• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ברכת במבה נוגט

גם מי שאוכל בורקס עם גבינה רוצה את הגבינה, ומי שאוכל שוקולד במילוי אגוזים רוצה את האגוזים וכן ע"ז הדרך.
חילוק יפה אבל ממש לא דומה
מזונות בנותן טעם אינו טפל (זה למה שניצל הוא מזונות)
מי שאוכל אגוז מצופה שוקולד רוצה את השוקולד במיוחד היום שהציפוים נכרים ומשובחים
 
חילוק יפה אבל ממש לא דומה
מזונות בנותן טעם אינו טפל (זה למה שניצל הוא מזונות)
לכן הבאתי דוגמא נוספת, אבל אתה יכול למצוא דוגמאות נוספות שהכלל שלהם, אע"פ שהוא רוצה את הטפל ואוכל את המאכל בגלל הטפל הוא לא מברך עליו.
מי שאוכל אגוז מצופה שוקולד רוצה את השוקולד במיוחד היום שהציפוים נכרים ומשובחים
זה "משהו עם ציפוי" וזה "משהו במילוי" וכדומני שכבר דנו ע"ז בפורום בכמה וכמה מקומות.

נ.ב. מכיון שנכתבו הודעות רבות בנושאים אלו, החברים החדשים מתבקשים לקרוא את ההודעות הישנות בעניין (לכה"פ את כל ההודעות שנכתבו כאן) ורק אח"כ להגיב בנושא, מכיון שבד"כ החברים החדשים חוזרים על אותן טענות שנכתבו בעבר במקומות אחרים. ישר כח!
 
אוקי אז אתה מסכים כבר שניצל מזונות וכל הקשיו למינהם המצופים זה שהכל
לא. שניצל כבר נידון במקומות אחרים בפורום, ולדידן לכתחילה שהכל (ראה בכל ההודעות כאן). ושקדים מצופים וכד' ברכתם כברכת הפרי שהוא העיקר. (ואע"פ שרוצה את הסוכר וכו'). [וכתבתי שיש הבדל בין דבר ממולא שאז בד"כ מברך על הציפוי, לבין דבר מצופה שאז בד"כ מברך על מה שבפנים].
 
לא. שניצל כבר נידון במקומות אחרים בפורום, ולדידן לכתחילה שהכל (ראה בכל ההודעות כאן). ושקדים מצופים וכד' ברכתם כברכת הפרי שהוא העיקר. (ואע"פ שרוצה את הסוכר וכו'). [וכתבתי שיש הבדל בין דבר ממולא שאז בד"כ מברך על הציפוי, לבין דבר מצופה שאז בד"כ מברך על מה שבפנים].
לכתחילה? על סמך מה לכתחילה
זה מזונות ללא ספק ואין בזה בכלל מקום לדון
יש בזה 5 מיני דגן שבאים להטעים וזה לא שונה כלל מהקסטה
הדברים פשוטים
 
לכתחילה? על סמך מה לכתחילה
זה מזונות ללא ספק ואין בזה בכלל מקום לדון
יש בזה 5 מיני דגן שבאים להטעים וזה לא שונה כלל מהקסטה
הדברים פשוטים
עם כל הכבוד לך, למרן זיע"א היה פשוט לו ללא ספק שגם שיש בזה דגן שבא להטעים זה שהכל והדברים פשוטים.

מה שנשאר לנו הקטנים זה להבין את דבריו הק'. אחרי שתבין את דבריו, ותמצא את המקור לדבריו, תחלוק אם תרצה ויהיה לך איך לדחותם.
 
לכתחילה? על סמך מה לכתחילה
זה מזונות ללא ספק ואין בזה בכלל מקום לדון
יש בזה 5 מיני דגן שבאים להטעים וזה לא שונה כלל מהקסטה
הדברים פשוטים
חבל על הדיון.
שלחתי אותך לעיין במקומות שנכתב בעניין.
אני מבין את שני הצדדים, ושמעתי וקראתי את כל הדיונים.
אני לא הכרעתי בעניין, אלא רק הבאתי את מה שהכריע מרן הראש"ל שליט"א.
מן הסתם את הטענות שתרצה לטעון כבר טענו בפורום במוקומת שהפניתי אליהם.
תעבור על כל מה שכתוב שם, ואם יהיה לך משהו לחדש אתה מוזמן לכתוב שם.
 
עם כל הכבוד לך, למרן זיע"א היה פשוט לו ללא ספק שגם שיש בזה דגן שבא להטעים זה שהכל והדברים פשוטים.

מה שנשאר לנו הקטנים זה להבין את דבריו הק'. אחרי שתבין את דבריו, ותמצא את המקור לדבריו, תחלוק אם תרצה ויהיה לך איך לדחותם.
אשמח שתאיר את עיני
מה שפסק הרב יצחק יוסף בשרשור למעלה התשובה קצת מגומגמת ובסוף זה חזר לדעת הרב מאזוז שופל זה שהכל כי לציפוי אין טעם והוא בא לשמש את השוקולד והרבה בעצמו חלק על זה
מה גם שאם אומרים על שוקולד עוגיות 'העוגיות באות לשמש השוקולד שברכתו מזונות פשוט שהוא הדין השניצל
והוא הדין בקסטה ששמה יש סברא תומר שמציל מטינוף ואעפכ פסק החזוע לברך מזונות
והשניצל שפשוט שמי שאוכל חפץ בפירורי לחם אחרת היה אוכל חזה עוף ועוד שמטעימים ומשבחים החזה עוף פשוט לברך מזונות

ועוד לפי הכלל בדעת הרב עובדיה שהובאה בברכה נאמנה שמקום שגם החולקים מודים שבדיעבד יצא עדיף לברך הברכה המבוררת
 
נערך לאחרונה:
מי שאומר שהדגן השניצל לא בא להטעים
זה לא הסברא של הראש"ל לכן אמר יפה הרב לוריא
חבל על הדיון.
תעבור על כל מה שכתוב שם,
והראש"ל לא יחיד בזה גם הגרש"ו זצ"ל בשבט הלוי כותב כן
ועוד לפי הכלל בדעת הרב עובדיה שהובאה בברכה נאמנה שמקום שגם החולקים מודים שבדיעבד יצא עדיף לברך הברכה המבוררת
ע"ז נאמר שה"מ היכא דס"ל כן להלכה וכהיכי דלא ליחוש לסב"ל אמרי' להאי כללא אך היכא דס"ל דצריך לברך שהכל לא, ואדרבא בנדו"ד לא שייך לומר כן דכיוון דסברת הראש"ל ודעימיה דצריך לברך שהכל והיינו טעמא דהחזה עוף הוא העיקר א"כ נמצא דברכת המזונות לא תפטור את החזה עוף (רק מטעם סב"ל כידוע מח' הפוסקים בזה) וא"כ עדיף טפי למיעבד כפסק הראש"ל [וכיהודה ועוד לקרא]
 
זה מזונות ללא ספק ואין בזה בכלל מקום לדון
מרן שליט"א בילקוט יוסף ברכות ב הרחיב בנושא זה, ואף שבהלכה זו הראה פנים לכאן ולכאן. ויותר נוטה לברכת שהכל. מ"מ בעוברי על הספר, מרן שליט"א הסתעף כמה וכמה פעמים לברכת השניצל, ושם כתב בפשיטות שברכתו שהכל.
ואגב מאי דפשיטא למר. למרן זיע"א פשיטא איפכא בדיוק. וכבר נודע בשער בת רבים ענין ההסרטה של מרן זיע"א בקולו הברור. עי"ש ותרו"ן וגם תרו"ץ. ודו"ק.
 
בספרו החדש ברכות ב. הכריע שברכתו האדמה. ואף שאמרנו לפניו, שהרוב הוא קרם, והרבה אנשים קונים בשביל הקרם. עם זאת כתב בספרו, שמ"מ עיקר החטיף הוא הבמבה וע"ש נקרא החטיף, וזה עשוי מתירס מיוחד שנזרע אך ורק לשם כך ולא משתנית ברכתו. אלו תורף דבריו שם.
 
זה לא הסברא של הראש"ל לכן אמר יפה הרב לוריא


והראש"ל לא יחיד בזה גם הגרש"ו זצ"ל בשבט הלוי כותב כן

ע"ז נאמר שה"מ היכא דס"ל כן להלכה וכהיכי דלא ליחוש לסב"ל אמרי' להאי כללא אך היכא דס"ל דצריך לברך שהכל לא, ואדרבא בנדו"ד לא שייך לומר כן דכיוון דסברת הראש"ל ודעימיה דצריך לברך שהכל והיינו טעמא דהחזה עוף הוא העיקר א"כ נמצא דברכת המזונות לא תפטור את החזה עוף (רק מטעם סב"ל כידוע מח' הפוסקים בזה) וא"כ עדיף טפי למיעבד כפסק הראש"ל [וכיהודה ועוד לקרא]
איך לא
מזונות פוטר עוף בדיעבד
אין פה סבל כי אתה ממה נפשך מברך לא שייך פה סבל בכלל
ושוב במזונות אין דבר כזה עיקר לא עיקר כל שבא להטעים קובע ברכה
גם השוקולד עם עוגיות השוקולד עיקר
גם בעוגה שיש לה תחתית מעטה של מזונות היא טפל ואעפכ קובע ברכה אז לא ירדתי לסוף דעתך שאתה רושם עיקר

וגם לשיטתך במבה עם שוקולד יש פוסקים שסוברים שבמבה לכשעצמה שהכל אז הבו שלא להוסיף עלה בבבמה עם שוקולד שלשיטתם זה עוד יותר שהכל למה את לא חושש לסבל?
 
ושוב במזונות אין דבר כזה עיקר לא עיקר כל שבא להטעים קובע ברכה
גם השוקולד עם עוגיות השוקולד עיקר
גם בעוגה שיש לה תחתית מעטה של מזונות היא טפל ואעפכ קובע ברכה אז לא ירדתי לסוף דעתך שאתה רושם עיקר
לכן בשו"ת הראש"ל כתב מזונות, אך אח"כ חזר בו, ובוודאי ראית את טעמו אם עברת על ההודעות ששלחתי אותך...
וגם לשיטתך במבה עם שוקולד יש פוסקים שסוברים שבמבה לכשעצמה שהכל אז הבו שלא להוסיף עלה בבבמה עם שוקולד שלשיטתם זה עוד יותר שהכל למה את לא חושש לסבל?
א. כבר דחו את מי שאומר שהכל (ואכמ"ל).
ב. כבר אתה בעצמך כתבת בשורות לפני שאם גם ככה אתה מברך לא שייך סב"ל, ומכיון שברכה מבוררת עדיף יש לברך האדמה.
 
לכן בשו"ת הראש"ל כתב מזונות, אך אח"כ חזר בו, ובוודאי ראית את טעמו אם עברת על ההודעות ששלחתי אותך...

א. כבר דחו את מי שאומר שהכל (ואכמ"ל).
ב. כבר אתה בעצמך כתבת בשורות לפני שאם גם ככה אתה מברך לא שייך סב"ל, ומכיון שברכה מבוררת עדיף יש לברך האדמה.
מסכים עם דבריך
אני רק רוצה להגיד שדין הבמבה והשניצל זהים
מה שתטען לגבי השניצל סב"ל וכאלו אני יטען לך לגבי הבמבה
לכן ברכת השניצל כדין הבמבה תהיה מזונות
 
מזונות פוטר עוף בדיעבד
אין פה סבל כי אתה ממה נפשך מברך לא שייך פה סבל בכלל
לא מדוייק יש מח' גדולה בנדון אם מזונות פוטר רק מיני מזונות או כל מידי דזיין עיי' באח' בזה ולמעשה זה רק מדין סב"ל משא"כ במבה דהתם אמרי דאף לפוסקים שמברכים שהכל אם יברך אדמה יצא כיון דלא שיקר בברכתו
 
מסכים עם דבריך
אני רק רוצה להגיד שדין הבמבה והשניצל זהים
מה שתטען לגבי השניצל סב"ל וכאלו אני יטען לך לגבי הבמבה
לכן ברכת השניצל כדין הבמבה תהיה מזונות
אני לא רואה שום קשר בין במבה לשניצל.
א. בשניצל יש מין דגן ובבמבה לא.
ב. בשניצל העיקר הוא הבשר (שהוא מה שבפנים) ובבמבה העיקר הוא החטיף (שהוא מה שבחוץ).
ג. בשניצל אנחנו יודעים מה מברכים על כל דבר והשאלה היא מה העיקר, ובבמבה הנידון הוא [גם] מה מברכים על החטיף עצמו.
בקיצור, אני לא מבין מה אתה בא לדמות משניצל, וגם את"ל ששניצל הוא מזונות מה הנך לומד מכך לעניין הבמבה.
 
מה הנך לומד מכך לעניין הבמבה.
נראה שבא לדמות לענין דיעבד שיוצא ממ"נ, אך גם ע"ז כבר כתבתי
לא מדוייק יש מח' גדולה בנדון אם מזונות פוטר רק מיני מזונות או כל מידי דזיין עיי' באח' בזה ולמעשה זה רק מדין סב"ל משא"כ במבה דהתם אמרי דאף לפוסקים שמברכים שהכל אם יברך אדמה יצא כיון דלא שיקר בברכתו הלכך עדיף לברך אדמה
 
חזור
חלק עליון