ברכת המפיל

כידוע דברי הרב ברור מללו שמברכים ברכת המפיל אף לאחר חצות לילה
ואפי' אם בירך יכול לדבר אח"כ לצורך, וכ"ש ברכת אשר יצר ספירת העומר וכדו'

הטעם שהרב כתב ואמר שמותר לדבר אח"כ שכן מצינו בתלמוד ובפוסקים שמותר להזכיר פסוקים,
ועוד טעם לדבר - לפי שברכה זו נתקנה על מנהגו של עולם.

עלה בדעתי בליל שבועות האחרון, כמו שביוה"כ מברך שעשה לי כל צרכי אע"פ שאין לו נעלי עור, מאחר וברכה זו נתקנה על מנהגו של עולם ומציאות שהגויים לא מצווים ביוה"כ על איסור נעילת הסנדל ולכן מברכים ברכה זו.

א"כ גם אם אדם לא הולך לישון ולומד כל הלילה כמו ליל שבועות או הושענה רבה או כל ליל שישי וכדו' לכאורה היה צריך לברך שהרי ברכה זו נתקנה על מנהגו של עולם ומציאות שרוב העולם ישן בלילה, אף אם הוא ניעור.

ושמא יש לחלק שבברכת המפיל עצם הברכה נתקנה על מנהגו של עולם אבל יש עניין בכך שהמברך בכל אופן יקיים בעצמו "בשכבך" שיהיה לו איזה צד שמראה בו פנים שרצונו לישון, משא"כ ברכת שעשה לי כל צרכי שמודים לה על עצם הדבר אע"פ שאינו נועלו כעת


אשמח לשמוע את חוות דעת הלומדים וכ"ש אם יש מי שכתב בנושא
 
ייש"כ על הצילום, ידעתי זה!
אבל שאלתי היא, גופא למה.
מה שונה זה מברכת שעשה לי כל צרכי שלא נועל ומברך, נאמר גם כאן אע"פ שלא ישן הרי הוא מודה ומשבח לה' על מנהגו של עולם

(וכידוע מרן שליט"א חוזר לספר שבתחילה מרן היה מברך לעצמו ולא מורה כן לאחרים, ושאלו למרן למה לא מורה ענה לו מרן אם אפרסם עכשיו לא ישמעו לי, ושמא גם כאן אולי צריך שהשעה תהיה ראויה להוראה זו)
 
שבתחילה מרן היה מברך לעצמו
מחילה, אדרבא הוא מספר שבתחילה לא היה מברך כי היה ישן לאחר חצות, ובלילות שבת היה מקפיד לישון קודם חצות כדי שתצטרף למאה ברכות, ולאחמ"כ חזר בו והורה לברכה אף למי שהולך לישון אחר חצות.
 
מחילה, אדרבא הוא מספר שבתחילה לא היה מברך כי היה ישן לאחר חצות, ובלילות שבת היה מקפיד לישון קודם חצות כדי שתצטרף למאה ברכות, ולאחמ"כ חזר בו והורה לברכה אף למי שהולך לישון אחר חצות.
כבודו צודק בברכת המפיל,
הסיפור הנ"ל הוא על ברכת שעשה לי כל צרכי ביוה"כ, שמרן עצמו היה מברך בדרך לביהכ"נ אע"פ שלא היה מורה כן בשנים ההם מהטעם הנ"ל.
 
ושוב אני שואל כמה זה מעט?
זה נושא אחר מהשאלה כאן, אולי כבודו יחזור לשמוע את השיעור של מרן שליט"א מהשבוע האחרון כמדומני שם האריך כמה זה מעט ומה הדעות החולקות משנ"ב ועוד, ומה הדין בשינה על סטנדר או ספסל
אולי הרב בנימין לוריא יעלה לנו את הקטע הזה מהשיעור לטובת תלמיד מהרש"ך
 
כבודו צודק בברכת המפיל,
הסיפור הנ"ל הוא על ברכת שעשה לי כל צרכי ביוה"כ, שמרן עצמו היה מברך בדרך לביהכ"נ אע"פ שלא היה מורה כן בשנים ההם מהטעם הנ"ל.
אמת. לא הבנתי שהתייחסת לברכת שעשה לי כל צרכי. מחילה, טעות שלי.
 
חזור
חלק עליון