה איסור לש ויש לנהוג כאמור. הלכך למסקנה מותר להכין בשבת "מנה חמה" כגון אטריות, נודלס וכדו', ע"י שיערה מכלי שני על ה"מנה החמה" (כלי ראשון הוא המיחם. כל שני הוא הכוס שעירה אליו מהמיחם. ומשם יערה על ה"מנה חמה"). וכן מותר לערות ממצקת על ה"מנה חמה" שמצקת דינה ככלי שני אלא א"כ שהו המצקת בתוך הסיר זמן מה עד שעלו רתיחות התבשיל בתוכה, שיש להחמיר ולדון את המצקת ככלי ראשון. חזון עובדיה שבת ד' עמ' שסב. אבל "מנה חמה" כגון פ'ירה, קוסקוס, אורז שבשפיכת מים נעשה עיסה ע"י שנדבקים חלקי המאכל אחד לשני אסור להכינה בשבת אף אם יערה מים מכלי שלישי, רביעי וכן הלאה.
ומזה באנו לשאלה בדבר מאכל חדש היוצא ע"י חברת "אוסם" והוא שקדי מרק המעורבים עם אטריות ועל השקית מופיעה כיתוב שהאטריות מוכנות לאכילה . צריך לדעת שהשקדי מרק עוברים תהליך של טיגון בשמן דקלים (כן השיבו לנו מאוסם) ולבני ספרד ודאי מותר להשים אותם במרק שהוא כלי שני הואיל ואין בישול אחר טיגון (חזון עובדיה שבת ח"ד עמ' שכא). ואף בכלי ראשון שאינו על האש מותר (חזו"ע שם) קל וחומר בכלי שני. לגבי האטריות בודאי שעירוי מכלי שני עליהם מותר אף אם נאמר שאינם עוברים תהליך אפיה או טיגון מלא וכנ"ל לגבי ה"מנה חמה" שכתבנו לעיל. ובברור שערכתי עם הרב חרל"פ רבה של חברת אוסם הובהר לי כי האטריות הנ"ל עברו תהליך בישול מלא בקיטור ואחרי זה ייבוש. ולפי זה דינם כדין שקדי מרק הנ"ל שמותר להניחם בכלי שני ואף בכלי ראשון שהעבירו מעל האש מותר להניח בתוכו השקדי מרק הנ"ל המעורבים אף עם אטריות.
כתב וערך:
הרב אושרי אזולאי שליט"א
רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב
מה ששאל האם מותר להכין מנה חמה בשבת.
הנה מבדיקת הדברים נתברר שתהליך הייצור של מנה חמה משתנה מבית חרושת לבית חרושת, וממקום למקום, ומזמן לזמן, וממוצר למוצר, ויש מהם שנעשים ע"י בישול כל צרכם, ואח"כ מייבשים בתנור, ועל ידי המים החמים חוזרים לצורתם, ויש שאינם מבושלים כל צרכם, ופעמים שרק חלק מהרכיבים מבושלים לגמרי, וחלק לא, ויש שמוסיפים עליהם מיני ירק עלים וכדומה מיובשים, שאינם מבושלים כלל, או התבלינין אינם מבושלים כל צרכם, ויש שאף שעברו תהליך בישול, מ"מ אינם נעשים ראויים לאכילה עד שיערו עליהם מים חמים, על כן צריך להזהר מאד לא לערות עליהם מים חמים מכלי ראשון, כי אין אנו יודעים איזה מוצר נחשב כמבושל כל צרכו, ואיזה מוצר נחשב כמבושל תשעים אחוז. ונכון להחמיר שלא לערות אף מכלי שני, שיש והמרכיבים הם מקלי הבישול. אבל מכלי שלישי יש להקל לערות עליהם.
ואם ברור לו שכל הרכיבים מבושלים כ"צ, וגם הם ראויים לאכילה בפני עצמם קודם שייבשו אותם, רק בזה מותר לערות עליהם מים חמים מכלי ראשון. אבל קשה לדעת דבר זה בבירור.
ובמנה חמה של איטריות העוברות בישול גמור וראויות לאכילה לגמרי, ורק אח"כ מייבשים אותן, לכאורה הנותן מים רותחים על המנה חמה בשבת, הוי בישול אחר בישול דשרי ביבש. ובסוג של פירה יש אוסרים בשבת משום לש, ורק ביו"ט מתירים להכינה. אך יש לברר אם התבלינין ג"כ מבושלים.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
שאלה: האם מותר להכין "מנה חמה" מכל סוג בשבת?
תשובה: ב"מנה חמה" דנו הפוסקים מצד ג' אופנים. א. בישול ב. איסור מכה בפטיש באוכלין או "הדחתן הוא גמר בישולן" (ש"ע סי' שיח ס"ד) ג. איסור לש. כמובן אין הגליון יכול להכיל אריכות הדברים וגם כאן הוא לא מקומו. ובקצרה נענה על ראשון ראשון. לגבי איסור בישול וחשש שמא רכיבי ה"מנה חמה" בחלקם אינם מבושלים (בחוברת הכשרות של העדה החרדית מובא שיש ב"מנה חמה" רכיבים לא מבושלים. וכן השיב לי הרב חרל"פ רבה של אוסם) אפשר לערות מכלי שני עליה דהיינו המיחם הוא כלי ראשון, הכוס כלי שני, ומכוס יערה על ה"מנה חמה" ועירוי מכלי שני נחשב כלי שלישי שאינו מבשל אף בקלי הבישול. ב. לגבי מה שכתב הש"ע (סי' שיח ס"ד) שקולייס האספנין אינו צריך בישול אלא מעט והדחתן היא גמר בישולן. אם נסביר שיש בזה בעיה של מכה בפטיש כתבו האחרונים שאין מכה בפטיש באוכלין (עי' הליכות עולם ח"ד עמ' מז). וכ"כ מרן זצוק"ל בעוד כמה מספריו. וכ"כ עוד אחרונים (עי' בש"ע סי' שיח ס"ד ונו"כ שם). ואם נאמר שיש בזה איסור בישול משום שאינו ראוי לאכילה ובכך גומר בישולו ואסור אף בכלי שני או בעירוי מכלי שני (עי' מ"ב סי' שיח ס"ק לו), יש לומר שה"מנה חמה" הזאת ראויה לאכילה ע"י הדחק ואין בזה גמר בישול ודומה לעירוי על גבי מטרנה שהתירו בזה הפוסקים ולא דומה לקולייס האספנין שאינו ראוי לאכילה אף ע"י הדחק וכמו שכתב הרמ"א שם: "והוא הדין כל דבר קשה שאינו ראוי לאכול כלל בלא שריה אסור לשרותו בשבת משום שהוא גמר מלאכה" (ועי' במ"ב שם ס"ק לז. ובחזו"ע שבת ד עמ' שפ אחז כדברי האומרים שהחשש בזה הוא משום בישול). ועוד שמא ע"י עירוי מים צוננים ה"מנה חמה" גם כן ראויה לאכילה וכמו שכתב הב"י (סי' שיח) לגבי דג הטונה שראוי לאכול ע"י הדחה בצוננים שמותר לשפוך עליו מים חמים, ואינו דומה לקולייס האספנין שאי אפשר לאוכלו ע"י הדחה ממים צוננים אלא רק ממים חמים. וכן פסק המ"ב (שם). וה"ה ל"מנה חמה". ועוד מכיון שעירוי מכלי שני חשיב כלי שלישי (חזון עובדיה שבת ד' עמ' שעח) אם כן חשיב הדחה בצונן שמותרת. מה עוד דאמרינן הדחתן הוא גמר בישולן בדבר שהרגילות כך כגון ב"מנה חמה" שהרגילות היא לערות ביום חול מכלי ראשון על ה"מנה חמה" בזה אומרים הדחתן היא גמר בישולן, אבל כאן שמערה מכלי שני שלא כדרכו בחול ודאי לא אומרים הדחתן היא גמר בישולן והוי ככל דבר יבש שלא בא בחמין שמדיחים אותו בשבת (עי' להגר"ש משאש זצ"ל בספרו תבואות שמש חאו"ח סי' סו ובחזו"ע שבת ד' עמ' שעט, ודו"ק) ג. יש סוג "מנה חמה" שיש איסור להכינה מצד איסור לש (יעויין ש"ע סי' שמ סי"ב, מ"ב סי' שלו ס"ק נא והוא פ'ירה. והרב חרל"פ השיב לי כי לדעתו גם קוסקוס ואורז נכללים בכלל איסור לישה. אבל שאר מנות חמות כגון ספגטי, אטריות, נודלס וכו', אין בזה איסור לש ויש לנהוג כאמור. הלכך למסקנה מותר להכין בשבת "מנה חמה" כגון אטריות, נודלס וכדו', ע"י שיערה מכלי שני על ה"מנה החמה" (כלי ראשון הוא המיחם. כל שני הוא הכוס שעירה אליו מהמיחם. ומשם יערה על ה"מנה חמה"). וכן מותר לערות ממצקת על ה"מנה חמה" שמצקת דינה ככלי שני אלא א"כ שהו המצקת בתוך הסיר זמן מה עד שעלו רתיחות התבשיל בתוכה, שיש להחמיר ולדון את המצקת ככלי ראשון. חזון עובדיה שבת ד' עמ' שסב. אבל "מנה חמה" כגון פ'ירה, קוסקוס, אורז שבשפיכת מים נעשה עיסה ע"י שנדבקים חלקי המאכל אחד לשני אסור להכינה בשבת אף אם יערה מים מכלי שלישי, רביעי וכן הלאה.
ומזה באנו לשאלה בדבר מאכל חדש היוצא ע"י חברת "אוסם" והוא שקדי מרק המעורבים עם אטריות ועל השקית מופיעה כיתוב שהאטריות מוכנות לאכילה . צריך לדעת שהשקדי מרק עוברים תהליך של טיגון בשמן דקלים (כן השיבו לנו מאוסם) ולבני ספרד ודאי מותר להשים אותם במרק שהוא כלי שני הואיל ואין בישול אחר טיגון (חזון עובדיה שבת ח"ד עמ' שכא). ואף בכלי ראשון שאינו על האש מותר (חזו"ע שם) קל וחומר בכלי שני. לגבי האטריות בודאי שעירוי מכלי שני עליהם מותר אף אם נאמר שאינם עוברים תהליך אפיה או טיגון מלא וכנ"ל לגבי ה"מנה חמה" שכתבנו לעיל. ובברור שערכתי עם הרב חרל"פ רבה של חברת אוסם הובהר לי כי האטריות הנ"ל עברו תהליך בישול מלא בקיטור ואחרי זה ייבוש. ולפי זה דינם כדין שקדי מרק הנ"ל שמותר להניחם בכלי שני ואף בכלי ראשון שהעבירו מעל האש מותר להניח בתוכו השקדי מרק הנ"ל המעורבים אף עם אטריות.
כתב וערך:
הרב אושרי אזולאי שליט"א
רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב
תלמיד מר"ן
Active member
מרפסן איגרי
Well-known member
בילקו"י נראה שדיבר רק על בישול התבלינים
ממרן עד מרן
Well-known member
דבריך אינם מובנים מיניה וביה.
דאם יש לי כאן תוצאה של בישול ומציאות של בישול מה לי כלי ראשון מה לי כלי שני, הרי סו"ס זה נתבשל
ואין מי שמתיר בכה"ג שיש פה תוצאה של בישול אף בכלי שני
וכדפסק מרן זיע"א גבי ביצה, דאם עינינו הרואות דגם בכלי שני היא משתנית א"כ הוי שם בישול בזה ואסור.
א"כ מה יעזור לנו כאן כלי שני לבישול?
קבצים מצורפים
