ברכות

שלום וברכה, רצינו לשאול את דעתו הרמה של הרב שליט"א, בעניין מצה רטובה. האם לאחר נגלות דברי מרן שליט"א בזה, להורות ולהאיר את עיני הציבור התלמידים בזה שברכת מצה רטובה היא לא מזונות אלא המוציא? והספיקות הן, מחמת הקושי להבדיל מה נקרא רטובה שהופך אותה להמוציא. ודבר שני שלעניות דעתי יותר חשוב: הבילבול...

כפי שנתבאר בשו"ת הראש"ל וכן באגרות הראש"ל ח"ג וע"ע כאן

בשו"ת הראש"ל כתב לברך שהחיינו על עניבה יקרה ושמח, ואילו בברכה נאמנה בסוף הספר הביא מכתב שלא מברך על עניבה.

האם באמת כך נכון למעשה, שמי שאכל 150 גרם של עוגה ואחר כ-20 דקות אכל עוד 150 גרם, אינו מברך ברהמ"ז? וכן מי שאכל 2 עוגיות ששוקלות כזית במשך 5 דקות ואח"כ 5 דקות הפסקה, ואז שוב אכל עוד כזית ב-5 דקות ושוב הפסקה וכך כשעה וחצי, שכן יצטרך לברך ברהמ"ז?

שלום וברכה. מועדים לשמחה. האם יש משהו שיודע מה ברכת מצות מטוגנות שמטגנים במחבת עם קטשופ גבינה צהובה וכו'? אשמח למקור. תודה רבה

כשרות בד"צ העדה החרדית על יין לא מבושל. אפשר לברך הגפן?

השאלה בהמשך קודם הקדמה זה פשוט שמי שהיה רעב דרגה 10 ואכל מעט ועכשיו רעב דרגה 8 , כל זמן שרעב רק דרגה 8 יכול לברך, אך אם נהיה רעב דרגה 10 שוב אינו יכול לברך. וכן מי שהיה רעב דרגה 5 ואכל ונהיה שבע, ואחר שעה נהיה רעב דרגה 5 , אך אם לא היה אוכל היה רעב דרגה 10 וא"כ האכילה השפיעה עלי, אפ"ה נראה...

האם אין לברך על אבנים טובות בורא מיני בשמים כי זה נחשב שאין לו עיקר? כלומר יש כאלו קריסטלים קטנים ששוברים חלקם ומכיניסים לכוס מים חמים ואז שמריחים יש ריח חזק של מנטה שפותח הנשימה ומעורר

יש לדון באדם שאוכל פריכות אורז עם ממרח לוטוס האם יברך אדמה כברכת הפרכיות אורז או דנימא שיברך מזנות כברכת הממרח לוטוס אפילו שמגיע כדבר טפל

מי שבירך על מים שהכל, ואחרי כמה דקות בירך בטעות שוב פעם שהכל על המים, האם ישתה מעט ואז יאמר בשכמל"ו, או קודם יאמר ואח"כ ישתה?

נס קפה שנותנים בו חלב שניתן לשתותו במיהרות כדי שתית רביעית, שאינו חם כל כך, האם יכולים לברך עליו ברכה אחרונה, בורא נפשות. דלכאו' למה לא יברך כיון שיכול לשתותו רביעת בבת אחת, הגם שהוא חם מעט. מה דעתכם בזה.

האם מישהו כתב בזה?

ומסתעף לנושאים רבים בברכת מאפים שונים מבלילה רכה ובלילה עבה, מצורף בסופו קיצור המסכם את עיקרי הסוגיות והעולה למעשה.

בס' קעב ס"א פסק מרן שאם הכניס משקין לתוך פיו בלא ברכה בולען ולא מברך. המשנ"ב פסק שאם אינו דחוק למשקין אלו שיש לו עוד משקין, יפלוט ולא יהנה בלי ברכה וכן ראוי לנהוג. וכ"פ בבא"ח. והוסיף שאם דחוק למשקין אלו יהרהר הברכה בלבו. אמנם הכה"ח (סק"א) והליכות עולם (ח"ב עמ' קיט) ובחזו"ע (עמ' סח) וברכת ה' (ח"ב...

שלום לכולם ראיתי בשיעור הנפלא של מרן שליטא(מצרף צילום של הקטע בשיעור בעלון) ומביא את דברי החת"ס שאדם שרגיל לאכול קצת כמו חולה וזקן, קרוב לודאי שצריך לברך ברכת המזון כי זו השביעה שלו. ואז הרב אומר שדברי החת"ס ספק גדול אם נאמרו לגבי זקן או חולה ששבע ואינו יכול יותר מפני שמעיו מקולקלים כי מודגש...

יש בזה מחלוקת בין הגרש"ז שסובר שיברך האדמה, לבין הגרי"ש אלישיב הסובר שיש לברך העץ, ובהליכות ברכות כתב שכן המנהג, מדובר בעץ פחות משלשה טפחים האם יש היתייחסות לזה בספרי מרן ובילקו"י? כי לכאורה עדיף האדמה

ערב טוב רציתי לשאול לנוהגים לברך אחר הקידוש בורא פרי העץ על זיתים וכן מברכים אדמה על סלט [להרויח מאה ברכות ועוד טעמים. ובשבועות האחרונים הרב דוד יוסף בשיעורו ביחו"ד שיבח מנהג זה] אם שמביאים פיצוחים מברכים על זה ראיתי כמה פוסקים בודדים ממחברי הזמן שדיברו בזה השאלה אם יש מגדולי הדור שכתבו בזה...

חיילים ספרדים שחזרו מהלחימה ולא נסעו 72 דקות מברכים הגומל?

אם הוצרך לנקביו ורוצה לאכול מיד, יטול ידיו בסירוגין ג' פעמים, ויכוין בנטילה זו אדעתא דהכי שרוצה לאכול, ויברך על נטילת ידים וינגב, ומיד יברך אשר יצר. ילקו"י. לכאורה היאך מועיל לסעודה לסירוגין?