ברכות

האם מרן שליט"א כתב בעניין הברכה על חטיף פסק זמן? בספריו או בשאר הכתובים . אשמח למי שיאיר לי בעניין.

מצורף בזה תשובה בעניין ברכת השניצל שכתבתי בס"ד, וכן כמה בדיקות שעשינו באופן מעמיק בעניין. הרבנים החשובים מוזמנים להאיר ולהעיר דברי טעם!

בן תורה שלומד בביה''כ ויצא החוצה לחצר שללא תקרה אך מגודרת האם חוזר לברך שהכל זוכר שהראשל כ' בזה וכן לגבי חדר מדרגות אם יש שינוי מקום ולא יודע מהי משנתו האחרונה,

היה חכם אחד מנתיבות שבוע שעבר בירך על אחד משרי הממשלה ברכת שחלק מחוכמתו ליראיו (לפי מה שהצלחתי לשמוע ואני מאמין שזה היה בלי שם ומלכות) וכאן הבן שואל הרי ברכה זו נתקנה רק על חכם גדול שהגיע להוראה וגדול בחכמה וביראת ה' איך אפשר להפוך ברכה זו גם ללא שם ומלכות גם לשאר פשוטי העם וכ''ש לאחד משרי...

אני כותב כרגע תשובה בענין ברכת השניצל בס"ד, ובאחד מספרי אחרוני זמננו הפנו לתשובה שכתב מרן שליט"א בקובץ בית יוסף כמד' חלק מח ואינו נמצא באוצר החכמה. וזה לאחר שעברתי על כל האשכולות בפורום על ברכת השניצל ולא מצאתיה. בתודה מראש.

האם יכולים לברך שהחיינו על פרי חדש בעשירי באב, מצד אחד פסק מרן שבמוצאי ט"ב יכולים לכבס ולספר מיד. ומאידך גיסא שנוהגים שלא לאכול בשר משום שרובו של היכל נשרף עד השקיעה של יום עשירי ולפ"ז איך שייך לומר שהחיינו ביום הזה. ולעניין ברכת שהחיינו כתב מרן טוב ליזהר שלא לומר שהחיינו בימי בין המצרים. האם י'...

מה גדר של הר /גבעה שאפשר לברך עליו? גובה וכו?

הארות והערות יתקבלו בברכה

א. מי שאמר "בא"י אמ"ה בורא העץ" או "בורא פרי" [ואכל] האם יצא יד"ח? ב. מי שלא אמר תיבת "מלך", האם הוי ברכה לבטלה וצריך לומר בשכמל"ו? ג. מי שהרהר תיבת "מלך" האם לא יחזור ויברך?

כתב מרן רבינו הגדול בספרו חזו"ע ברכות (עמ' שמט) שקטן יכול לברך ברכת הגומל בשם ומלכות. וטעמא דמילתא שכתב בפוסקים שכן המנהג. השאלה שלי אם מישהו יודע מקום שנוהגים שקטן מברך הגומל???

מרן שליט"א הזכיר מוצאי שבת שמהרח"ו בירך שהחיינו על פרי בשבת בבין המצרים וציין לחיד"א ביוסף אומץ אולם אני הקטן לא מצאתיה אלא אדרבה ראיתי בכף החיים סי' תקנא שמביא שמהרח"ו אכל ולא בירך שהחיינו, משמע איפכא? מישהו יודע איפה נמצא היוסף אומץ שמציין מרן שליט"א?

ידועה המח' האם מברכים על גלידה בתוך סעודה. הסתפקתי לדעת מרן הראש"ל שסובר שלא מברכים מה הדין בגלידה שיש לה ציפוי שוקולד כמו מגנום וכיוצ"ב האם אפשר לברך על הציפוי או שמא כיוון שהוא טפל לגלידה שוב לא שייך לברך? אשמח למקורות

ממש"כ ביחו"ד ח"ד סי' מ"א וכן בהליכו"ע ח"ז עמ' ל' נראה שמי שבירך על מאכל חלבי אחר שעה מאכילת בשר (וכמובן אחרי סיום הסעודה), יטעם מעט כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. ולכאו' צריך להבין למה נקט דווקא שעה, והרי לכאו' ע"פ המקורות ה"ה גם אם מיד אחרי סילוק הסעודה בירך, שיש לו לסמוך על הסוברים שיכול לאכול אז...

מחפש ספר שדן בזה: שיש לי בשמים עצי , עשבי, ותעורבת של שניהם (אותו סוג של העצי והעשבי שברכתי מקודם) שאי אפשר להפריד כיצד עלי לברך בימי החול ובשבת?

בממרח לוטוס העשוי מעוגיות ממש (58 אחוז!!!) וכמובן עם עוד מרכיבים כמו סוכר שמנים קמח סויה מלח ועוד, הוא ממש נראה ממרח לכל דבר ועניין, גם לא נראה שזה מעוגיות כלל, הוא ממש דומה במרקם שלו לשוקולד או ממרח בוטנים (אם כי, קצת יותר קשה ולא נוזלי) מי שאוכל אותו כמות שהוא האם יברך עליו מזונות או שהכל...

מה הברכה כשהנענע גרוס וניכר? שהכל או בורא פרי האדמה?

שלום וברכה, האם לדעתו של הגאון הילקוט יוסף, לוחם שיצא מעזה, ומטבע הדברים נסע/צעד בצירים מסוכנים וממולכדים, האם יברך הגומל מדין 'הולכי מדבריות' במקום סכנה? שאפילו בהליכה של פחות מ 72 דקות יברכו בשם ומלכות? או שמא לא יברכו?

שלום וברכה, האם לדעתו של הגאון הילקוט יוסף, לוחם שיצא מעזה, ומטבע הדברים נסע/צעד בצירים מסוכנים וממולכדים, האם יברך הגומל מדין 'הולכי מדבריות' במקום סכנה? שאפילו בהליכה של פחות מ 72 דקות יברכו בשם ומלכות? או שמא לא יברכו?

שלום לכולם רציתי לשאול בחזו"ע ברכות עמ' שמא כתב מרן זצ"ל שהנוסח שעונים הציבור זה "צור אשר גמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב לעד נצח סלה" והנה בילקו"י במהדורה החדשה בחלק ג' עמ' שצז כתב מרן שליט"א מאחר ויש ריבוי נוסחאות לתפוס לשון מרן השו"ע "מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה" האם הוא חולק על אביו?

על מה כתב החזוע שיש לו ע"מ לסמוך הקונה ספר חדש ושמח בו או שהוציא ספר לאור?