תוצאות חיפוש

מותר להאכיל בע"ח של הפקר אם אינו מוצא לאכול, [כ"מ מהגרשז"א].

ששם יש מחלוקת ואצטט משנה ברורה סימן רכה ס"ק יד (יד) כשיאכל גינד"ש וכו' - ר"ל אף על פי שכולם נכנסים תחת סוג מין אחד מ"מ כשני מינים הם לענין ברכת זמן כי שתי שמחות הן ועיין במ"א ובשארי אחרונים שכתבו דאפילו אם אין חלוקין בשמן אם חלוקין בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורים ב' מינים הן לזה וצריך לברך...

שם אינו עוסק בדריכה על הנמלים, כאן עיסוקו גם בסחיטה ורק שאי"ז מטרתו.

חדושי הריטב"א מסכת שבת דף קג עמוד א ומיהו תמיהא מילתא טובא כל היכא דפסיק רישיה ולא ימות, מאיזה טעם יתיר רבי שמעון משום דלא ניחא ליה דהא טעמא דתלמודא דמודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות, היינו משום דכיון דלא סגיא דלא אתעביד מלאכה הרי הוא כאילו נתכוון ומלאכת מחשבת הוא, וא"כ מה לי אי ניחא ליה או...

אשמח שתעלה, [כמדו' שאין בהישג ידי כרגע].

מה כאן מחובר?, [חיבור חשמל לענין מוקצה איני זוכר אם יש מי שבכלל חושב שזה נחשב מחובר, ואמנם לענין טבילת כלים, אני זוכר שיט' יחידאה שנחשב מחובר]. אגב מוקצה מחובר, מחלוקת.

ייתכן שמי שעושה לרפואה [באופן המותר] בלא"ה ל"ש עובדין דחול, [ששייך לפי חלק מהפוסקים גם כשאינו עושה להזיע].

בכל מקרה, אם המיחם לא דולק אז לכל היותר הוא כשמל"א וכל השאלה שלך תהיה רק במיחם כשהוא דולק, וכמו פלטה כבויה שככה"נ אינה ממח"ג, [מקופיא].

בדקת אם מתאדם?

כתוב שם מיחם חשמלי במצב שבת וכן רדיאטור אף שיש בהם גופי חימום ויש איסור תורה של מבעיר בהדלקתם, מ"מ הגופי חימום לא מתאדמים ולכן מותר לטלטלם לצורך גופו או מקומו.

מוקצה מחמת איסור, אנציקלופדיה תלמודית כרך מב, [מוקצה מחמת איסור] טור שנו - שנז מהותו ודיניו. מוקצה מחמת איסור, הוא דבר המוקצה מפני שאינו ראוי לאדם אלא על ידי מעשה האסור. וכאן לא זהו המדובר.

מוקצה דשלהבת, [שדינו כממח"ג]. עריכה [העתקה מהידברות]. יתר מכשירי החשמל בהם יש גופי חימום או חוטי להט, דין טלטולם תלוי האם הגופי חימום מתאדמים מחמת החום שאז דינם כמוקצה מחמת גופו וכדין אש, לבין גופי חימום שאמנם מתחממים אך לא מתאדמים שדינם ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלם לצורך גופו או מקומו...

תולים זאת במחלוקת רש"י והרמב"ם [שבשו"ע שכ"ח סמ"ב ושכ"ז ס"ב מחמיר כב' הפירושים, ובביאוה"ל שכ"ח סמ"ב מכריע כרמב"ם להקל, ובשועה"ר ש"ז סמ"ז מחמיר כרש"י, ויש בזה עוד ציונים ודיונים בדעת המשנ"ב כמדו'] אם מי שמכוין לייגע גופו ולא להזיע אם אסור משום עובדין דחול, [ויש שדנו דהאיסור הוא רק לעושה את העיסוי...

מעתיק מרשימות שרשמתי לי בעבר. דף ב. סימן א' לדף ב. בדין שחיטת נשים אם שחיטה כשירה בנשים. הנה התוס' חולין ב. ד"ה הכל נקטו דשחיטה כשירה בנשים, ולאפוקי משיטת הלכות ארץ ישראל לאלדד הדני שכתב נשים לא ישחטו לכתחילה משום שדעתן קלה. ראיית התוס' מזבחים לא: במש"ה כנגד מש"כ בהלכות א"י, מזבחים לא...

קובץ שיטות קמאי מסכת סוכה דף לח עמוד ב והטעם שכופלין פסוקים אלו מאודך כי ולמטה, מפני שישי ובניו אמרום כמו שמפורש במס' (סופרים) [פסחים] [קי"ט ע"א] ויש שפרשו הטעם מפני שהמזמור כולו כפול עד אודך כי עניתני, סבוני גם סבבוני, ימין י"י עושה חיל, לפיכך כופלין גם פסוקים אלו עד הסוף. וכן המנהג. [ספר...

בלת"ק חלקי מה עם חצי שיעור, [וחטאת י"ל איסור חטאת].

רא"ש מסכת בבא קמא פרק ב סימן ו סימן ו ו אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר זה לא נהנה וזה לא חסר הוא. פר"י דה"ה נמי בחצר דקיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר דפטור* כיון דלא נהנה אף על פי שגרם הפסד לחבירו כ דאפילו גירש חבירו מביתו ונעל הדלת בפניו אין זה אלא גרמא בעלמא ל ולא מיחייב אלא...

י"ל עוד, דהוי כמו קידוש החודש דעומדים על רגליהם.

דף על הדף מסכת שבת דף צד עמוד ב בגמ': ומודים חכמים לר"א מלקט לבנות מתוך שחורות שאפילו אחת חייב וכו'. כותב הגאון האדר"ת בספרו עובר אורח (סי' נה): ביום ג' בהעלותך שאלני בני יקירי הצעיר מורנו ישראל שמעון שיחיה ויגדל לאורך ימים טובים בתורה ומעשים טובים, בשבת [צד, ב] דתניא שם מודים חכמים לר' אליעזר...

בפשטות אסור, דהוי לכה"פ מלאכת הדיוט שלא לצורך המועד [כוונתי בבישול לצורך של אחר המועד ליום חול]. לכאו' שרי, ק"ו מיו"ט לשבת.