• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

בענין ברכת שהחיינו בשבת בבין המצרים

yyb

New member
מרן שליט"א הזכיר מוצאי שבת שמהרח"ו בירך שהחיינו על פרי בשבת בבין המצרים וציין לחיד"א ביוסף אומץ
אולם אני הקטן לא מצאתיה אלא אדרבה ראיתי בכף החיים סי' תקנא שמביא שמהרח"ו אכל ולא בירך שהחיינו, משמע איפכא?
מישהו יודע איפה נמצא היוסף אומץ שמציין מרן שליט"א?
 
ראיתי את זה, אבל מרן שליט"א הזכיר סיפור שהמהרח"ו בירך שהחיינו נגד האר"י ומשם הביא ראיה שאין רוב תורת האר"י מאליהו הנביא, אבל ביוסף אומץ שהבאת כתוב שהוא לא בירך וזה כן כמו האר"י, כנראה שיש סיפור אחר, משהו מכיר? איפה יכול להיות?
 
ראה ברכי יוסף סימן תקנא אות יב
שמקשה סתירה בין המעשה הנ"ל לבין מה שכתב בשער הכוונות
וכנראה שלזה התכוון מרן שליט"א שעשה היפך מרבו
ברכי יוסף אורח חיים סימן תקנא ס"ק יב
יב. אם לקח בין המצרים פרי חדש ובירך עליו ברכת הפרי, יברך ברכת שהחיינו. מהר"י ן' נעים, הובא בתשו' הרב כנה"ג ח"ב א"ח סי' ל"ד, והסכים עמו הרב כנה"ג שם סי' ל"ה. וכן יש לדקדק מלשון מהרח"ו זצ"ל בספר הכוונות (דף פט ע"ג) שכתב וז"ל, גם צריך להזהר למנע מלאכול בימים ההם שום פרי חדש ושלא ללבוש שום מלבוש חדש, כדי שלא יצטרך לברך עליו ברכת שהחיינו, וכמו שנזכר ענין זה בספרי הפוסקים, וענין זה נוהג אף בשבתות ור"ח אב, עכ"ל. הרי שכתב דצריך להזהר להמנע מלאכול וכו', משמע דהזהירות הוא מלאכול, אבל אם הוא נצרך לאכול, כנדון זה דכבר בירך ברכת הפרי, יברך שהחינו. וכי האי גוונא דקדקו מהר"י ן' נעים והרב כנה"ג בתשו' הנז' מלשון ספר חסידים סי' (תתמ"ג) {תת"מ}, ע"ש. והכי משמע מסוף דברי מהרח"ו שכתב כדי שלא יצטרך לברך עליו ברכת שהחיינו, נראה דאם אוכל צריך לברך ברכת שהחיינו. אמנם ראתה עיני לרב המקובל מהר"י צמח זלה"ה בהגהותיו לא"ח כ"יח שכתב וז"ל, ספר לי בנו של הרב ז"ל [כמה"ר] שמואל נר"ו, כי הוא זוכר שפעם אחת היו חכמי הדור אוכלין בשלחן אביו והפצירו בו לאכול פרי חדש ואכל אותו בלי ברכת שהחיינו, עכ"ל. וק"ק דמדברי עצמו בספר הכונות משמע להפך.


אבל לכאו' אפשר ליישב דכוונ' המהרח"ו שלא יאכל כדי שלא יצטרך לברך ויאלץ להימנע מלברך, [וכנ' דזה היה דוחק לברכ"י ליישב].


ובהערות שם הביא שבשו"ת יוסף אומץ סי' נ"ו תמה רבינו על סיפור זה, איך אכל ללא שיבירך שהחיינו. ותו מה זה שהפצירו בו וכו' איך אכלו הם. ומדוע העבירוהו על דעתו. ואיך מהרח"ו זלה"ה שמע להם ואכל וכו'. וכתב שיש לעשות אוקימתות דהיה בשבת, או שלא היה מצוי הפרי אח"כ, או שהיה מהרח"ו קצת חולה. אבל הדבר קשה על מהר"י צמח שסתם הדברים. הן אמת דמה שאכל מהרח"ו ללא שהחיינו אינו קשה, דהא ברכת שהחיינו רשות היא, כמ"ש מרן בב"י סי' רכ"ה וכו'. ואמנם כך מפרש בשלטי הגיבורים דשהחיינו רשות היינו על הברכה, אבל רבים מפרשים שאינו על הברכה אלא על שאינו חייב לאכול, אבל אם רוצה לאכול חייב לברך שהחיינו, וזו כוונת מרן וכו'.
 
לא הבנתי תכלס מרן אמר שמהרח"ו בירך שהחיינו בשבת ומשם ראי' נגד האר"י, איפה זה כתוב זה לא שם ביוסף אומץ שם זה סיפור אחר שהוא אכל ולא בירך וזה לא נגד האר"י כמו שהאריכו הכף החיים והיוסף אומץ לבאר.
 
לא הבנתי תכלס מרן אמר שמהרח"ו בירך שהחיינו בשבת ומשם ראי' נגד האר"י, איפה זה כתוב זה לא שם ביוסף אומץ שם זה סיפור אחר שהוא אכל ולא בירך וזה לא נגד האר"י כמו שהאריכו הכף החיים והיוסף אומץ לבאר.
ראה עוד מה שכתב מרן שליט"א בילקו"י על ארבע תעניות החדש בעמ' ריח בעניין המעשה
1722405778905.png
 
זה המקור שהובא פה כבר כמה פעמים והוא לא תואם למה ששואל, פשוט נראה שהרב השואל לא שמע את הרב טוב או שהיתה טעות.
אני שמעתי טוב וכל אחד מוזמן לשמוע. לא יתכן שמרן טעה הרי הביא ראי' מזה שמהרח"ו בירך שאין רוב תורת רבינו האר"י מאליהו הנביא מזה שמהרח"ו עשה נגד האר"י. וא"כ בהכרח שיש למרן מקור שמהרח"ו בירך, ואני הקטן מחפש אותו מקור.
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון