ברכות

נשאלתי באחד שעשה קידוש לפני שחרית של שבת ובירך שהכל. האם לאחר מוסף לאחר שקידש צריך לברך שהכל שוב על טונה/ביצה? מסברא חשבתי שכן שאע"פ שתפילה לא הפסק סוף כל סוף מוסף אוסר אותו מלאכול. אשמח אם יש מקור

חיפשתי התייחסות לכך בילקו"י ברכות החדש, ובאינדקס כתב "חציל חי, מבושל ברכתו" אך בעמ' ששלחו לשם אין שום זכר לחציל חי אולי נמצא במקום אחר בספר?

כיון שאם יצא הרי מתחיב לברך שהכל והרי אנחנו לא מברכים מדין סב"ל אכ יוצא שלמרן אוכל בלי ברכה ולכן לכתחילה לא יצא אם זה לא דחוף

בילקו"י ברכות כרך ב' הנדפ"מ סי' ר"ב סעיף נ"ד (עמ' תשפ"ד) כתב: האוכל ממרח תמרים או ממרח זיתים כשיעור כזית, מברך עליהם לבסוף ברכה אחרונה על העץ ועל פרי העץ. וכל בכל כיוצא בזה". וכפי הנראה עיקר נידונו הוא האם יברך נפשות או על העץ, אמנם איני מבין איזה היכי תימצי יש שיברך ברכה אחרונה על ממרח, הרי אם...

כתב ביבי"א (ח"י סי' נ"ה בהערות לרב פעלים ח"ג סי' מ"ב (אות ל"ג), וביחו"ד (ח"ז סי' ק"ב) ובחזו"ע (סוכות עמ' תע) שאין לומר "בסימנא טבא" בין הברכה לקריאה, כיון דהוי הפסק. השאלה היא, מה יהיה הדין במי שאמר כן, האם הוי הפסק גמור וצריך לחזור ולברך, או שמכיון שיש צדדים (ויש הסוברים) לומר שאינו הפסק (הרי...

מישהו טעם את הלחם הפרוס שלהם? (עטיפה כחולה, יקר...) נסתפקתי אם הטעם הטעים שלו זה מחמת מתיקות וברכתו מזונות או לא.

האם מותר לאדם לברך שהחיינו על בגד שקנה מהחנות ועדיין לא פרע את החוב?

האם אפשר לצרף לברכת המזון מאכל שברכתו אחרונה מעין שלוש (מזונות) לכזית של לחם ?

בקשר להוראתו של מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א שהובאה כאן, זה מעניין מאד מדוע השיירה וכדו' לא מחשיב כגינוני מלכות בכדי לברך הרי כן מבואר בברכות נח. גבי רב ששת ויש לעיין

ידוע הדין שמי שבירך ברכה אחרונה כדי שלא יעבור הזמן, והתכוון להמשיך לשתות, שאינו צריך לברך ברכה ראשונה. מה הדין מי ששתה יין, ובירך ברכת "על הגפן" כדי שלא יעבור הזמן. האם יכול להמשיך לשתות שאר משקים על סמך ברכת הגפן שבירך?

כל הקיץ אני רואה בחנויות תפוזים לפי זה כבר אין ברכת שהחיינו על תפוז שמצוי כל השנה במשנת יוסף מוכרים תפוז ירוק לברכת שהחיינו למה לברך עליו? וכי יש לו את שלושת התנאים, נשתנה שמו, טעמו ומראהו?

חידוש עצום

ידוע הדין שבשבת מותר לגרום לברכה שאינה צריכה בשביל להשלים למאה ברכות. (יחו"ד ח"ו סי' כ"ו) אמנם, בילקו"י ברכות כרך ב' הנדפ"מ עמ' קל"ג כתב: "אם חל ט"ו בשבט בשבת, נכון להביא את הפירות שנהגו לאכול בליל ט"ו בשבט רק לאחר ברכת המזון, כדי שירוויחו לברך עליהם גם ברכה אחרונה, וישלימו למאה ברכות. ואין לחוש...

מי שבירך ברכה שבין כך היה לבטלה, האם מחויב לעשות שלא יהיה יותר לבטלה? לדוגמא: מי שאוכל בשר, ואח"כ בירך שהכל על מאכל חלבי. בין כך ברכתו יהיה לבטלה כי כבר בירך שהכל על הבשר, האם צריך לאכול מהמאכל חלבי כדי שלא יהיה יותר לבטלה? כי כל מה שהוא צריך לאכול מהמאכל החלבי הוא כדי שלא תהיה ברכה לבטלה, אבל...

בירך על מאכל והכניס לפיו ולפני שבלע בירך על מאכל אחר שנמצא לפניו. האם יש פוסקים שכתבו שחשיב הפסק?

איזה פוסקים סוברים שצריך לאכול קודם כזית פת לפני שאוכל שאר אוכלין על השולחן? והאם פוסקים כן להלכה?

דעת מרן ביבי"א ה יז לברך וטעמו דרק באכילת קבע נפטר המשקה ודעת האור לציון [ב יב יא] דלא מברך וטעמו כיון דיש מחלוקת מה פת הבאה בכסנין ואנו מספק מברכים מזונות אך חוששים אולי זה המוציא ולדעה שמברכים המוציא אם אני אוכל כזית א"כ לא מברך על המשקה ויש לחוש לסב"ל וכמובן כ"ז שאין את שלושת התנאים וכן דעת...

יברך על המחיה ויפטור נפשות? או יברך נפשות ואז על המחיה?

בהליכות עולם ח''ב פ' נשא משמע שאף שלא היה לפניו בשעת ברכת הגפן מים או שאר משקין כל שהיה בדעתו לשתות לאחר מכן אינו מברך שהכל שהרי נפטר בברכה על היין אולם בחזו''ע עמ' עא משמע שאף שלא היה בדעתו לשתות ג''כ לא יברך וז''ל הרב שם יין פוטר כל מיני משקין ולכן השותה יין ואח''כ רוצה לשתות שאר משקים אינם...

יש לעיין אם הרואה את הרי סיני צריך לברך "שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה", כי גם שם היו ניסים שראו את הקולות, ועוד. מיהו בפשטות ניסים זה רק הצלה ממות וכדו'. אמנם יש לעיין מחומת יריחו., שנבלעה במקומה, ואולי גם זה נחשב הצלה ממוות שבזכות זה ניצלו שלא הרגום. שו"ר בביאור הלכה (סי' ריח ס"א ד"ה כגון)...