והנה אחר שסיים לדון בחזו"ע בהערה לגבי קטן כאמור, שוב כתב (בעמ' קנד), שכעת נודע לו שהמגבונים עשויים מסיבים סניטטיים, כלומר מבד, וע"ז כתב, דלפ"ז יש עוד נימוקים להתיר, שהרי לפי תהליך היצור שלהם פנים חדשות באו לכאן, ואינם עוד בגדר גידולי קרקע. וכן הוסיף להתיר מטעם נוסף שכתב הגרש"ז אוירבך דכיון שאינו מפרק כדי להשתמש בהיוצא ממנו, אלא הפירוק הוא ההשתמשות, וגם הבלוע וגם מה שבחוץ הכל הולך לאיבוד, אפשר שא"ז סרך של מפרק, שאין דישה בדבר שמתחילה ועד סוף הוא לאיבוד מן העולם, ע"כ.
לרב החשוב
@אושרי רביב ולשאר רבני הפורום הנכבד
ישנם לי כמה הערות על מה שכתבתם, לא אכנס ל- הכל כרגע אלא אתמקד בשתי נקודות בנתיים, [אשתדל לתמצת כמה שאוכל כדי לא להכביד]
א
גבי ההוכחה מהסוגייא דפוצע זיתים, א"א להוכיח משם שום כלום,
והסבה- דהא ישנם כמה ראשונים להדיא דכתבו דאף שאזיל לאיבוד יש איסור של סוחט דרבנן, ואעפ"כ בסוגייא של לחוף זיתים התירו.
אם זה הר"ן בסוגייא של מסוכרייתא כותב להדיא שביין ושמן אף שאזיל לאיבוד יש שם של סחיטה, ואעפ"כ בסוגייא של לחוף זיתים שרי??
וכן הוא ברמב"ן שבת קיא, כתב להדיא שיין ושמן שהולכים לאיבוד אסור סחיטה, ואעפ"כ בזיתים הוא התיר לחוף??
וכן הוא ברא"ש- בסוגייא של מסוכרייתא אוסר יין ושמן אף שאזיל לאיבוד ואעפ"כ בסוגייא של לפצוע זיתים מתיר.
וכן הוא בטור- בסוגייא של מסוכרייתא אוסר אף שאזיל לאיבוד ואעפ"כ בסי' שכ"ו גבי פוצע זיתים הוא מתיר?
וביותר קשה הוא בריטב"א גופיה- שמתיר בלחוף זיתים מפני דאזיל לאיבוד
והרי הוא עצמו להדיא בסוגייא כתובות ו' גבי איסור סוחט כותב להדיא דצריך ב' תנאים כדי להתיר גם שילך לאיבוד, וגם שלא יהיה זיתים וענבים
ואעפ"כ כאן בזיתים התיר כשאזיל לאיבוד, סתירה מיניה וביה??
ולכן על כרחינו- דאין שום קשר בין סוגייא זו דחף זיתים להביא ראיה לסחיטה כשאזיל לאיבוד.
והסבה דשם שרי- יש שתי סבות לכך, א. דמבחינה טכנית ומציאותית א"א להוציא שמן מזיתים מבלי לבשלם או לכובשם [מה שנקרא היום שמן בכבישה קרה], כך זה המציאות תנסה לקחת זית מהעץ אפי' שהוא בשל לא יצא לך שמן אלא רק לחלוחית.
ולכן כשאתה לוקח זית שהייעוד שלו זה להוציא ממנו שמן, ועתה במקום זה אתה רק מוציא לחלוחית גרידא בכה"ג התירו ולא נקרא סוחט
ב. ע"פ ספר התרומה בסי' רמ"ד- שנדרש לכך, דאיך שרי לפצוע זיתים ומה עם סוחט יעו"ש, דזה היתר ספיציפי ונקודתי לפוצע זיתים כדי לחוף פניו, ואין להשליך משם ולהקיש משם להיתר סוחט שאזיל מעלמא.
ב
מה נענה על סוגייא מפורשת שבת קמג. גבי ספוג לקנח את השולחן דאסור משום סוחט.
וזה בדיוק שוה למגבונים , ספוג לנגב שולחן = למגבון לנגב אדם
דינא דגמ' דיש בזה איסור סוחט במגבון.
