תוצאות חיפוש

[על מה מתבססת ההנחה?] לכאו' אם לא הפסיק כגון שיצא לחוץ מברך ברהמ"ז, [בהנחה ששבע, וש300 גרם הוי שיעור קביעות סעודה]. לכאו' כנ"ל שאם לא הפסיק מברך ברהמ"ז.

לא כ"כ הבנתי תשובתך, לכאו' יהיה אסור משום שיכול ללבוש הבגד של יום שישי לחג השני, [אא"כ לא שייך שילבש בגד זה לחג השני - כגון בגד צבעוני לחג, עריכה: אמנם יעוי' להלן בתגו' בשם האול"צ].

אבל טחונים ומעורבים בדבר טחון או בעיסת העוגיות [את"ל דנחשב לח בלח]?

לא הבנתי, האם אתה מדבר על יבש ביבש או לח בלח, [מידי דעביד לטעמא, ר"ל לח בלח, קטניות בעוגיות, יבש ביבש]?

פסקי תשובות אורח חיים סימן תנא אות יט שם: חצובה צריך ליבון. ובמ"ב (סקל"ד) רק לכתחילה צריך ליבון דבאמת שתי קדירות הנוגעות זו בזו אין הבליעה יוצאת מזו לזו וגם יש לתלות שאף אם נשפך כבר נשרף והלך לו כיון שבכל שעה היא על האש, ע"כ בודאי די בליבון קל ובדיעבד אף אם נשתמש בלי ליבון אין לאסור. ומכאן נלמד...

וצריך שיסבור גם שהטעם לאסור יהיה משום עובדין דחול.

וכדבריך [עריכה: אכן תליא במחלוקת השו"ע ורמ"א כדלהלן בתגו'] מגן אברהם סימן תמז ס"ק כג כג שהם ב"י. דמשום חומרא דחמץ לא אמרינן סתם כלים אינן ב"י ואפילו אמר ברי לי שלא היה ב"י אסור דמלתא דלא רמיא עליה דאינשי לאו אדעתיה (ב"ח וכן משמע בד"מ) משמע דאם בשלו אותו מתחלה לשם פסח בכלי שאינו ב"י מותר לאכלו...

בבסיס הולכים אחרי הרוב, [בכשמל"א הולכים אולי אחרי הרוב לחלק הפוסקים], אבל כאן העיקר שראוי למשהו וכבר אינו מוקצה מחמת גופו, אבל יל"ד משום כשמל"א, ובל"נ אעלה אי"ה מדברי הדנים בזה.

אכן לדעת רוה"פ כמדו' [מלבד דעת החזו"א] אינו מוקצה, ואפי' בעיתון שהמעט שיש שם שאינו פרסומות הוא סתם דברי קריאה.

לא נמצא כזה בשום מקום, דכל אדם שמרגיש רתיעה מאיזה עובדין דחול הוי מקצה דעתו. ואגב אפי' בדבר שמלאכתו לאיסור ואין לו שימוש היתר כלל, אבל האיסור הוא רק עובדין דחול [שאינו מדינא דגמ'] ג"כ לא נחשב מוקצה בפשוטו.

שם מיירי כשאין בעיה של שטרי הדיוטות, אבל כשיש בעיה של שטרי הדיוטות ודאי אסור גם כשאין כוונתו לעיין במחיר ואפי' מסתם סקרנות. אבל לגושו"ע, סגי במעט דברי תורה שלא ייחשב מוקצה. [אמנם החזו"א כנר' נקט דהוי מוקצה].

עדיין יתכן שיש להם ענין, שהרבה פעמים בלא"ה היה הדבר מוכרח שיקנה שם בדוקא, כגון שגר קרוב.

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות סימן קסא - דיני חציצה בנטילת ידים ועד היכן נוטלים סעיף א א. צריך להזהר מחציצה, שכל דבר החוצץ בטבילה חוצץ בנטילת ידים. ושמן ונפט שעל גב היד, או משחה, אף על פי שאין המים הבאים על הידים מלחלחים את היד, אין בזה חציצה. ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות הערות סימן קסא - דיני...

יל"ד מצד ממח"ג, [דכנ' אינו, כיון שמיועד גם לשימוש שאינו הדבקה], ויל"ד מצד כשמל"א, וכמו שכתבת דלביאוה"ל לכאו' הוי כלי שמלאכתו לאיסור והיתר, [ואולם לשועה"ר אזלינן בתר רוב שימושו, אמנם יל"ע מהו רוב שימושו]. ומ"מ כשמל"א מותר לצורך גופו. [אמנם ראיתי שדנו לאסור לענין מדבקות כיון שהילדים עושים כעין...

עיקר הנידון בפח אשפה הוא לענין מוקצה מחמת מיאוס. אסור להזיז מוקצה אפי' מקצתו, וכדין אבר המת. ולענין דלת כלי בשם הגרשז"א לא שמעתי [אשמח למקור]. ולענין דלת בית, ג"כ ביארו האחרונים בטעם ההיתר, עי' במשנ"ב רע"ז סק"ז לגבי נר מוקצה הקבוע בדלת בית דאין איסור בטלטול הדלת משום הנר המוקצה הקבוע בה לפי...

אעתיק ממש"כ בעבר בקיצור לעצמי. יל"ד דחשיב כשמל"ה, א] משום השש"כ דפח אשפה מתכת/אמיאל/פלסטיק רחוצים היטב ל"ח מוקצה, ובחזו"א מתיר כל דמהני ליה רחיצה, ב] גם את"ל דהכיסוי משמש לאשפה ולא לפח אשפה, י"ל דאינם משמשים לאשפה שהיא מוקצה, אלא לאדם שלא יבואו לפח חתולים יתושים ושלא יצא ריח, ג] מצד בסיס אין...

אכן כך נקטו המג"א ומשנ"ב ש"ח סקס"ב בשמו דזהו הטעם שם דל"ח כלאח"י ובגופו. אולם בשועה"ר התיר לגבי כיס מעות להמשיך הטלטול וצירף לזה ההיתר דטלטול בגופו, והקשו עליו מסנדל, ויש שר"ל דשאני לענין סנדל, מפני שצריך לטלטל המנעל בידים להדק הגמי. ובשועה"ר ש"ח סוסמ"ד הזכיר איסור טלטול הסנדל להצניעו, ולא...

אכן אסור, אא"כ היה מונח באשפה דברי היתר מער"ש, דהוי בסיס לאיסור והיתר [ויש שסמכו בזה על כוסות חד"פ וכיו"ב]. הנה לענין כשאין באפשרותו לסלק הגרף של רעי אלא בעזרת דבר אחר שהוא מוקצה, מצינו דיעות אם רשאי בכך, ולכן גם בזה ישתדל לטלטל המוקצה כלאחר יד או על ידי נכרי. ועי' בספר פסקי תשובות הערות סימן...

מי אמר שלא, ויתכן דהנידון שם מדאו', א"נ בכה"ג שניכר שבא מפרה, וכמו ששקדים מועיל בחלב שקדים.

גם תשובות והנהגות (אליבא דהלכתא חמ"ד עמ' י"ד טור ב'), ) רבבות אפרים (אליבא דהלכתא חמ"ד עמ' י"ד טור ב'), הגר"א קופשיץ שליט"א (אליבא דהלכתא חמ"ד עמ' י"ד טור ב') ארחות שבת (פרק י"ט סעי' ז')