ברכות

https://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=72060 ברכתו לא עשבי?

מצורף סרטון של הרה"ג הרב יצחק לוי שליט"א

האם יש לברך שהכל משום שיצא מהם כבר כל טעמם ונותנים בהם טעם ממקום אחר או שהמציאות שונה? ראיתי דעות לכאן ולכאן מה נראה להלכה?

מתי מברכים ברכת שהחיינו על ירידת הגשמים?

נראה שדעת מרן זצ"ל (שו"ת יבי"א ח"ה סימן יז' אות ז') שלמ"ד שחותמים בברכת היין "על הארץ ועל הפירות" פוטר שאר פירות. מה הדין אם אדם שתה רביעית יין ואכל בריה פחות מכזית באופן שיש ספק אם התחייב ברכת מעין ג' על אותו הפרי, כיוון שדעת מרן זצ"ל כמו מרן השו"ע שאין להוסיף על הספק אפילו בדיעבד (ולא כהט"ז)-...

אשמח לעזרת הציבור הנה רבים מפוסקי אשכנז הורו שאף אם אוכל שיעור קביעות סועדה מפת הבאה בכסנין מ''מ אם אוכל מסוג מאכל שהעולם לא רגיל לקבוע עליו אין קביעותו קביעות וצריך לברך על המחיה אשמח אם משהו מכיר גלוי דעת בזה בתורת מרן זצ''ל ושליט''א

האם יש למישהו סדר קדימה בברכות מסודרת עפ"י מרן שליט"א?

מה מברכים על זאלביה עשוי כמו מתכון של לחם מטגנים בשמן לא שמן עמוק האם המוציא ?

הבא"ח פרשת ראה, ה וכה"ח ס' רכג ס"ק טז וכ' וחזו"ע ברכות עמ' שצ ותב כתבו שלא נוהגים לברך שהחיינו על כלים חדשים ותמהו על זה מה ראו לחלק בין כלים חדשים לבגדים חדשים, שאם נאמר שדעת רב שרירא גאון שאין לברך אלא על דבר הבא מזמן לזמן, א"כ גם בגדים אין לברך. וגם מרן בחזו"ע סוף הערה ז' הביא בשתיקה מש"כ...

מי שהוא באמצע לאכול או לשתות ויוצא מביתו עם המאכל למכונית, האם צריך לחזור לברך, האם כיון שלוקח את האוכל עמו לא הוי שינוי מקום או אזלינן בתר המקום והרי שינה את מקומו. ראיתי פעם שדנו בזה, האם יש מי שיודע אם יש בזה בתורת מרן זיע"א ובניו שליט"א. תודה

בחזו״ע ברכות עמ׳ ט כתב כזאת בהלכה הפסוקה: הפיצה אם נילושה בחמאה וחלב, וניכר בה טעם החלב והחמאה, מברך עליה בורא מיני מזונות, ועל המחיה, אבל אם נילושה במים וחלב ולא ניכר בה טעןם החלב, ברכתה המיא לחם מן הארץ וברכת המזון ע״כ ולכאורה, ההלכה ברורה לפי מה שהקדים בהלכות קודמות, שאם נילוש בחלב וטעמו...

מה הדין במי שאכל כזית מזונות, וכן אכל ענב שלם, האם יזכיר ב"על המחיה" גם "על העץ" מספק בריה? לכאו' נראה שכך הוא הדין, ודומה למש"כ בילקו"י (סי' ר"ח סעיף כ"ז): וכן מש"כ שם בסעיף כ"ח: השאלה אם כתוב באיזה מקום להדיא לגבי דין בריה שזה ספק (כבסימן ר"י), שיכול לכלול גם "על העץ" ב"על המחיה".

איך יתכן שאדם גדול אכל למעלה מכביצה לחם כשר ושבע, וגם שתה משקין, ולא בירך לאחר אכילתו כלום, ואומרים שמחמת סב"ל לא יברך ברכת המזון אפי' שהיא דאו'. זה מח' בפוסקים אבל כך פסק מרן זיע"א.

האם שינת קבע חשיב הפסק כמו בברכות הנהנין?

שלו' לכבוד הרב, האם אישה יכולה להוציא גבר ידי חובת ברכת המזון (האם יש חילוק אם הוא עם הארץ או לא וכו'....) תודה רבה!

יש קבוקים (בוטנים בציפוי) בציפוי קמח ודאי שנקראים קבוקים אמריקאים, כמו הקבוקים של עילית - סבבה. אך יש קבוקים גדולים יותר ושמנים יותר, שנראה שהציפוי לא מקמח חיטה, אולי מקמח תירס וכדו' שיש בו אוורירים יותר מהקבוקים הנ"ל שהציפוי צפוף יותר. מי שיודע דבר ברור בנושא, או מי שדיבר או כתב בזה, יעלה דבריו...

כתב הגר"ח פלאג'י בכה"ח (מהדורה חדשה ס' ל אות מז ומהדורה ישנה ס' לו) וז"ל - צריך בברכה של המוציא נמי שיהיה מכוסה במפה, ויניח ידו תחת המפה העליונה ויברך, ויאחז בשתי הככרות של הסגו"ל העליונים ויברך, ובעוד דהוא מושך הככרות בידו יסיר המסוה, וכן צריך להיות לפי הפשט ולפי הסוד. עכ"ל. (וע' בהלכה ברורה...

מהי דעת מרן זי"ע בעניין מנהג מרוקו שאוכלים מהסלטים לפני נטילת ידים לאחר הקידוש

מהי ברכת משקה בטעמים עם קוביות אלוורה הנמכר כיום?