• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

דברי הגה"צ הרב מוצפי בענין בגדד ואשכנזים שהשפיעו על הלכותיה

אם זה מובא בראשון אחד ולא בהרבה ראשונים, השו"ע כותב יש מי שאומר,
ואין בזה שום פולמוס, בדבר הזה.
ואתה מערבב בין אם כתב יש ויש, או סתם ויש, על זה יש פולמוס.
אבל כשכותב יש מי שאומר בלא עוד דעה, לכו"ע פסק זאת להדיא
זכורני שכתבו על זה בשנים האחרונות. מסתמא הבקיאים בפורום דנן ימצאו את הפולמוס בענין זה.
 
זכורני שכתבו על זה בשנים האחרונות. מסתמא הבקיאים בפורום דנן ימצאו את הפולמוס בענין זה.
עיין להדיא
בספרו של מרן שליט"א- עין יצחק ח"ג מהדו' תשע"ד עמ' תקל"ח
דכתב להדיא כפי שכתבתי לך, שהשו"ע כותב יש מי שאומר בלא עוד דעה חולקת, נתכווין לפסוק אותה, יעו"ש בהרחבה
 

קבצים מצורפים

  • ברכה על הדלקת הנר בכיפור.pdf
    1.3 MB · צפיות: 7
נערך לאחרונה:
אם זה מובא בראשון אחד ולא בהרבה ראשונים, השו"ע כותב יש מי שאומר,
ואין בזה שום פולמוס, בדבר הזה.
ואתה מערבב בין אם כתב יש ויש, או סתם ויש, על זה יש פולמוס.
אבל כשכותב יש מי שאומר בלא עוד דעה, לכו"ע פסק זאת להדיא
בכה"ח על אתר מבואר לא כדבריך
כף החיים על או"ח סימן תרי
[יב] סעיף ב. יש מי שאומר וכו'. הא דכתב זה בשם יש מי שאומר לפי שכתב המרדכי בפרק מקום שנהגו דאין מברכין משום דקתני מקום שנהגו להדליק מדליקין אלמא ליכא מצוה ואין לומר וצונו משום מנהג, ובספר המצות כתב דגם יום הכפורים שחל בשבת מדליקין בלא ברכה הואיל ואינו בא לצורך אכילה כמו שכתב בבית יוסף, ועל כן כתב זה בשלחן ערוך בשם יש מי שאומר לומר שיש פלוגתא בזה. וכן כתבו כמה אחרונים פרי חדש ושלחן גבוה ורוח חיים ויפה ללב חלק ב' שאין לברך משום ספק ברכות להקל, וכן נראה דעת הגר"א. אבל מנהג העולם בכמה מקומות לברך בין ביום הכפורים שחל בשבת בין שחל בחול כדברי מור"ם ז"ל בהגה, וכבר כתבנו בכמה מקומות דבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל ע"כ.

הרי שכתב שהשו"ע לא הכריע בזה מחמת המחלוקת ולכן כתב בשם יש מי שאומר.

והרי לא יתכן לומר שכתב כן משום שזו דעת יחיד ואין חולק עליה, שהרי בב"י כן הביא מחלוקת בזה וכפי שהביא הכה"ח הנ"ל.
 
מהשיעור היום
שמעתי את כל דברי הגרב"צ שליט"א
ונקודה אחת צריכה ביאור לענ"ד
הרב חזר ואמר כמה פעמים שהרב צדקה חוצין בעל צדקה ומשפט הגיע לבגדאד בשנת תב ונפטר במגפה בשנת תד לפני שלש מאות ושמונים שנה
ומאידך ראיתי בספר בן איש חי החדש עם ביאור מאיר עינים (שעד כמה שראיתי הוא דייקן גדול) שכתב בהקדשות שבתחילת הספר
שהחכם הנ"ל הגיע לבגדאד בשנת התק"ג ונפטר במגפה בשנת תקל"ג
למי ישנה ידיעה מוסמכת בענין?
 
בכה"ח על אתר מבואר לא כדבריך
כף החיים על או"ח סימן תרי
[יב] סעיף ב. יש מי שאומר וכו'. הא דכתב זה בשם יש מי שאומר לפי שכתב המרדכי בפרק מקום שנהגו דאין מברכין משום דקתני מקום שנהגו להדליק מדליקין אלמא ליכא מצוה ואין לומר וצונו משום מנהג, ובספר המצות כתב דגם יום הכפורים שחל בשבת מדליקין בלא ברכה הואיל ואינו בא לצורך אכילה כמו שכתב בבית יוסף, ועל כן כתב זה בשלחן ערוך בשם יש מי שאומר לומר שיש פלוגתא בזה. וכן כתבו כמה אחרונים פרי חדש ושלחן גבוה ורוח חיים ויפה ללב חלק ב' שאין לברך משום ספק ברכות להקל, וכן נראה דעת הגר"א. אבל מנהג העולם בכמה מקומות לברך בין ביום הכפורים שחל בשבת בין שחל בחול כדברי מור"ם ז"ל בהגה, וכבר כתבנו בכמה מקומות דבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל ע"כ.

הרי שכתב שהשו"ע לא הכריע בזה מחמת המחלוקת ולכן כתב בשם יש מי שאומר.

והרי לא יתכן לומר שכתב כן משום שזו דעת יחיד ואין חולק עליה, שהרי בב"י כן הביא מחלוקת בזה וכפי שהביא הכה"ח הנ"ל.
לא הבנת את דברי הכף החיים.

סך הכל ביאר מדוע השו"ע נקט לשון יש מי שאומר.

אבל לגבי אם השו"ע "לא הכריע את המחלוקת" [כלשונך שכתבת], איפכא בדיוק- ודאי שהשו"ע כוונתו לפסוק זאת לכו"ע.

אלא שכף החיים הוסיף- דכיון שיש מח' נעשה סב"ל נגד מרן [אלא א"כ יש מנהג דאז לא אורמים סב"ל במקום מנהג].

ואתה הלכת רחוק מדי- שהשו"ע לא הכריע המחלוקת?
 
שמעתי את כל דברי הגרב"צ שליט"א
ונקודה אחת צריכה ביאור לענ"ד
הרב חזר ואמר כמה פעמים שהרב צדקה חוצין בעל צדקה ומשפט הגיע לבגדאד בשנת תב ונפטר במגפה בשנת תד לפני שלש מאות ושמונים שנה
ומאידך ראיתי בספר בן איש חי החדש עם ביאור מאיר עינים (שעד כמה שראיתי הוא דייקן גדול) שכתב בהקדשות שבתחילת הספר
שהחכם הנ"ל הגיע לבגדאד בשנת התק"ג ונפטר במגפה בשנת תקל"ג
למי ישנה ידיעה מוסמכת בענין?
בספר עבודת הצדקה דרשות חלק אחד, לחכם צדקה חוצין מהדורת אהבת שלום הביא: בערך שנת התקל"ג
בספר עבודת הצדקה ג"ח דרשות לחכם הנ"ל, מהדורת מוזיאון למורשת יהדות סוריה הביא: שנת תקל"ג
בספר אורח צדקה הלכה להרב הנ"ל, הו"ל ע"י ישיבת חברת אהבת שלום הביא: תקל"ג
 
יישר כח
א"כ החכם בעל מאיר עינים דייק
וצריך לשאול את הגרב"צ שליט"א אולי יש לו מקור אחר
ומיהו בספר ישיבות בג'דאד ח"א (שנלע"ד כידוע הוא בספר החוקר יחסית המדוייק על מורשת יהדות בבל)
הביא שפטירתו של הרב הנ"ל הוא בהתקל"ו ולא יאוחר מהתקל"ז
למרות שבהכריח גמור נראה יותר תקל"ח
עיי"ש עמוד 41 והלאה
 
לא הבנת את דברי הכף החיים.

סך הכל ביאר מדוע השו"ע נקט לשון יש מי שאומר.

אבל לגבי אם השו"ע "לא הכריע את המחלוקת" [כלשונך שכתבת], איפכא בדיוק- ודאי שהשו"ע כוונתו לפסוק זאת לכו"ע.

אלא שכף החיים הוסיף- דכיון שיש מח' נעשה סב"ל נגד מרן [אלא א"כ יש מנהג דאז לא אורמים סב"ל במקום מנהג].

ואתה הלכת רחוק מדי- שהשו"ע לא הכריע המחלוקת?
עיין באורך במאמר שצירף @פשוט שביאר הדברים היטב מהרבה פוסקים, וגם מלשונות הכה"ח בכל דוכתא.
 
חזור
חלק עליון