תוצאות חיפוש

דינו כחזקת בשרי. דהיינו שאין לאוכלו עם חלב. אבל לא נעשה בשרי ל-6 שעות. עיין יו"ד פט,ג ברמ"א ובש"ך שם. וכ"כ אחרוני זמנינו (גם אלו שהוזכרו בהודעה הקודמת)

יישר כח על הדברים. שמחתי על כך מאוד. הבנתי שעיקר ההיתר שאין לחלק בין מה שהיה מכסה למה שנעשה לאחר מכן פקק. אך לא הבנתי מה שכתבתם:

שלום לכולם. יש חידוש בענין?

שלום לכולם. יש חידוש בענין?

בבתי מלון או בבניינים חדשים וכדומה שיש מעלית שבת, איך יודעים אם הם בהכשר "מכון צומת" או "מכון מדעי טכנולוגי להלכה", זה אמור להיות כתוב בקומה 0, או שצריך לשאול את המלון וכדומה?

שנים אני מסתובב עם השאלה הזו, ואין לי תשובה... אשמח שתאיר את עינינו

שירים לילדים מעל גיל חינוך ילדים קטנים מגיל חינוך (גיל שש), יש לחנכם גם כן להחמיר שלא לשמוע מוזיקה עד ל"ג בעומר, משום שהיא אבלות של רבים מחמירים בה גם בקטנים (יחוה דעת ו,לד. הליכות מועד עמ' תלו). שירים בגן ילדים מותר להשמיע בגן ילדים לילדים שירים המלווים בכלי נגינה כדי לנהל את הגן כראוי...

ימים המותרים בשמיעת שירים יש מתירים לשמוע שירים ביום שישי אחר חצות יום, ובמוצאי שבת עד חצות לילה, וכן בראש חודש אייר, וב-י"ד באייר (פסח שני) (מקור נאמן עמ' קיא. ויצבור יוסף ד,לז). אבל כל מי שיראת ה' נוגעת ללבו, יחמיר גם בזה (ילקו"י תמח,תנא. וע"ע בשו"ת מעין אומר ג,צ. ואל"מ תנ ו-תקז התיר לגבי ר"ח...

https://www.kore.co.il/viewArticle/180409

עתה שמעתי את השיעור של מרן שליט"א בדקה 29 הנ"ל, וכפי שציינתי כ"כ בילקו"י מהד' תשפ עמ' רטו ע"פ יחו"ד ז,קג . אך אינו מובן שהרי ביחו"ד הנ"ל קאי לענין הדלקה בביתו. וי"ל כדלעיל דבביהכנ"ס לא יברך כיון שאין הדלקה זו חובה כ"כ.

אני מכיר משהו אחר מילקו"י מועדים חנוכה ששם כתב לא לברך, ורק לאחר מכן במהד' תש"פ כתב שאפשר לברך: המדליקים נרות בבית הכנסת קודם השקיעה לא יברכו על ההדלקה (ילקו"י חנוכה רטו, שהדלקה זו אינה חובה כ"כ, ושמרן הש"ע דיבר על פלג המנחה לפי זמן ר"ת. והוסיף בעמ' רטז שכ"כ בשם מרן הגרע"י זצ"ל. ועוד הובא שם...

הפר"ח (ס"ב) ביאר מדוע התוס' לא ס"ל כהרמב"ם דליכא למימר שכל כך בני אדם שיש בבית הדליקו, דלא מיתרמי מילתא דבלילה ראשונה לא נמצא אלא איש אחד בבית, ובכל לילה ניתוסף איש אחד. משא"כ כשבלילה הראשונה עושין נר לכל אחד ואחד, שאז כשרואין בלילה השנייה רבוי נרות, אומרים, לפי שיש כך בני אדם בבית הדליקו כל...

להלן הדברים הידועים של מרן זצ"ל: שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן ז והנה לפעמים לפי משקל המנגינה החילונית, מהפכים החזנים משמעות התיבה, ועושים מה שצריך להיות מלעיל, מלרע, ומה שצ"ל מלרע מלעיל. וחילופיהם בגולם, כשיר הכסילים, ומהפכים דברי אלהים חיים ומשעבדים את התפלה והקדושות למנגינה...

עיין כאן שהשיב על כך -

שלום וברכה ידוע שמרן זי"ע בחזו"ע סוכות הביא דברי הריטב"א. ובילקו"י כמדומני ספירת העומר התייחס לכך האם נוקטים דברי הריטב"א להלכה שלא לחזור ולברך אם יצא וחזר מיד. וכמו שבאמת פסק בהלכה ברורה כדברי הריטב"א. מישהו יכול לציין לי את המקור בילקו"י תודה

יש למישהו תשובה?

האם נכון הדעת שלדעת הרב שליט"א סגי בנטילת ידים כמו שלאחר שירותים או בעינן נטילה כמו של סעודה (עם כלי)?

בפיסקה "ובספר הנ"ל" הרב משיב מדוע אין זה נקרא מחלוקת במצוה. רק מה שלי הקטן לא היה ברור הוא מדוע מרן שליט"א אתמול בשיעור חזר לפחות פעמיים שכלל לא חייב ליטול ידים כמו לסעודה (לאחר בית כסא או נגיעה במקומות המכוסים) אלא סגי ברחיצה כמו לאחר בית כסא. והרי אפילו בדעת המהרש"ל אין הדברים ברורים שהוא...

לפי מה שכתב בחזו"ע שבת ח"ג עמ' רנג שלא נאמר ההיתר של "סופן משום תחילתן" אלא באיסור דרבנן, ולכן לרופא אסור לחזור ברכבו כיון שעובר איסור דאורייתא. אמר לי כונן לאיחוד הצלה שזהו דווקא לגבי רופא שיוצא לקריאה חד פעמית, אך כונן שבת של איחוד הצלה מותר לו לחזור ברכבו כיון שלאחר זמן יהיה לו עוד קריאה ואם...