Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
"המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.
כתב השו"ע בסימן תקנ"ח סעיף א:בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי.
ובכה"ח ס"ק י כתב שלדעת מר"ן יש לאסור כל היום, וכ"כ באול"צ ח"ג פכ"ט סכ"ו שכן הוא מנהג בני ספרד לאסור אף לאחר חצות היום.
נסתפקתי במש''כ בחזו''ע ד' תעניות להעתיק את לשון השו''ע לאסור אכילת בשר ושתיית יין בי' באב, האם אגב שיטפיה דמרן כתב כן, ובאמת לדידן דמיקלים בשתיית יין מר''ח כ''ש שיש להקל בעשירי באב דקיל טפי, וכמו שמצינו לגבי אכילת בשר בסעודת מצווה דשרי לכולם וכן בתבשיל של בשר דשרי בעשירי באב ומר''ח נוהגים...
ומזה נלמד גם ששתיית מיץ ענבים אסורה בסעודה מפסקת דון מינה ואוקי באתרין]
ועיין בשער המפקד שגם הביא
וכתב לבאר בהערה
ותו"ד שאין הפרי אדמה מסתמך שהמנהג להקל מכח עדות השלחן מלכים אלא שהוא ראה שכן המנהג וביאר המנהג על פי הטעם שכתוב בשלחן מלכים. וכעין זה רציתי ליישב בס"ד.
ומה שמסיים פה במילים "וזאת היא שקשה בעיני", מעיר על הפרי אדמה שכתב כן בשם השולחן מלכים ולא בשם בעל הטעם להקל ביין ולהחמיר בבשר. שהוא שיירי הכנה"ג.