תוצאות חיפוש

לעניין החשש של עבודת אלילות בחגיגת ל"ג בעומר במירון, מצאנו באחרונים שלימדו זכות על אלו שבאים לקברים ומתפללים לצדיק שיהיה עבורם מליץ יושר, אולם אכן יש כאלו שאי אפשר ללמד עליהם זכות זו, כי הם מתפללים לצדיק עצמו שיושיע אותם, וזה ממש ע"ז כפשוטו, כמ"ש הירושלמי (פרק ט הלכה א) "אם בא על אדם צרה לא...

הרב ישראל מאיר מורגנשטרן מחבר הקונטרס תספורת וגילוח ועוד ספרים חשובים, מסר שיעור בשכונתנו גני הדר לפני שלשה שבועות והסביר מדוע יש להחמיר מלהתגלח במכונות הגילוח, אף אלו עם ההכשר כגון של צומת ושל הרב דביר. בין היתר דיבר על דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בזה, והביא מכתב שבו הרב לכאורה חוזר בו מההיתר...

יש לי להשיב על הדברים, אבל נראה לי שדיון זה לא יסתיים לעולם באופן כזה אלא צריך לדבר ישירות. בחפץ לב אשמח ללמוד עם כבודו סוגיה זו. אשלח טלפון באישי.

א. עיקר הכוונה היא לא מה דאיתא בשו''ע אלא עיקר הכוונה היא השגחה! כמו שיוצא מהמדרשים במפורש וכן מהראשונים. ובכוונה זו כלול שהוא בעל היכולת כיון שכדי להיות אלוה משגיח מחויב שיהיה גם בעל הכוחות כולם, וכפי שכותב האורחות חיים לרא"ש (יום ראשון סימן כו) שהאמונה בהשגחתו הפרטית היא יסוד התורה כולה, ולכן...

אין כוונה נוספת! מי שקורא את המאמר ורואה את לשונות כל הראשונים ללא יוצא מן הכלל מבין שיש כוונה אחת ויחידה שהיא כוללת הכל. על כן בקשתי לפני שמגיבים שיקראו את הכל, כמו שכל הרבנים שנתנו הסכמות טרחו וקראו והבינו שאין כאן שום עקירה. אך כיון שאני מעריך שלמרות זאת לא כל המגיבים יעיינו במאמר אצטט לשון...

יש אכן כלל שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד. אבל כלל זה אמור רק לגבי מקומות שיש סברא שמשמעות המילה בזמן חז"ל היתה שונה ממשמעותה במקרא, ובמקרה של שם אלוהינו אין שום סברה כזו וגם לא יכול להיות סברה כזו, כיון ששם זה הוא מיסודי הדת, ולא יתכן שישתכח משמעותו האמיתית, כי בלעדי הבנה בזה לא ניתן להבין את...

אכן בק"ש צריך לקבל עומ"ש, וזה כמובן כלול בשם 'אלוקינו', שמשמעותו שהוא 'מלכנו'. רק בשאר התפילה והברכות אין חיוב להביא עצמו להכרה זאת, אלא מספיק הידיעה שיש לנו קשר ושייכות אליו ית'. ואכן מכל הראשונים שהבאתי משמע שאין כוונה שונה לשם 'אלוקינו' בק"ש ולשם זה בשאר מקומות. ולא יתכן שמרן יחלוק על רשב"א...

ראשית כל הרב הראשל"צ קרא בעצמו את המאמר וגם נתן לרב חגי שושן שליט"א לעבור על כל המקורות לראות שאכן הובאו בשלמותם בלי שינוי, ורק אז הסכים לתת הסכמה. כמו כן הוא ראה לאחרונה את הסכמת הרב ז"ל למאמרו של הרב כשר, ששם הביא את דעת כל הראשונים בעניין זה, והרב כשר כתב שהרב ז"ל קרא את כל המאמר והסכים עימו...

כן. תודה על ההערה. תוקן

חבל שלא קוראים את המאמר ואז היו מבינים את כוונת השו"ע לאשורה. ובאשר לדעת מרן ז"ל, לאחרונה התגלה שמרן ז"ל כן גילה דעתו בנושא זה [מופיע בקובץ המעיין שיצא לאור על ידי מנחם מנדל כשר ז"ל], וכאשר הראנו את זה לרב שליט"א והוא שמח מאד על כך. גם הרב שמעון ללוש שליט"א הביע דעתו בנושא זה באחד השיעורים...

צריך להבין עניין מאד חשוב. צורת הכוונה בשם 'אלוהינו' לא חייבת להיות על ידי העברה במחשבה של משפט ההגדרה. כל ההגדרה נועדה כדי שנבין את המושג, אבל לא צריך כל פעם מחדש לחשוב על אותה ההגדרה במדויק. כמו לגבי הכינוי 'מלכנו', די בכך שפעם אחת הסבירו לנו מה משמעות של המלה 'מלך', שזה כולל שלטון כבוד...

זהו המאמר שהיה לעיני הרב שליט"א, ועל זה קבלתי הסכמתו והסכמות שאר הרבנים.

יום טוב שביעי של פסח שונה מכל שאר החגים בכך שאין אומרים בו הלל שלם. וכך פסק הטור (ס' ת"צ סעיף ד) "כל הימים של חוה"מ ושני ימים אחרונים של יו"ט קורין ההלל ואין גומרין אותו". ומצאנו בדברי רבותינו ז"ל ובראשונים כמה טעמים לכך: הטעם העיקרי מוזכר בגמ' בערכין (י) שם הגמ' עומדת על ההבדל בין ימי חג...

תשובת מו"ר עמוד ההוראה שליט"א בענין כוונת השם "אלוקינו" שיש לכוון בו "משגיח עלינו".

תשובת מרן עמוד ההוראה שליט"א בעניין מכונת הגילוח.

תשובת מרן עמוד ההוראה שליט"א בעניין מעשרות לבחורי ישיבות ובני תורה

עניין גלות מצרים שנגזרה בברית בין הבתרים על הפסוק (ישע' מו י) "מגיד מראשית אחרית" מפרש רש"י: גלות מצרים וגאולתה הודעתי בבין הבתרים לפני היותה. עכ"ל. בדברי הקב"ה בברית בין הבתרים (בר' טו יג-כא) נאמר לאברהם "ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וגו'", כל' גילה הקב"ה לאברהם שזרעו יגלה לארץ זרה ושם...

ישר כח, ספר חשוב מאד עם נפק"מ גדולה למעשה. וכמו שנכתב במסקנות בסוף, כל אחד חייב לחוש לשיעורים אלו לפחות לכתחילה, כיון שזה נוגע לעניינים דאורייתא.

בלשון המקרא יש למילה 'על' מספר משמעויות שונות, אשר את רובן הזכיר כבר הרד"ק בספר השורשים ערך 'עלה': אודות, בעניין. כגון: עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי (תה' ז, א). עם. כגון: וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל־הַנָּשִׁים (שמ' לה, כב); עַל־רֹאשׁוֹ וְעַל־כְּרָעָיו (ויק' ד, יא). בעבור, בשביל, בזכות...

במשך הדורות התחברו פיוטים ותפילות שונות הכוללים שבחים והודאה לקב"ה, מלבד אלו שתקנו לנו חז"ל. ולכאורה אין כל חשש לומר תפילות אלו, וכמו שאמר רבי יוחנן (ברכות כא ע"א) והלואי ויתפלל אדם כל היום כולו. אך בכ"ז מצאנו בכמה מקומות בחז"ל הגבלות בעניין אמירת שבחים לקב"ה שאינם מסדר התפילה. בגמ' בברכות כט...