שתית מיץ ענבים בערב תשעה באב

[אמונה ובטחון]

מה הבעיה בצאת הצום? רק בסעודה מפסקת אסור

לדעת מרן השו"ע אסור לשתות יין גם בצאת הצום.

 

[abc123]

הבנתי שלדעת מרן השו"ע אסור לשתות יין גם בצאת הצום.
האם זה לא נכון?

לכאורה צודק. גם לפי זה שאנחנו מקילים בכל תשעת הימים עד סעודה מפסקת, אבל בי' אפשר שבאמת אסור

 

[אליאב צוף]

כתב השו"ע בסימן תקנ"ח סעיף א: בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי.
ובכה"ח ס"ק י כתב שלדעת מר"ן יש לאסור כל היום, וכ"כ באול"צ ח"ג פכ"ט סכ"ו שכן הוא מנהג בני ספרד לאסור אף לאחר חצות היום.

 

[חכם]

מסתמא כשם שנהגו בירושלים להקל בט' הימים גם בעשירי מותר

 

[abc123]

מסתמא כשם שנהגו בירושלים להקל בט' הימים גם בעשירי מותר

מהילקו"י שהיקל בתשעת הימים נשמע לאסור בי'

 

[מרפסן איגרי]

כבר העליתי דעת הרב מאזוז

 

[בנימין לוריא]

שתיית יין בעשירי באב, מותר???

נסתפקתי במש''כ בחזו''ע ד' תעניות להעתיק את לשון השו''ע לאסור אכילת בשר ושתיית יין בי' באב, האם אגב שיטפיה דמרן כתב כן, ובאמת לדידן דמיקלים בשתיית יין מר''ח כ''ש שיש להקל בעשירי באב דקיל טפי, וכמו שמצינו לגבי אכילת בשר בסעודת מצווה דשרי לכולם וכן בתבשיל של בשר דשרי בעשירי באב ומר''ח נוהגים...

forum.moreshet-maran.com

 

[א.א]

מקפיץ

 

[abc123]

מקפיץ

כי?

 

[ינון חורי]

פשוט שבסעודת המפסקת, רק בט' הימים שזה מנהג - הרב עובדיה כתב שמנהג ירושלים להקל

חזו"ע עמ' קע

וז"ל שיירי כנסת הגדולה
הצג קובץ מצורף 35403


וז"ל השלחן מלכים וראה בהערה 9


וז"ל פרי האדמה על הרמב"ם פ"ה ה"ב (ובדפוס ישן דין ו).


ומשמע שהבין מהשלחן מלכים שביין הקלו בתשעת הימים אמנם בשלחן מלכים העתיק לשון הכנה"ג שהוא חוזר על יום ר"ח עצמו.

וכתב הכף החיים:


לכא' מבואר דסמכי ואזלי על השלחן מלכים. כדקושיית הרב המגיה הנ"ל.

ובחזון עובדיה כתב

[

??????????????

ומזה נלמד גם ששתיית מיץ ענבים אסורה בסעודה מפסקת דון מינה ואוקי באתרין]

ועיין בשער המפקד שגם הביא



וכתב לבאר בהערה



ותו"ד שאין הפרי אדמה מסתמך שהמנהג להקל מכח עדות השלחן מלכים אלא שהוא ראה שכן המנהג וביאר המנהג על פי הטעם שכתוב בשלחן מלכים. וכעין זה רציתי ליישב בס"ד.

ומה שמסיים פה במילים "וזאת היא שקשה בעיני", מעיר על הפרי אדמה שכתב כן בשם השולחן מלכים ולא בשם בעל הטעם להקל ביין ולהחמיר בבשר. שהוא שיירי הכנה"ג.

ונעלם דבר זה מהמגיה הנ"ל.