תוצאות חיפוש

כפי שכתבתי, זה דבר ניכר בחוש, באותם שעונים שיש בהם שינוי רואים זאת על המנורות שנכבים לרגע. ולא צריך בשביל זה רוח הקודש מיוחדת של ר' בנימין חותה או מהנדסי חשמל בכירים.

לעת זקנתו אמר במפורש לנכדו הרב ששון, שמי שאינו אוכל היתר מכירה ומקפיד לקנות יבול נכרי הוא שוטה ומשועמם שמבזבז כספו על שטויות והבלים (לא במילים הללו, אבל זו הכוונה) והורה לו לפרסם הדבר לבני תורה. והוסיף ואמר שבנו משה מקפיד עליו כשהוא אומר זאת.

יש שעונים שכן הוא ובאמת יהיה אסור (וזה דבר שמורגש בחוש), אבל באותם שעונים שאין הבדל, מותר להגר"ש.

פשוט שהנפח הוא העיקר וגם לדעת מרן הגר"ע כך הוא. ומשערים במשקל כי כך קל למדוד. וכ"כ בחזו"ע סוכות עמ' קיג, שהשיעור בנפח ולא במשקל, אבל הוא קרוב למידה בנפח וכ"כ פתח הדביר סי' קצ ופשט המנהג לשער במשקל. אבל במאכלים שיש הפרש בין נפח למשקל, נלך אחר הנפח וכן מוכח מפתח הדביר שציין, כי אין בכח האחרונים...

רק למרן הגר"ע היו כתפיים רחבות להתיר כזה דבר, ויתכן שגם הוא היה מחכה לראות שרבים מתירים. כיום קשה להקל.

חזון עובדיה ארבע תעניות עמ' קכט.

אין מקום להוצאת שם רע וכתיבת כינויי גנאי על ת"ח שמזכים את הרבים בדבריהם, ומי שלא רוצה שלא יזמין אותם. וגם אם רב אחד רואה לנכון להתבטא נגד חבריו, מי שמצטט אותו יתן את הדין.

הגר"ע יוסף התיר להקדים הדלקה רק לחולה או לצורך מצוה אבל הגר"ש משאש התיר בשופי גם להעביר ממצב רגיל למצב שעון, דאין הבדל בין גרם הדלקה לגרם כיבוי (תבו"ש או"ח ד').

האיסור בכלי זמר הוא כל השנה וביחו"ד היקל מכמה טעמים למעט ימי הספירה ובין המיצרים. המקור במג"א שנהגו לאסור ריקודים. וערוה"ש בא אחריו ואסר כלי זמר המביאים לריקודים. מכאן להתיר שירים שקטים שאין להם קשר לריקודים (לאפוקי מהטועים שהבינו דאיירי ב'איסור הנאה') וכ"כ הגר"א שלזינגר (אלה הם מועדי, ספירת...

זה מפני שבישיבה הוא התבטל במקום לנצל את הזמן לדעת ללמוד ולהבין. אך די בבזבוז כמה שנים בישיבה על זה, אברך כולל שאינו לומד בשוטנשטיין הרי זה ביטול תורה גמור כי בזמן הזה יכל להספיק פי כמה וכמה. ובספר אמת ליעקב [פרץ] להגר"י האריך להרחיב בציטוטים מהאחרונים כמהרש"א על ביטול הזמן בתואנה של 'לדעת ללמוד'.

דברי המוסר וההתעוררות טובים המה אך כפי שמשתמע מהכותרת, המסקנה היא טעות. כי טוב מאוד ללמוד באמצעות שוטנשטיין וכך להספיק במהירות הרבה דפים והרבה ראשונים ואחרונים. עמל התורה זה להבין למה, ולא להבין מה. גם כשיצא פירוש רש"י התנגדו לו בנימוקים הזויים.