ברכות

הבא"ח פרשת ראה, ה וכה"ח ס' רכג ס"ק טז וכ' וחזו"ע ברכות עמ' שצ ותב כתבו שלא נוהגים לברך שהחיינו על כלים חדשים ותמהו על זה מה ראו לחלק בין כלים חדשים לבגדים חדשים, שאם נאמר שדעת רב שרירא גאון שאין לברך אלא על דבר הבא מזמן לזמן, א"כ גם בגדים אין לברך. וגם מרן בחזו"ע סוף הערה ז' הביא בשתיקה מש"כ...

מי שהוא באמצע לאכול או לשתות ויוצא מביתו עם המאכל למכונית, האם צריך לחזור לברך, האם כיון שלוקח את האוכל עמו לא הוי שינוי מקום או אזלינן בתר המקום והרי שינה את מקומו. ראיתי פעם שדנו בזה, האם יש מי שיודע אם יש בזה בתורת מרן זיע"א ובניו שליט"א. תודה

בחזו״ע ברכות עמ׳ ט כתב כזאת בהלכה הפסוקה: הפיצה אם נילושה בחמאה וחלב, וניכר בה טעם החלב והחמאה, מברך עליה בורא מיני מזונות, ועל המחיה, אבל אם נילושה במים וחלב ולא ניכר בה טעןם החלב, ברכתה המיא לחם מן הארץ וברכת המזון ע״כ ולכאורה, ההלכה ברורה לפי מה שהקדים בהלכות קודמות, שאם נילוש בחלב וטעמו...

מה הדין במי שאכל כזית מזונות, וכן אכל ענב שלם, האם יזכיר ב"על המחיה" גם "על העץ" מספק בריה? לכאו' נראה שכך הוא הדין, ודומה למש"כ בילקו"י (סי' ר"ח סעיף כ"ז): וכן מש"כ שם בסעיף כ"ח: השאלה אם כתוב באיזה מקום להדיא לגבי דין בריה שזה ספק (כבסימן ר"י), שיכול לכלול גם "על העץ" ב"על המחיה".

איך יתכן שאדם גדול אכל למעלה מכביצה לחם כשר ושבע, וגם שתה משקין, ולא בירך לאחר אכילתו כלום, ואומרים שמחמת סב"ל לא יברך ברכת המזון אפי' שהיא דאו'. זה מח' בפוסקים אבל כך פסק מרן זיע"א.

האם שינת קבע חשיב הפסק כמו בברכות הנהנין?

שלו' לכבוד הרב, האם אישה יכולה להוציא גבר ידי חובת ברכת המזון (האם יש חילוק אם הוא עם הארץ או לא וכו'....) תודה רבה!

יש קבוקים (בוטנים בציפוי) בציפוי קמח ודאי שנקראים קבוקים אמריקאים, כמו הקבוקים של עילית - סבבה. אך יש קבוקים גדולים יותר ושמנים יותר, שנראה שהציפוי לא מקמח חיטה, אולי מקמח תירס וכדו' שיש בו אוורירים יותר מהקבוקים הנ"ל שהציפוי צפוף יותר. מי שיודע דבר ברור בנושא, או מי שדיבר או כתב בזה, יעלה דבריו...

כתב הגר"ח פלאג'י בכה"ח (מהדורה חדשה ס' ל אות מז ומהדורה ישנה ס' לו) וז"ל - צריך בברכה של המוציא נמי שיהיה מכוסה במפה, ויניח ידו תחת המפה העליונה ויברך, ויאחז בשתי הככרות של הסגו"ל העליונים ויברך, ובעוד דהוא מושך הככרות בידו יסיר המסוה, וכן צריך להיות לפי הפשט ולפי הסוד. עכ"ל. (וע' בהלכה ברורה...

מהי ברכת משקה בטעמים עם קוביות אלוורה הנמכר כיום?

קריאת כתב שע''ג המצבה שאלה: האם יש היתר בזמננו לקרא את שמות הנפטרים החקוקים ע''ג מצבותיהם בבית הקברות או שיש לחוש בדבר לשכחה? תשובה: אף שאמרו חז''ל שהקורא כתב שע''ג הקבר קשה ללימוד מ''מ בזמננו שהכתב שע''ג המצבה חקוק הורו גדולי רבותינו המקובלים שאין לחוש בדבר לשכחה[1] המפיל אחר חצות שאלה: ההולך...

האם טילון גלידה נקרא טיבולו במשקה על ידי הגלידה שהתחילה לימס? וכן השאלה על קסטה.

.

למה לדעת מרן לנטול ידיים של אשר יצר לפני של האוכל זה להביא לברכה שאינה צריכה, והאם זה אומר שאם הידיים נקיות נניח יצאתי מהשירותים ונטלתי ידיים לאשר יצר. ואחרי 4 דק נמלכתי בדעתי שאני רוצה לאכול לחם. לפי זה דעת הגר"י שלא כדאי לעשות מה שחלק מהפוסקים אומרים לגרד בראש לפני נט"י של לחם כשאני יודע...

נשאלתי האם מי שניצל בס"ד מהטבח הנוראי הזה צריך לברך ברכת הגומל. וראיתי שמרן זצ"ל פסק כדעת השו"ע בסימן רי"ט סעיף ט שגם אדם שנעשה לו נס וניצול יברך הגומל בלא שם ומלכות, חוץ מהארבעה שצריכים לברך בשם ומלכות. ובהערות בחזון עובדיה ברכות עמ' שפא כתב תשובה לעניין מטוס שהיו בו חטופים וניצלו מהנס שיברכו...

שלום וברכה ובשורות טובות. לרגל המצב השורר בעיקר בעוטף עזה ואגפיה כאשקלון נתיבות שדרות, האם יהיה דינם כיהודה ושומרון שמוחזקים בסכנה, ואיכא ברכת הדרך והגומל גם פחות מכשיעור פרסה בנסיעות מחוץ לעיר? ובדרך אגב אזכיר כתושב הדרום, שגם העם מתייחס אליו כמקום של סכנה כעין "פוק חזי מאי עמא דבר", שבחמ''ל...

האם מישהו שמע הוראה למעשה, לרגל המצב השורר בעיקר בעוטף עזה ואגפיה כאשקלון נתיבות שדרות, שיהיה דינם כיהודה ושומרון שמוחזקים בסכנה, ואיכא ברכת הדרך והגומל פחות מכשיעור פרסה בנסיעות מחוץ לעיר?

שלום רב למיטב הבנתי אנחנו דנים מעדן כספק משקה ולכן לא מברכים עליו ברכה אחרונה כשנאכל ביותר משיעור שתיית רביעית. לאור האמור, האם אין לברך שהכל על מעדן הנאכל כקינוח סעודה שמא הוא משקה (וביותר בשבת שיש קידוש הפוטר את המשקים) ? הערה לצורך הבנה: על גלידה לא מברכים בסעודה כי למעשה היא מים קפואים...

אדם שברך בבוקר שהכל על קפה בסתם. בצהרים רוצה לאכול בשר. האם צריך לברך שהכל ? הנושאים שהייתי רוצה להבין: 1. לפי מה שכתב הרמב"ם שכל עוד לא גמר בליבו שאינו רוצה לאכול ולשתות אין היסח הדעת אפילו עבר כל היום - לכאורה לא צריך לברך 2. לפי דברי הרשב"א שברכה בסתם ללא כוונה מפורשת לא יכולה לפטור מאכל יותר...