קבוקים ושניצל

[יוסף דהן]

מצורף

במכתב שקיבלתי בסוף חודש אייר שאני מניח שהוא אחרי הקובץ שכתר העלה לזכות הרבים
כתב שחילוק בין גלידה עם עוגיות שמברך מזונות שניכר הטעם לבין ציפוי שהוא טפל משמע גם שיותר מצדד להורות שהכל

 

[אמונה ובטחון]

מצורף

כפי שזה נראה, זה לא תשובה חדשה יותר מהתשובה שהובא בקובץ ב"י ובעוד מקומות.

 

[יוסף דהן]

כפי שזה נראה, זה לא תשובה חדשה יותר מהתשובה שהובא בקובץ ב"י ובעוד מקומות.

בקובץ ב''י כתב שב''ה עוד יכריע בזה?

 

[אמונה ובטחון]

בקובץ ב''י כתב שב''ה עוד יכריע בזה?

שם הוא הביא תשובה [ככה"נ מתוך ילקו"י ברכות החדש המוכן, שעדיין לא הודפס] בדבר וכתב לברך שבכל, ומי שבא לשאול מה מברכים, יש להורות לברך שהכל. והמברכים מזונות לא טעו.
ותשובה זו נשלחה ונדפסה בכמה מקומות, וגם אלי נשלחה תשובה זו.

 

[בנימין לוריא]

בילקו"י ברכות כרך ב' עמ' תשצ"ד כתב: "אמנם בשניצל הציפוי הוא דק ואינו עשוי למאכל בפני עצמו, וכל אכילתו היא רק בשילוב העוף, אבל בנ"ד (קבוקים. ב.ל.) המעטה הוא טעים וערב לחיך, ויש בנ"א אף שאוהבים את המעטה יותר מהבוטן עצמו, בגלל טעמו המשובח, ויש שאף משאירים את הבוטנים ואוכלים רק את החיפוי דבר שלא מצוי בציפוי הדק של השניצל, ולכן א"א לומר שיתבטל לבוטן".
וכן כתב בילקו"י ברכות כרך א' עמ' תקמ"ג: "השניצל ל"ד לקבוקים או קסטה של גלידה, שמבואר בחזו"ע שמברכים עליהם מזונות, אף שהם ב' דברים נפרדים, כי הרוב זה הקמח ואנשים אוכלים זאת גם במטרה לשם הציפוי והבסקויט, ושיעור הקמח שבקבוקים הוא כשיעור הבוטן, וגם הוא עיקר. ודו"ק היטב".