תוצאות חיפוש

ידועים דברי המג"א בסי' ס' שהעתיקום הרבה מהאחרונים בשם הרדב"ז שמצוות דרבנן אינן צריכות כונה. והנה מקור דברי הרדב"ז לא ידוע, וכבר העירו בזה בספר מגן גבורים ועוד אחרונים וכפי שהביא מרן זצ"ל בכמה מקומות. אולם, עצם הדבר הוא פלא גדול, שהרי מקור דברי המג"א הם מהכנה"ג בסי' תקפ"ט, ושם מבואר כונה אחרת...

באחד האשכולות ציינו למאמרו של @הרב שמעון ללוש בקובץ בית יוסף עמ' שנ"ה והלאה בו הוא מאריך לקיים את דברי הגאון ר"ח נאה שהדרהם הוא 3.2 גרם, והדינר הוא 4.8 גרם, ולא כמו שכתבו כמה מחוקרי זמננו שהדינר הוא 4.25 גרם עיש"ב. אולם הדבר צע"ג, שהרי כידוע שנמצאו מאות מטבעות שקל מזמן בית שני והם שוקלים כ14...

בשו"ת יחו"ד ח"ז הובאו חליפות מכתבים בין הנהו תרי צנתרי דדהבא בענין תיון שיש בפיו מסננת אם מותר להשתמש בו בשבת. וחכם בן ציון טען טענה חזקה לאיסורא, שמרן זצ"ל לא התייחס אליה לא שם ואף לא באף אחד מספריו המאוחרים שדן בענין זה. וצ"ע ליישב טענה זו, שהמודד למשתתי בהכי הוא לא לאחר השפיכה של התה שיוצאים...

בחזו"ע ארבע תעניות עמ' שפ"ב וימים נוראים עמ' שנ"ח כתב מרן זצוק"ל שבשחרית ת"ב ומנחת יוה"כ יש לומר את הקדיש לאחר ההפטרה, וכתב בריש ההערות שם שכן הורה הר"י מגאש בתשובה סי' פ"ט וכו' [העתיק לשונו] וסיים בשמו: לכן תקנו שלא להפסיק בקדיש במנחת יוה"כ בין התורה לנביא 'אלא יאמר הקדיש אחר ההפטרה' ע"כ. וכן...

בחזו"ע שבת ד עמ' שפ"ב בענין עירוי על טיפות שעלו מן הרחצה כתב בהערה שבשו"ת אגר"מ ח"א סוסי' צ"ג פסק לאסור משום שעירוי מבשל כדי קליפה וזהו מן התורה, וע"י העירוי מתבשלים אותן טיפות ואף חצי שיעור אסור מן התורה ולכן צריך לנגבם מן הטיפות קודם העירוי מכלי ראשון וכו'. ובסוף התשובה בעמ' שפ"ח סיים מרן...

בחזו"ע יו"ט עמ' מ"ה כתב וז"ל וכיו"ב כתב בשו"ת אגרות משה סי' קפ"ו בדין אתרוגים שנשלחו מא"י לחו"ל עפ"י היתר מכירה וכו' והשיב וכו' כי בודאי העושה על פי הוראת בית דין אין עליו שום חטא, שאפילו אם תמצא לומר שאין הלכה כמותם - כל זמן שלא עמדו כל חכמי הדור למנין ונפסק שלא כמותם - העושה כמותם יש לו על מה...

יצא לאור ספר הליכות ברכות ח"ב מסימן קס"ג עד סימן ר"א.