אושרי רביב
Well-known member
גם מההערה בחזו"ע משמע כך רק בסוף הוא הביא על הסינטטי אבל באמת כל המגבונים מותר והאריך בזה בשו"ת שבת המלכה, שרק קוראים לכך מגבוני "בד". וכך גם כתבתי למרן שליט"א בתוך הנימוקים להתיר דבר זה וכתב לי שאכן כך הוא.
לכן ש @ציון יבדוק לפני שמפרסםגם מההערה בחזו"ע משמע כך רק בסוף הוא הביא על הסינטטי אבל באמת כל המגבונים מותר והאריך בזה בשו"ת שבת המלכה, שרק קוראים לכך מגבוני "בד". וכך גם כתבתי למרן שליט"א בתוך הנימוקים להתיר דבר זה וכתב לי שאכן כך הוא.
כל אחד יכול לבדוק בצורה פשוטה. (אני בדקתי כמה סוגים) יקח מגבון ואחר שנתייבש ישרפנו באש ויראה אם נשרף וכיצד, ממה שבדקתי כולם מתכווצים בחום האש כמו ניילון ונעלמים ולא נשרף או נחרך כנייר או בד. וע"כ ברור שאינו מבדובמה שכתב שאחר בדיקה שנערכה נמצא שרוב ככל המגבונים אינם עשויים מבד כלל, ורק נקראים בלשון המפעל מגבוני בד
ישירות אליו, או ללשכה?שלחתי שאלה למרן שליט''א להיות בטוח זהו.
תודה לכל המסייעים.
ללשכה, אני צריך תשובה כדי שיהיה במדור התשובות בסוף הספר. כמו בחלק א' למי שראה.ישירות אליו, או ללשכה?
לא זכיתי לראות את המכתבהעלתי כאן במדור של המכתבים ממרן שליט"א מכתב שכתב לי בדיוק על הנושא הזה
ט"ו אלול תשע"ו
לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה,
כש"ת ה"ה הרב אושרי רביב נ"י,
שלום רב,
בענין שימוש במגבונים לחים בשבת לשאר בני אדם, וכגון שרוצים לקנח עצמם בשירותים, הנה מגבונים העשויים מנייר נתבאר כבר לפני עשרים ושלש שנים, בספר ילקוט יוסף שבת כרך ב' (עמ' צ) שיש להקל בזה גם לאדם גדול, מכל הטעמים שהוזכרו שם, וע"ע בכרך ג' (עמ' שס"ו), דאין סחיטה בנייר, ובכהג אין לדון גם מצד מלבן, דהוא דרך לכלוך, אלא יש לדון מצד מפרק תולדה דדש, ובשו"ת הר צבי ח"א (סי' ק"צ) צידד לומר דאיסורו מדרבנן, שבגד עומד לסחיטה, אבל בנייר אינו עומד לסחיטה, וממילא י"ל דשרי לקנח בו בנחת, וכן העלה בשו"ת אגרות משה אוה"ח ב' (סי' ע'), ויש להוסיף דאף שאינו מתכוין לסחיטה אלא לקנח, הוי פסיק רישיה בפירוק המים, ובנ"ד איסורו מדרבנן, והו"ל פ"ר דניח"ל באיסור שהוא גזירה אטו דבר העומד לסחיטה, ובזה יש לסמוך על דברי בית מאיר, המקנה, שו"ת נחלת בנימין, ס' עט סופר, דס"ל דפ"ר דניח"ל באיסור גזירה שרי, וקיל טפי מאיסור דרבנן דשבות. ועפ"ז התיר בשו"ת יבי"א ח"ד (סי' ל"ד) את השימוש במים שהוחמו ע"י דוד שמש.
אך בממחטות לחות העשויות מבד, לכאורה זה דומה לספוג דבעי בית אחיזה, וראה היטב בשלחן ערוך סוף סימן שכ בדין חבית. ומדברי הרבה פוסקים משמע דסחיטת בד הוי איסור מפרק מהתורה, וע' בביאור הלכה. ובזה יש לדון אי שרי לקנח בהם אפילו בנחת, על כן בממחטות שידוע לו שעשויות מנייר יש להקל לקנח בהם בנחת. אך בממחטות העשויות מבד אין להקל לגדול להשתמש בהם. וע' בילקוט יוסף שבת כרך ב' (עמ' תרפ"ח) בהוספות ומילואים.
ואמנם לצורך תינוק או זקן, יש להקל לקנח בממחטה לחה העשויה מבד, בתנאי שיקנח בנחת ולא יעשה בחוזקה לסחוט המים שבממחטה.
ואחר שנים יצא לאור הספר חזון עובדיה על הלכות שבת, ושם חזר על מה שנתבאר בילקו"י להקל להרטיב ממחטה מנייר. וב"ה שזכינו לכוין לדעתו. ושם במילואים שבסוף הספר ילקו"י. לענין ממחטה לחה מבד, נשארנו בצ"ע, עקב דברי מרן בש"ע בסימן שכה נ"ל לגבי חבית של יין. והמעיין היטב בדברי מרן בש"ע יראה שקשה מאד להתיר בממחטה לחה.
ואמנם מרן אאמו"ר זצוק"ל כתב להקל לתינוק ולחולה, וצירף כמה סברות חשובות בענין, אבל גם הוא הדגיש שזו קולא, ולכן יש להקל לתינוק ולזקן וחולה בלבד. ולא לכל אדם שיכול בנקל להחמיר על עצמו, ולקנח בנייר טואלט רטוב.
ובמה שכתב שאחר בדיקה שנערכה נמצא שרוב ככל המגבונים אינם עשויים מבד כלל, ורק נקראים בלשון המפעל מגבוני בד, ומעט מהם יש קצת שביבים דקים, אך אינם עשויים מבד, אם כך היא המציאות אה"נ יש להקל בזה גם לאדם גדול, וטוב שישתמש בנחת ולא בחוזקה.
בברכת התורה
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול
שלום וברכה! אפשר המקור המדויק בבקשה?יש תשובה ממרן זיע"א ביתד המאיר
האם יש אפשרות לשלוח צילום של המכתב בבקשה?יש ספר שנקרא "עונג שבת" (שריקי) הוא שלח למרן מכתב בזה, וענה לו מרן שאם עושה בנחת גם לגדול יש להתיר...
כך גם השיבני מרן שליט"א בע"פ, ואחיו עמו בקודש הגר"ד יוסף שליט"א. וכן הגר"צ בוארון שליט"א. והגר"ג בן משה.
עיין בכל המכתב ותראה שמרן שליט"א הבין בדעת אביו זיע"א, שזו קולא ורק לקטן או זקן.איך הבין כת"ר שאסר @abc123 ?
יעיין מר במכתב שכתב לי, ויראה גם כן שכתב כך...עיין בכל המכתב ותראה שמרן שליט"א הבין בדעת אביו זיע"א, שזו קולא ורק לקטן או זקן.
כן, אבל במכתב החדש לא זכר שר, את הדברים שמדובר בלא בדר אמיתי וכו'.יעיין מר במכתב שכתב לי, ויראה גם כן שכתב כך...