י.א. ישראל
Active member
מה הבנת בזה?
וכי הקמח תירס באפרופו כן ראוי?
-
חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן
ברכת במבה נוגט
- Thread starter שלמה טולידאנו
- תאריך התחלה
- צופים 12
-
- תגיות
- במבה
וכי הקמח תירס באפרופו כן ראוי?
תלמיד מרן המתאבק בעפ"ר
Member
אכן כן זה מה שהרב כותב שם שהתירס באפרופו הוא ראוי לאכילה וכיון שכן אם השתנה שמו וצורתו אז משתנית ברכתו לשהכל
משא"כ בבמבה שהתירס ששמים שם הוא תירס של הפופקורן שאינו ראוי לאכילה רק ע"י ריסוק וניפוח ולכן ברכתו נשארת וכמש"כ רבינו ירוחם
זאת כוונת הרב במכתב ששלחו בענין האפרופו
וא"כ לפי העדות כאן ששלחו שהבמבה נוגט הוא מאותו תירס של הבמבה הרגילה ממילא נקטינן שברכתו האדמה
ולמה מרן לא אמר לו שזה לא תלוי אם זה קמח או לא רק מאיזה סוג של תירס מכינים אותה?
עדיין הדברים לא ברורים ולא הובא כאן איזו ראיה מכרעת או תשובה חדשה שכתוב שם בפירוש שאין חילוק בין מקמח לגריסים
צריך לדעת מה הכוונה "והצגתי לו את הדברים"...
איני יודע, אבל אם הוא בא למרן שליט"א ואמר לו: "הרב לעניין ברכת הבמבה, יש לי ראיה שכיום הדבר השתנה ועל במבה במילוי צריך לברך שהכל", גם אני הייתי שולח אותו לרב שהתעסק בזה, ולא מתחיל להיכנס עמו לנושא. בוודאי אם זה היה על מפתן הדלת.
לא שאני אומר שכך זה היה! רק זה מה שהשבתי לעצמי כששאלתי מדוע באמת לא ענה לו מיד...
שלמה טולידאנו
Member
לא כך הם פני הדברים, ארחיב יותר
ישבתי עם מרן שליט"א בביתו בנחת רוח, הראתי לו את התמונות והצגתי לו את הצדדים,
מרן שליט"א אמר שאין זה עדיין כ"כ הכרח לברך שהכל משום שזה זן מיוחד של תירס לצורך הבמבה,
אמנם באותו זמן לא היה ברירא ליה כולי האי, ומחמת טרדות הזמן הפנה אותי להעמיק את הבירור אצל הרה"ג אלקנה ישראל שליט"א,
ואכן אני בקשר איתו ללבן את הדברים, ובעז"ה בקרוב אשוב למרן שליט"א שיכריע לנו הלכה למעשה,
בנוסף ייתכן ולשם הבירור נצטרך לערוך סיור מקיף במפעל ולראות מקרוב את כל התהליך אי"ה, ולכן העניין עוד יכול להתעכב,
ויה"ר שלא תצא תקלה תחת ידינו.
להוי ידוע, שידידי הרב @שלמה טולידאנו שליט"א, הוא ת"ח משכמו ומעלה, ששקוד על התורה ועל העבודה, [ומן הסתם אתם נעזרים בו כשעונה בקו הלהלכה, בלי שאתם יודעים שזה הוא :) ] והוא מקורב למרן הראש"ל שליט"א מזה שנים, וזכורני שהיה מגיע ברגל מהישיבה בגבעת מרדכי עד סנהדריה ברגל בשבתות, ומרן הראש"ל שליט"א מחבבו למאוד, ואף לפני כמה שנים הוציא לחתונתו ספר כעין מעיין אומר שאלות ממרן הראש"ל שליט"א, והרב טרח להגיע לחתונתו בצפון הרחוק... וכל פעם שמגיע לרב, הרב מכבדו ומעריכו.
וכמדומה שיש למחות על מה שנכתב כאן מחוסר ידיעה אודותיו.
מחילה, כמובן.
לא התכוונתי לחשוד ח"ו, רק לא מופרך שאנשים שואלים כך שאלות, ואחר שאיני מכיר את פרטי הסיפור ואת הרב הנ"ל רק העזתי להציג עובדה מסויימת שאין הדבר יוצא מגדר ההיגיון שכך היה (ונדמה לי שהסתייגתי כראוי בהודעתי).
בוודאי שלא התכוונתי לפגוע או לזלזל ברב הנ"ל, אלא רק לשאול ולדעת... (ואכן קיבלתי תשובה מספקת וראויה).
אברך מבני ברק
Well-known member
ואיפה הספר?
יוסף דהן
Well-known member
כדאי לעשות סיור ובדיקה לא רק במפעל "העמק" שם בדק הרב אלקנה, ושם היה מרן שליט"א, אלא לבדוק זאת גם בחברות השונות.
י.א. ישראל
Active member
איפה בעין יצחק?
שלמה טולידאנו
Member
אמנם באמת זכיתי בס"ד לקבץ ברבות השנים תשובות רבות ממרן שליט"א ששאלתי או שמעתי שהשיב, וכן רשמתי מהנהגותיו בקודש שראיתי בעיניי,
וממש בטרם התחלתי לעורכם לדפוס [לפני למעלה מ 6 שנים] ביקש ממני מרן שליט"א שלא להוציאם עדיין לאור, ועל כן נגנז לע"ע ונמצא אצלי, ובעז"ה עוד חזון למועד, אמנם בספרי שו"ת דברי שלמה ח"א הבאתי מתוכם כמה וכמה פסקי הלכות בנוגע לעניינים שעסקתי בהם שם, וכאשר תחזינה עיני המעיין.
זה קונטרס בהלכות ת"ת שיצא לפני כתשע שנים, אמנם הודפס בשנית עם הוספות ותיקונים רבים בס"ד בסוף השו"ת הנ"ל .
יוסף דהן
Well-known member
חיפשתי בתוכנה במבה בעין יצחק וזה מה שמצאתי אולי יעזור : (הקדמה לכללי מרן)
וגדולה מזו כתב באותו ירחון אודות הברכה על הבמבה, דהנה בשיעור ברבים העדנו שמרן אאמו"ר
שליט"א בירך בפנינו על הבמבה בורא פרי האדמה, ונהג כן ב' פעמים בפנינו. והוא על פי דברי רבינו ירוחם שכל שניטע לשם כך, לא משתנית ברכתו, והרי התירס שממנו עושים את הבמבה הוא זן מיוחד הנזרע אך ורק לשם עשיית הבמבה, והפפקורן. ואין תירס זה ראוי לאכילה אלא ע"י ריסוקו לגרגירים דקים ביותר, או לעשותו פפקורן. וממילא אין לזה קשר למחלוקת בדין תמרים שמיעכן. אולם עורך הירחון הנ"ל לא נחה דעתו בזה, וכתב שהעדות שלנו אינה נכונה, והדפיס דברים אלה בירחונו בלא שדיבר עמנו. ומה שדימה בירחון הנ"ל דין זה לפת קטניות, לא דמי, דהתם זרעו הקטניות לשם הקטניות, ואגב עשו מזה פת, אבל היכא שנזרע לשם ריסוק הדבר, וגם אינו ראוי בלא זה לאכילה, ברכתו בפה"א. ודו"ק. וע' לאבודרהם (ריש הל' ברכות) שכתב, וכל הנהנה מהעוה"ז בלא ברכה כאילו מעל, פירוש, ברכה המיוחדת לאותו דבר. ע"כ. וכיון שהבמבה נעשית מזן מיוחד הנזרע אך ורק לשם הבמבה [ופפקורן] ואינו ראוי לאכילה בלא זה, ברכתו האדמה, ואם יברך שהכל לדעת האבודרהם הרי זה כאילו מעל. ומה שטען הרה"ג הנאמ"ן לחוש בזה לסב"ל, הנה אחר שלא מצינו מי שחולק על רבינו ירוחם הנ"ל, אין כאן סב"ל. ומטעם זה כיום הכל מברכים על גרעיני חמניות וגרעיני אבטיח בפה"א, אף שבעבר בירכו ע"ז שהכל, אחר שהמציאות נשתנתה, וכיום זורעים סוג אבטיחים לשם הגרעינים. וכן על הקשיו כיום מברכים ע"ז העץ, אחר שהמציאות נשתנתה, וכיום זורעים הקשיו לשם האגוז. ויש להוסיף דגם אם נדמה זאת למחלוקת גבי תמרים שמיעכן, הנה לד' המג"א והרבה אחרונים שעמו, כל שאין שקר בברכתו, ליכא למיחש לסב"ל. והדרינן לכללא דברכה מבוררת עדיפא טפי. וגם לגבי במבה אם יברך האדמה אינו משקר בברכתו, דסוף סוף הבמבה נעשית מדבר הגדל באדמה. וכ"פ הגר"מ פיינשטין, ובשו"ת משנה הלכות.
יוסף דהן
Well-known member
אולי כונתך לשלחן המערכת?
הנה כתב בעין יצחק כיון דבמלתייהו קיימי כיון שזה לא עיסה אבל אם זה מאבקה הרי זה עיסה ולאו במלתייהו קיימי
מיהו אולי אפשר שזה רק סניף לברך האדמה כמו שמשמע מהמשך דבריו שכתב ובעיקר וכו'
מיהו לכאורה אפשר ללמוד שהבמבה נוגט כיון שעשויה מקמח תירס ולאו במלתייהו קיימי לא שייך לומר בה שאינה ראויה למאכל אלא כך שאפשר לאוכלו דבמלתייהו קיימי ע"י ריסוק כמו במבה רגילה והרי זה דומה לפלאפל שברכתו שהכל כיון שאפשר לאכול את החומוס גם שלא ע"י ריסוק כך גם הקמח תירס כיון שעשוי לאוכלו ע"י ריסוק אם זה קמח נברך שהכל ודו"ק
מיהו אולי אפשר שזה רק סניף לברך האדמה כמו שמשמע מהמשך דבריו שכתב ובעיקר וכו'
מיהו לכאורה אפשר ללמוד שהבמבה נוגט כיון שעשויה מקמח תירס ולאו במלתייהו קיימי לא שייך לומר בה שאינה ראויה למאכל אלא כך שאפשר לאוכלו דבמלתייהו קיימי ע"י ריסוק כמו במבה רגילה והרי זה דומה לפלאפל שברכתו שהכל כיון שאפשר לאכול את החומוס גם שלא ע"י ריסוק כך גם הקמח תירס כיון שעשוי לאוכלו ע"י ריסוק אם זה קמח נברך שהכל ודו"ק
נערך לאחרונה:
איפה כבודו ראה זאת?
