יש אכן כלל שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד. אבל כלל זה אמור רק לגבי מקומות שיש סברא שמשמעות המילה בזמן חז"ל היתה שונה ממשמעותה במקרא, ובמקרה של שם אלוהינו אין שום סברה כזו וגם לא יכול להיות סברה כזו, כיון ששם זה הוא מיסודי הדת, ולא יתכן שישתכח משמעותו האמיתית, כי בלעדי הבנה בזה לא ניתן להבין את...