ברכות

מה הדין הלכה למעשה האם יכול לברך כשיודע שהלבנה תתכסה באמצע הברכה. האם דיברו בזה מרנן בחזו"ע ובילקו"י. בברכה

מי שהתחיל לברך אשר יצר, ובאמצע הברכה נזכר שכבר בירך אשר יצר. האם יכול להמשיך את הברכה ע"ד מה שאי פעם שכח לברך אשר יצר, ושדעת מרן שיש לו לברך?

הרבה פעמים אני מסתבך במצב שבו אני יושב בבית ומברך שהכל על משקה,ולא יוצא מאותו המקום במשך כמה שעות, ולאחר מכן שוכח אם בירכתי או לא בירכתי וכו'. האם אפשר לעשות תנאי,שאני מכוון כשאני מברך על הכוס הראשונה שהכל,שאני מכוון לפטור את כל מה שאשתה ואוכל שהכל באותו המקום, ואם אשכח ואברך שוב שהכל,אז אני...

הנה ידועה דעת מרן שליט"א שעל שניצל אפילו אם הציפוי עבה יש לברך שהכל משום שהציפוי טפל לשניצל והסתפקתי מה מברך ברכה אחרונה אם אין כזית בעוף משום שהוא דק דק (לנוהגים לחשב ע"פ משקל) האם לא יברכו כלל ברכה אחרונה או שיברכו ברכת על המחיה? מי שיוכל לענות תבוא עליו ברכה

הנה ידועה דעת מרן שליט"א שעל שניצל אפילו אם הציפוי עבה יש לברך שהכל משום שהציפוי טפל לשניצל והסתפקתי האם גם בשוקולדים מצופים כגון פסק-זמן הדין הוא כך או שזה משתנה משום שחלק מהעולם אוכלים בשביל הוופלה שבתוך וחלק בשביל השוקולד? מי שיוכל לעזור תבוא עליו ברכה!

בחזו"ע ברכות כותב מרן זצ"ל שאם יש לו פרי שברכתו בספק (ומברכים עליו פה"א מספק) ופרי שברכתו פה"ע, יברך על הפרי שברכתו בפה"ע ויכוון שלא לפטור את הפרי השני ע"מ שיוכל לברך עליו אח"כ בפה"א. ועלתה בינינו השאלה, הרי ישנה אפשרות נוספת והיא להקדים את הפרי הספקי ולברך עליו בפה"א (כמו שאכן העלה הגאון ר'...

מותר לענות אמן על ברכתם שמברכים כל אחד מבני הבית?

הגמ' בברכות דף לא: אומרת 'אל הנער הזה התפללתי' א״ר אלעזר שמואל מורה הלכה לפני רבו היה שנאמר וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי משום דוישחטו את הפר הביאו הנער אל עלי אלא אמר להן עלי קראו כהן ליתי ולשחוט חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט אמר להו למה לכו לאהדורי בתר כהן למישחט דשחיטה בזר כשרה...

ראיתי מה שכתב מרן שליט"א בברכות חלק א עמ' 159 הלכה מ. לפי מסקנת מהתשובה של מרן, צריך לעשות נטילה אם אוכל מעל כזית? אם נצרף שהבישול של החלב אינו לצורך אלא בשביל החיידקים

הספק: מי שאכל תמרים בשיעור כזית ובנוסף לאחר זמן אכל שיעור ממיני דגן, האם יברך ברכה א' מעין ג' שתכלול את ב' האכילות גם באופן שזמן עיכול של התמרים כבר עבר בשעת הברכה האחרונה, א"ד יברך מעין ג' על התמרים לפני סוף זמן עיכול וכשיסיים את אכילת המזונות יברך מעין ג' על המחיה, האם יש התייחסות בתורת הרב לכך?

מי ששתה יין ולא כיון לפטור ולא היו לפניו משקים האם צריך לברך שוב [ביין כתוב הפוסקים בסימן קעד דדוקא שכיון לפטור או היו לפניו ואילו מי שברך בורא פרי העץ על תפוח פטר גם מה שלא כיון ולא היה לפניו מה החילוק או שבאמת אין חילוק בין הדברים

כיצד עדיף לנהוג לענין הקונה חולצה וחליפה האם ילבש שתיהם יחד ויברך שהחיינו או ילבש החולצה ואחר שעה ילבש החיפה ויברך על כל אחד שהחינו לא הבנתי מה המקורות של התשובה המקור במאמר מרדכי ובא"ח זה שמברכים בשעת קניה

נשאלתי באחד שעשה קידוש לפני שחרית של שבת ובירך שהכל. האם לאחר מוסף לאחר שקידש צריך לברך שהכל שוב על טונה/ביצה? מסברא חשבתי שכן שאע"פ שתפילה לא הפסק סוף כל סוף מוסף אוסר אותו מלאכול. אשמח אם יש מקור

חיפשתי התייחסות לכך בילקו"י ברכות החדש, ובאינדקס כתב "חציל חי, מבושל ברכתו" אך בעמ' ששלחו לשם אין שום זכר לחציל חי אולי נמצא במקום אחר בספר?

כיון שאם יצא הרי מתחיב לברך שהכל והרי אנחנו לא מברכים מדין סב"ל אכ יוצא שלמרן אוכל בלי ברכה ולכן לכתחילה לא יצא אם זה לא דחוף

בילקו"י ברכות כרך ב' הנדפ"מ סי' ר"ב סעיף נ"ד (עמ' תשפ"ד) כתב: האוכל ממרח תמרים או ממרח זיתים כשיעור כזית, מברך עליהם לבסוף ברכה אחרונה על העץ ועל פרי העץ. וכל בכל כיוצא בזה". וכפי הנראה עיקר נידונו הוא האם יברך נפשות או על העץ, אמנם איני מבין איזה היכי תימצי יש שיברך ברכה אחרונה על ממרח, הרי אם...

כתב ביבי"א (ח"י סי' נ"ה בהערות לרב פעלים ח"ג סי' מ"ב (אות ל"ג), וביחו"ד (ח"ז סי' ק"ב) ובחזו"ע (סוכות עמ' תע) שאין לומר "בסימנא טבא" בין הברכה לקריאה, כיון דהוי הפסק. השאלה היא, מה יהיה הדין במי שאמר כן, האם הוי הפסק גמור וצריך לחזור ולברך, או שמכיון שיש צדדים (ויש הסוברים) לומר שאינו הפסק (הרי...

מישהו טעם את הלחם הפרוס שלהם? (עטיפה כחולה, יקר...) נסתפקתי אם הטעם הטעים שלו זה מחמת מתיקות וברכתו מזונות או לא.

האם מותר לאדם לברך שהחיינו על בגד שקנה מהחנות ועדיין לא פרע את החוב?

האם אפשר לצרף לברכת המזון מאכל שברכתו אחרונה מעין שלוש (מזונות) לכזית של לחם ?