תוצאות חיפוש

נ' דנסתפק אם לדקדק לשון הרי"ץ גיאת דאין ענין להקפיד ע"ז, או שרק אי"ז איסור.

מעתיק מהגרע"פ. שאלה: אדם שמתפלל במעבר האם מותר לעבור נגדו. תשובה: יש אומרים שמותר לעבור. מקור: כתב בשו"ת חינא דחיי (סי' לט) שאדם שעומד ומתפלל במקום מעבר של רבים, כיון שאין לו רשות לעמוד שם, מותר לעבור לפניו מפני שמזיק את הרבים. ואפשר שאף אם בשעה שהתחיל להתפלל עדיין לא היה מעבר הרבים, אם אח"כ...

ע"ע ט"ז תרמ"ה סק"ד.

עי' מש"כ כאן https://din.org.il/2021/03/22/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93-2/ באופן שלך קשה לומר דחשיב דבר האבד לכאו'.

אכן יש חולקים ואוסרים משום איסור סיכה [עי' שועה"ר ריש תרי"א כמדו']. ואולם בילקוט יוסף שבת ד סימן שכז - דיני סיכה בשבת סעיף ו ו. מותר לתת בשבת מי בושם על הפנים או על הידים, ואין בזה איסור סיכה. ואף ביום הכפורים יש להקל בזה. ואף על השערות יש להקל. אולם כבר ביארנו לעיל (סימן שב וסימן שכב) שאסור...

כנ' צ"ל ח"ט סי' קל"ד. כמדו' שהגרנ"ק ג"כ סובר שיברך באמצע שמו"ע. מה הדין אם לא שמע את התקיעות הראשונות של מעומד, אם יברך לפני השניות? ומה הדין מי שאוחז באמצע הברכות לא במקום שתיקנו התקיעות אם ג"כ יברך?

יברך, [כמדו' לפני התקיעות ממש].

כפי שכבר כתבו שם אינו מזכיר המלאכה, משא"כ הכא.

לפי הבנתי, לא.

מה הדמיון לשם? [שם יעו"ש במ"ב ס"ק ב כיון שדרכו בכך לפתוח ולסגור תמיד ועיין בבה"ל].

אבל אינו נר שבת קודם שבת, עכ"פ יל"ע אם נעשה מוקצה ביו"ט קודם שבת. האם דובר כאן על נר שממנו יקחו אש או על הדלקת נרות שבת?

יש בזה מו"מ, ומקור אחד אציין שו"ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן תטז

איזה מצוה זה הוקצה קודם שבת? בפשוטו זה אוכ"נ ממש.

ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה פרק ט - באיזה אופנים אין חיוב לשמוע לאביו סעיף ה ה. הרגיל להתפלל בנוסח ספרדי, ואביו ציוהו לשנות את תפלתו לנוסח ספרד, אין צריך לשמוע לו. [ילקו"י כיבוד או"א פ"ט ס"ה מהדורת תשס"א כרך ב' עמוד קיז, ובמהדו' תשס"ה עמ' תכד] וכ"ש הכא. ועייש"ע הרבה דוגמאות.

העיקר לכאו' החילוק שכתב בארחות שבת שם לחלק בין צורה פשוטה לצורה מורכבת, והחילוק מובן מסברא, וראייתו מד' האר"י לכאו' יש לדחות.

לכאו' מסוף הדברים נראה שכתב וכן עיקר, ע"ז דיכול לישב אף יותר מטפח. ומסתמא דבכל מקרה, כל הענין כיון שהוא מנהג, א"כ י"ל דכתב לכתחילה המנהג היותר חמור ולזקן וכו' היקל יותר, ואה"נ החסיד יותר מחמיר יותר אבל העיקר סגי גם מעל טפח וכו', ומה שנהגו כי לא כ"כ חשוב עצמם כחסידים כל כך.

רק שלא יטעו הקוראים, נידון האשכול היה לכאו' בסתם נשים אפי' רווקות או נשואות כשאין המדובר דוקא על אופן שיתגנה הבעל, וזה אסור, וכל ההיתר הוא רק בחשש שתתגנה על הבעל.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף טז סעיף טז (ע') טז') {ט} יש נוהגים מ (פח) שלא לרחוץ לו'} (פט) מראש חדש, (פ') ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו, <טו> (צ') [לג*] (צ) ויש מתענים מי"ז בתמוז (צא) עד ט"ב. הגה: * ולצורך מצוה שרי; ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי"ל); ואפי' אם טובלת...

מותר.

כמדו' שמותר.