תוצאות חיפוש

בסברא חלוק טובא לכאו', דכל הני תליין בשם שיער והצבע לאו דוקא [ואמנם יש תנאי של צבע מסויים], משא"כ בפרה דהענין הוא אדמימות, ודו"ק.

בנתקים שיעור אחד כמדו' מציל משיער צהוב.

שאז גם בספק מ"מ אסור.

כנראה כוונת הרב המגיב הזה, לוויכוח תלמידי החזו"א בדעתו על ענין בונה בחצי מעגל, [כלו' שכהחשמל כבוי אם יש בזה משום בונה וכו'], לטובת מי שלא מכיר מחלוקת זו.

אני לא יודע מה כ' בילקו"י ומה היה הדיון. ספציפית על בעיית הגרגרים בפחם וכו' אומרים טענה כיון שלפני שהמים נכנסו לשם הם היו נקיים, אין בעיה לשפוך מים למקום ששם יתערבבו ואז יסתננו.

מעתיק מגליון אזמרה האופן המהודר (לקרוא לנשים כשאינן באות לבית הכנסת לקריאת התורה) , שיכוונו רוב מנין אנשים (ששה או שבעה) בשעת קריאת 'זכור' שלא לצאת ידי חובת הקריאה, או שיצאו החוצה, [ולגבי ההפטרה שלאחריה תלוי במה שיתבאר להלן האם כדי לברך על קריאת 'זכור' חובה שתהיה בתורת מפטיר או שאין צורך בכך...

לכאו' לא שייך בכלי חשמל על בטריות, רק בכלי חשמל שמחובר עם תקע לשקע.

לא הבנתי דבריו, דלכאו' אי"ז נחשב שעומד לינטל, דודאי עמד לינטל רק בשביל שיניחו בו אשפה מחדש.

זה שיתכן שהוא גוי למרות שאמו מישראל, אינו חידוש כ"כ לכאו', עי' תוס' בכורות מ"ז. ד"ה ולא. לכאו' החידוש הגדול הוא, דהדבר תלוי אם גדלתו אימו או אביו.

מותר להאכיל בע"ח של הפקר אם אינו מוצא לאכול, [כ"מ מהגרשז"א].

ששם יש מחלוקת ואצטט משנה ברורה סימן רכה ס"ק יד (יד) כשיאכל גינד"ש וכו' - ר"ל אף על פי שכולם נכנסים תחת סוג מין אחד מ"מ כשני מינים הם לענין ברכת זמן כי שתי שמחות הן ועיין במ"א ובשארי אחרונים שכתבו דאפילו אם אין חלוקין בשמן אם חלוקין בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורים ב' מינים הן לזה וצריך לברך...

שם אינו עוסק בדריכה על הנמלים, כאן עיסוקו גם בסחיטה ורק שאי"ז מטרתו.

חדושי הריטב"א מסכת שבת דף קג עמוד א ומיהו תמיהא מילתא טובא כל היכא דפסיק רישיה ולא ימות, מאיזה טעם יתיר רבי שמעון משום דלא ניחא ליה דהא טעמא דתלמודא דמודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות, היינו משום דכיון דלא סגיא דלא אתעביד מלאכה הרי הוא כאילו נתכוון ומלאכת מחשבת הוא, וא"כ מה לי אי ניחא ליה או...

אשמח שתעלה, [כמדו' שאין בהישג ידי כרגע].

מה כאן מחובר?, [חיבור חשמל לענין מוקצה איני זוכר אם יש מי שבכלל חושב שזה נחשב מחובר, ואמנם לענין טבילת כלים, אני זוכר שיט' יחידאה שנחשב מחובר]. אגב מוקצה מחובר, מחלוקת.

ייתכן שמי שעושה לרפואה [באופן המותר] בלא"ה ל"ש עובדין דחול, [ששייך לפי חלק מהפוסקים גם כשאינו עושה להזיע].

בכל מקרה, אם המיחם לא דולק אז לכל היותר הוא כשמל"א וכל השאלה שלך תהיה רק במיחם כשהוא דולק, וכמו פלטה כבויה שככה"נ אינה ממח"ג, [מקופיא].

בדקת אם מתאדם?

כתוב שם מיחם חשמלי במצב שבת וכן רדיאטור אף שיש בהם גופי חימום ויש איסור תורה של מבעיר בהדלקתם, מ"מ הגופי חימום לא מתאדמים ולכן מותר לטלטלם לצורך גופו או מקומו.

מוקצה מחמת איסור, אנציקלופדיה תלמודית כרך מב, [מוקצה מחמת איסור] טור שנו - שנז מהותו ודיניו. מוקצה מחמת איסור, הוא דבר המוקצה מפני שאינו ראוי לאדם אלא על ידי מעשה האסור. וכאן לא זהו המדובר.