תוצאות חיפוש

אינני מכיר את קו ההלכה, רק שאתה כתבת שהם אמרו שזה מוכיח שזה מיוצר בארץ. וע"ז כתבתי שהקובע הוא לא מקום הייצור אלא הבעלות, ומבירור המציאות כל החברות בארץ [למעט חברה קטנה אחת] הינם בשותפות עכו"ם

שמעתי שוב את דברי הרב ברטלר ואמר שם שגם חברות 'פאלאס' ו'אופל' יש בהם שותפות עכו"ם.

השאלה היא מי הבעלים של המפעל ולא היכן ממוקם המפעל

אתה מעיר נכון שלכאו' אין לזה שייכות לדברי הגראי"ל שטיינמן שעליהם מתבססים הדברים. אבל נראה שמרן נתכוין לזה אם כי לכאו' אינו שייך לשורות הקודמות, ואולי זה לא בדווקא. אבל כבר כתבתי שלדברי השאג"א ודאי שכן הדבר.

הרוצה להדר בזה יברר היטב, כי לפי מה ששמעתי כמעט שאין חברה ליצור מוצרים הנ"ל בבעלות ישראל, וגם חברות שבעבר היו בבעלות ישראל העבירו בעלותם. [שמעתי מהרב חיים ברטלר].

כנראה כוונתו שמותר להקדים לפני דבר הרשות ולאו דוווקא להקדים חובה לרשות. אבל באמת כשמקדים דבר הרשות מותר אפילו כשמקדימו לדבר חובה כמש"כ בשאג"א סימן כה, ומעתה אפילו אם פסוד"ז הוא חיוב וסליחות הם רשות מותר להקדים את הסליחות.

ייש"כ מעניין אותי לדעת, האם הולכים בדרכן של מרן זיע"א לא מקפידים על התקן שבת במקרר כי מתירים פס"ר בדרבנן?

שיהיה דרבנן. מה זה משנה?

אשמח לשמוע אולי למישהו יש הסבר, מה היה הענין של מרן זצ"ל בזה ללמד את כולם שאין זו הלכה, נניח שהיו חושבים שזו הלכה, מה בכך? ולמה נמנע ממנהג שהוא נכון וראוי שמא יאמרו שזה חיוב, כשגם אם יאמרו כן אין בכך הפסד ונזק, וצ"ע.

ברור שהמניח תפילין פסולות בירך ברכה לבטלה וננחשב לו כשרוי בלא תפילין, ומה הארונים היו אמורים לכתוב? וגם מה הכוונה כאן "ודוק"?

'חישב לעשות מצוה ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה' ולכן אם התפילין נקנו אצל סופר מוסמך ולא היה לו לחשוש שהם פסולים הרי זה כאילו הניח תפילין.

בכל מקום מה שנצרך

למה לי קרא סברא הוא.

היא גירסת הרי"ף במסכת ברכות דף ד עמוד א א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי כל הקובע מקום לתורתו אויביו נופלין תחתיו שנא' ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו וגו' אגב, בגמ' מבואר שהקובע מקום אומרים עליו הי חסיד הי עניו, ושמעתי פעם מהרב מזוז שליט"א ביאור נחמד למה נקרא עניו, לפי שמצוי שבמקום...

לא ביארת למה זו השיטה המחודשת. וכבר העירו כאן למעלה שיש לדון בד' האגרו"מ לחלק שכל אכילה ואכילה היא משהו אחר וכמו שהביא שם בעצמו. ומה שהילקו"י פסק או צידד כהאגרו"מ מסתמא אינו הכרח שסובר כן אלא שאחר שיש כזו שיטה כבר יש לחשוש לסב"ל, ולא עיינתי בפנים. ואמנם יל"ע למה אמר החזו"א לברך שוב והרי הולכי...

.