Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.
שלום וברכה
נסתפקנו בענין מי שאכל 3 ביצים מזונות (אף שלא עשה כהלכה שהכניס עצמו לבית הספק) האם צריך לברך על המשקין. וראיתי בהלכה ברורה בסי' קסח שהביא מיבי"א שתפס בפשיטות שלא לברך על משקין אם מברך המוציא על המזונות כלומר כשאכל 4 ביצים. ובפשטות נראה דעתו שאם אכל 3 ביצים כן יברך על המשקין. אך יתכן...
הג"ר אליהו בר שלום שליט"א בשיעור לאברכים אצלנו בבת-ים הוסיף עוד להאיר שאפילו להסבר של מרן זצ"ל שמבין בדעת מהר"ם אלאשקר שמותר שער מעל המצח, וגם ברשות הרבים, הכוונה טפח על טפח ולא יותר. לאחר בדיקה נמצא שרוחב מצח של אשה הוא בין 22 ל-24. כלומר בממוצע 23. ומותר סה"כ 64 ס"מ (טפח על טפח) כלומר 3 ס"מ...
לכל העונים תודה רבה באמת מקרב לב על הנסיון לעזור.
אבל כבר כתבו פה כמה פעמים את זה שמרן הראש"ל ביאר גם בע"פ בשיעורים וגם בילקו"י יו"ט שמש"כ בהליכות עולם "יש ליזהר" זה לא מדינא
אבל זאת לא השאלה. השאלה היא האם ידוע למישהו התייחסות של מרן שליט"א לגבי מה שמצוי היום טיטולים שאינם דבק אלא סקוטש האם בהם...
מרן שליט"א כתב שבמקום שיש טורח ציבור לא צריך כי כבר עברו כמה חודשים.
ובדר"כ בימי החול כולם ממהרים.
ולכן כיון שלדעת הרב יצחק זה רק בגדר "טוב"
ולדעת הרב דוד אין צורך כתב הרב @הצעיר ני"ו שאין צורך לומר
ונלענ"ד להוסיף שכיון שאנשי המקצוע אומרים שנראה שח"ו המלחמה עתידה להימשך עוד חודשים רבים, א"כ נוסח...
לא כתוב שם לגבי סקוטש. רק בקיצור חזו"ע כתבו העורכים בהערות שמרן זצ"ל דיבר על דבק רגיל, אבל בסקוטש ודאי שרי. אני רוצה לדעת אם מרן הראש"ל שליט"א התייחס לכך?
מש"כ בילקו"י עמ' תקי שמש"כ בהליכות עולם אינו מדינא אלא בתורת חומרא, לא ראיתי שהתייחס לכך שהיום בטיטולים אין דבק אלא סקוטש שכיון שהוא רב פעמי אין זה בגדר מלאכת תופר כמו הדבקה חד פעמית שהיתה בזמנו בטיטולים. האם יש התייחסות של מרן שליט"א שבסקוטש יהא מותר לכתחילה?
ותחזינה עינינו בשו"ת חתם סופר (קובץ תשובות סי' לא) [והובא גם בשו"ת באר משה (ד,סט)] שכתב שמה שנהגו איסור תלמוד תורה בלילה זה, אפשר שנהגו קדמונינו כן משום שלא ליתן מקום לבע"ד לחלוק ולשטן לקטרג, בהיות באותה הלילה כל העמים נועדים בבית אלהיהם מחצות ואילך כידוע, ועם ה' אלו ישנים על מטותיהם, אפילו...
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן ל סע' ה: ויש מי שאומר שאם התפלל תפלת ערבית מבע"י עד שלא הניח תפילין, אין לו להניחם אח"כ.
כלומר אפילו שהתפלל מבעוד יום, לדעת הש"ע אסור להניח יותר תפילין
לא הבנתי, במקורות הללו הרב כותב בענין תפילין ר"ת, אך לא שתפילין ר"ת הן חובה כמו רש"י. ואף שדעת הרב זצ"ל שתפילין ר"ת הן חומרא חשובה מאוד, אך אינן חובה כדי שנעבור על דברי הש"ע ונאמר לאדם ששכח להניחן, שיניחן לאחר ערבית
מרן סובר כר"ת לגבי צאת הכוכבים, אך לא לענין תפילין, שהרי כתב בסי' לד שמנהג העולם כרש"י. ולכן כיון שיצא י"ח מעיקר הדין של הנחת תפילין, ורק מצד חסידות מניחים ר"ת, אם כן לכאורה לא יניח תפילין שהן חסידות, לאחר ערבית שזה נגד דעת מרן הש"ע, שאע"פ שלא הגיע זמן צאה"כ לפי ר"ת, אך כיון שהתפלל ערבית נחשב כלילה
טעות שלי.
ההבדל שכל הסברא לעשות נגד מרן היא כיון שהאדם לא הניח כלל תפילין באותו יום. אך אם הניח רשי ורק ר"ת לא הניח, יותר מסתבר שלא להניח לאחר ערבית נגד מרן, משום חסידות של תפילין ר"ת
תודה
האמת ששאלתי על תפילין ר"ת ולא רש"י. בהל' תפילין כתב זאת בילקו"י לגבי תפילין רש"י. ודרך אגב לא מצאתי בעמ' תרעא בילקו"י שבת ח"א מהד' חדשה. יש לי את מהד' תשע"א. במהד' תשעג העמודים שונים. אולי אפשר לציין לסימן והלכה.
וכן מי שעדיין יודע לגבי ר"ת אשמח!